עתיק יומין: הבדלים בין גרסאות בדף
(בעריכה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (31 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עתיק יומין''' | {{שכתוב|ספר הערכים וירטואלי כפשוטו ממש... עם כל החסרונות שבזה {{קריצה}}}} | ||
{{עולמות אבי"ע}} | |||
'''עתיק יומין''' (נקרא גם '''עתיק''') הוא [[פרצוף]] פנימיות ה[[ספירת הכתר|כתר]] של [[עולם האצילות]], הוא '[[כתר עליון|כתר העליון]]' שהוא ה"ממוצע" שעושה את ה"גישור" בין ה[[אור אין סוף]] ל[[עולם האצילות]] ומהווה את המקור הקדום של [[סדר השתלשלות]]. 'עתיק' נחשב לדרגה התחתונה של ה[[אור אין סוף]] אך ברמה כזאת שעדיין אין לו שייכות ל[[סדר השתלשלות]]. בעוד ה"עתיק" נחשב לפנימיות והחלק העליון של הכתר, [[אריך אנפין]] נחשב לחיצוניות והחלק התחתון יותר של הכתר בו מתחיל האור אין סוף להצטמצם וליצור את סדר השתלשלות דרך ספירת ה[[חכמה דאצילות]]. | |||
ה'עתיק יומין' [[התכללות|כלול]] מ[[עשר ספירות]] המהווים יחד את פרצוף עתיק יומין{{מקור}}. [[ספירת הדעת]] דעתיק הוא מקור ה[[תורה]]. | |||
'עתיק יומין' נקרא "עתיק" מלשון "נעתק" ו"נבדל", ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', כלומר: [[אבי"ע|ארבעת העולמות]] הרוחניים נבראו על-ידי [[סדר השתלשלות]], הספירה הראשונה ששייכת לסדר ההשתלשלות זוהי [[חכמה דאצילות|ספירת החכמה של עולם האצילות]] השואבת כוחות מ[[אריך אנפין]] - שהוא החלק התחתון והחיצוני של [[הכתר העליון]], אך "עתיק" שהוא החלק העליון והפנימי של הכתר העליון כשמו הוא "נעתק" ו"נבדל" מכל בחינה של צמצום והסתרה של האור האלוקי. [[אריך אנפין]] מהוה בחינת ה[[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת ואינו נכלל אפילו בבחינת [[סובב]]. | |||
==בחזון דניאל== | |||
בחזון דניאל נאמר (ז, ט): | |||
"חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְ'''עַתִּיק יוֹמִין''' יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק". | |||
[בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְ'''עַתִּיק יָמִין''' יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת] | |||
"ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]], ואף מן פרצוף [[אריך אנפין]]. | |||
כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין ה[[מצוות]] וה[[תורה]]. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין ה[[מצוות]], שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של ה[[תורה]], שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל ה[[שערות]]. | |||
עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף [[אריך אנפין]] המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על [[אריך אנפין]], שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש ה[[מצוות]] הוא ב[[גלגלתא]] של [[אריך אנפין]]. | |||
==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין== | ==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין== | ||
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים. | פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] פרצוף עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים. | ||
מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא. | מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא. | ||
==דעת דעתיק== | |||
'''דעת דעתיק''' הוא ספירת ה[[דעת]] של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור ה[[תורה]] והוא המשכה מפנימיות ה[[כתר]]. מבואר כי שורש ה[[תורה]] הוא בבחינת ה[[דעת]] הכולל [[חסד]] ו[[גבורה]]. שענין של [[רמ"ח מצוות עשה]] ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הוא [[חסד]] ו[[גבורה]]. וכן [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת [[חסד]] ו[[גבורה]], ש[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור ל[[תורה]] הוא דעת דעתיק. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אריך אנפין]]. | *[[כתר עליון]] | ||
*[[אריך אנפין]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}} {{קישור שבור|}} | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:עתיק]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:08, 18 באפריל 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ספר הערכים וירטואלי כפשוטו ממש... עם כל החסרונות שבזה  .
| ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
עתיק יומין (נקרא גם עתיק) הוא פרצוף פנימיות הכתר של עולם האצילות, הוא 'כתר העליון' שהוא ה"ממוצע" שעושה את ה"גישור" בין האור אין סוף לעולם האצילות ומהווה את המקור הקדום של סדר השתלשלות. 'עתיק' נחשב לדרגה התחתונה של האור אין סוף אך ברמה כזאת שעדיין אין לו שייכות לסדר השתלשלות. בעוד ה"עתיק" נחשב לפנימיות והחלק העליון של הכתר, אריך אנפין נחשב לחיצוניות והחלק התחתון יותר של הכתר בו מתחיל האור אין סוף להצטמצם וליצור את סדר השתלשלות דרך ספירת החכמה דאצילות.
ה'עתיק יומין' כלול מעשר ספירות המהווים יחד את פרצוף עתיק יומין[דרוש מקור]. ספירת הדעת דעתיק הוא מקור התורה.
'עתיק יומין' נקרא "עתיק" מלשון "נעתק" ו"נבדל", ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', כלומר: ארבעת העולמות הרוחניים נבראו על-ידי סדר השתלשלות, הספירה הראשונה ששייכת לסדר ההשתלשלות זוהי ספירת החכמה של עולם האצילות השואבת כוחות מאריך אנפין - שהוא החלק התחתון והחיצוני של הכתר העליון, אך "עתיק" שהוא החלק העליון והפנימי של הכתר העליון כשמו הוא "נעתק" ו"נבדל" מכל בחינה של צמצום והסתרה של האור האלוקי. אריך אנפין מהוה בחינת הסובב לעולמות אבי"ע, ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת ואינו נכלל אפילו בבחינת סובב.
בחזון דניאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחזון דניאל נאמר (ז, ט): "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק". [בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִין יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת]
"ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". בקבלה ובחסידות מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן הפרצופים של עולם האצילות, ואף מן פרצוף אריך אנפין.
כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין המצוות והתורה. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין המצוות, שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של התורה, שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל השערות.
עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף אריך אנפין המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על אריך אנפין, שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש המצוות הוא בגלגלתא של אריך אנפין.
פנימיות וחיצוניות עתיק יומין[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת פנימיות וחיצוניות. שפנימיות פרצוף עתיק יומין, שהוא שלוש ראשונות שלו, הוא בבחינת מלכות דאין סוף, ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף אריך אנפין. וזהו ענין רישא דלא אתיידע, שאפילו אריך אנפין לא ידע לה. וחיצוניות פרצוף עתיק יומין הוא שבע תחתונות שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות באריך אנפין. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ואריך אנפין הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי שבע תחתונות של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף אריך אנפין הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.
מבואר כי ענין מצוות עשה הוא משבע תחתונות של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ומצוות לא תעשה הוא משלוש ראשונות של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של שלוש ראשונות של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.
דעת דעתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעת דעתיק הוא ספירת הדעת של פרצוף עתיק יומין. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור התורה והוא המשכה מפנימיות הכתר. מבואר כי שורש התורה הוא בבחינת הדעת הכולל חסד וגבורה. שענין של רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה הוא חסד וגבורה. וכן תורה שבכתב ותורה שבעל פה הוא בבחינת חסד וגבורה, שתורה שבעל פה הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור לתורה הוא דעת דעתיק.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב נחמן לרנר, פנימיות אבא פנימיות עתיק, מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית'
(הקישור אינו פעיל, י' בניסן ה'תשפ"ד)