ישראל משה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (עריכה, הסרת קישורים לא שייכים.) |
אין תקציר עריכה |
||
| (59 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי ישראל משה פרידמן | |שם=רבי ישראל משה פרידמן | ||
|תמונה= | |תמונה=ישראל משה פרידמן.png | ||
|כינוי=האדמו"ר מסדיגורה | |||
|כינוי=האדמו"ר | |||
|תיאור= | |תיאור= | ||
|תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] | |תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|תאריך פטירה=[[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] | |תאריך פטירה=[[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] | ||
|מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]] | ||
|תפקידים נוספים=חבר | |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת ישראל|מועצת גדולי התורה]] | ||
|רבותיו= | |רבותיו= | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=עטרת ישראל, אבירי ים | ||
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] | |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]] | |||
[[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]] | רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. | ||
רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן | רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן. | ||
נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן. | |||
בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת [[פוניבז']]. | |||
הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - | בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו. | ||
הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון. | |||
עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון. | עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון. | ||
קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא. | קיבל [[הסמכה לרבנות]] מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא. | ||
בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו. | בי"ט בטבת [[תשע"ג]] נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], כממלא מקום אביו. | ||
הנהיג את עדתו במשך | הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות. | ||
==קשריו עם חסידות חב"ד== | ==קשריו עם חסידות חב"ד== | ||
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת [[קראון הייטס]] למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] - כיום רבה של חולון וחבר [[בית דין רבני חב"ד]], שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו. | |||
האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים{{מקור}}, ביניהם במעמד [[חלוקת הדולרים]]. | |||
לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד | לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד וה[[שלוחים]], וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו"ר. | ||
פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]]. | פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]]. | ||
[[קובץ:עם האסיר החב''די ר' שלום מרדכי רובשקין.png|ממוזער|האדמו"ר מסדיגורה עם ר' שלום מרדכי רובשקין]] | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר | מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור ל[[כ"א במנחם אב|כ"א]] [[מנחם אב]] [[תש"פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האדמו"ר היה בפטירתו בן 65. | ||
בצוואתו מינה את החמישי מבניו, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו"רות. למרות זאת החליטה הרבנית שרה פרידמאן והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הבכור, רבי שלום יוסף מרדכי התמנה לאדמו"ר מסדיגורה בירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שב[[בני ברק]], תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]]. | |||
==משפחתו== | |||
הרב פרידמן נישא לרעייתו מרת שרה פרידמן [[בת דוד]]ו, חיים משה פלדמן, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] מ[[לונדון]], לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג 10 ילדים, 6 בנים ו-4 בנות: | |||
'''בניו:''' | |||
* הרב מרדכי שלום יוסף המכונה – האדמו"ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו"ר מבוסטון בבוסטון. | |||
* הרב אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית. | |||
* הרב אהרן דב בער – האדמו"ר מסדיגורה לונדון. | |||
* הרב אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד. | |||
* הרב [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] – האדמו"ר מסדיגורה. | |||
* הרב שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שוויד, אב"ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג. | |||
'''חתניו:''' | |||
* הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש [[סאסוב]], ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של "התאחדות קהילות החרדים" בלונדון | |||
* הרב צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק) | |||
* הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד | |||
* הרב יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר | *[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר האדמו"ר מסדיגורה ז"ל על הרבי לרב מצגר?] {{col}} | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ab/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F.mp3 ניגונו של הסבא קדישא מרוז'ין]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}} | |||
{{הערות שוליים}} | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין | {{מיון רגיל:פרידמן, ישראל משה}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קמניץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:53, 31 ביולי 2024
| רבי ישראל משה פרידמן | |
|---|---|
| |
| האדמו"ר מסדיגורה | |
| לידה | ד' מנחם אב תשט"ו |
| ניו יורק | |
| פטירה | כ"א מנחם אב תש"פ |
| מקום פעילות | לונדון, בני ברק |
| השתייכות | חסידות רוז'ין סדיגורה |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
| חיבוריו | עטרת ישראל, אבירי ים |
רבי ישראל משה פרידמן (ד' מנחם אב תשט"ו (23 ביולי 1955) - כ"א מנחם אב תש"פ (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.
נקרא על שם אבי שושלת רוז'ין, רבי ישראל מרוז'ין ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.
בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'.
בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.
הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון.
עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.
קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי שמואל וואזנר, רבי משה פיינשטיין, רבי דוד פוברסקי, רבי יצחק יעקב וייס ורבי חנוך דב פאדווא.
בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו.
הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת קראון הייטס למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' אליהו יוחנן גוראריה - כיום רבה של חולון וחבר בית דין רבני חב"ד, שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.
האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים[דרוש מקור], ביניהם במעמד חלוקת הדולרים.
לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד והשלוחים, וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו"ר.
פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור לכ"א מנחם אב תש"פ התמוטט בביתו שבבני ברק והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האדמו"ר היה בפטירתו בן 65.
בצוואתו מינה את החמישי מבניו, הרב יצחק יהושע העשיל בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו"רות. למרות זאת החליטה הרבנית שרה פרידמאן והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הבכור, רבי שלום יוסף מרדכי התמנה לאדמו"ר מסדיגורה בירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פרידמן נישא לרעייתו מרת שרה פרידמן בת דודו, חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג 10 ילדים, 6 בנים ו-4 בנות: בניו:
- הרב מרדכי שלום יוסף המכונה – האדמו"ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו"ר מבוסטון בבוסטון.
- הרב אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית.
- הרב אהרן דב בער – האדמו"ר מסדיגורה לונדון.
- הרב אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד.
- הרב יצחק יהושע העשיל – האדמו"ר מסדיגורה.
- הרב שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שוויד, אב"ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג.
חתניו:
- הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב, ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של "התאחדות קהילות החרדים" בלונדון
- הרב צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק)
- הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד
- הרב יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה סיפר האדמו"ר מסדיגורה ז"ל על הרבי לרב מצגר?
- ניגונו של הסבא קדישא מרוז'ין מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן
