שער היחוד והאמונה - פרק ט' – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ט'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר אין במדריגת החכמה שום ערך לגבי הקב"ה, וכמו שלא שייך על ידי דרגת העשייה להבין מהותו, כך על ידי מדריגת החכמה, מפני שהוא אינו בבחינת השגה כלל.
'''פרק ט - יחוד הספירות באלוקות'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
{{להשלים}}
[[תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ח'|בפרק הקודם]] הוסבר שאחדותו של הקב"ה פשוטה{{הערה|אך האדם אינו יכול להבין זאת באמת, כי הוא מצייר את העניינים למעלה כפי שהם בו - ובו המידות מורכבות '''ואינן''' באחדות פשוטה.}}, ולא מובן: הספירות הן אלוקות ממש, והן עשר (דהיינו - ריבוי)!, ואיך יתכן ריבוי באלוקות? - ויתבאר בפרק זה.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 9: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
הקב"ה נעלה שלא בערך '''מכל''' תפיסה והשגה{{הערה|דהיינו, אפילו מחכמה דאצילות שהיא 'ראשית' הנבראים.}}. ניתן להבין '''כיצד נאצלו''' הספירות{{הערה|ומוסבר באריכות בתורת הקבלה והחסידות. לדוגמא, בשער היחוד פרק כ"ה.}}, אבל לא '''איך הן מיוחדות''' איתו.
אך לעבודת השם '''אין צורך להבין''' אפילו כיצד{{הערה|שזהו עניין ל"משכילים" בלבד, ומבואר הייטב, וראה הערה קודמת.}} נאצלו הספירות. כל יהודי '''יכול וצריך להאמין''' באמונה שלימה שהספירות הן 'חד' עם מהותו ועצמותו.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[השתלשלות]]
*[[אחדות פשוטה]]
 
*[[יחוד הספירות]]


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|פרק ט']]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק י'|פרק י']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]