אליהו כי טוב – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
 
(10 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.
בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.


ב[[בחירות]] הראשונות הוצב במקום השלישי בחזית הדתית מטעם אגודת ישראל, אך בעקבות איומי הרב [[יצחק מאיר לוין]] שבאם הרב כי טוב יכנס הוא יפרוש מהכנסת - מפלגת פאג"י הוצאה שלא מרצונה מהחזית ורצה בנפרד כשהרב כי טוב עומד בראשה, ולא עברה את אחוז החסימה.
ב[[בחירות לכנסת]] הראשונה הוצב במקום השלישי בחזית הדתית מטעם אגודת ישראל, אך בעקבות איומי הרב [[יצחק מאיר לוין]] שבאם הרב כי טוב יכנס הוא יפרוש מהכנסת - מפלגת פאג"י הוצאה שלא מרצונה מהחזית ורצה בנפרד כשהרב כי טוב עומד בראשה, ולא עברה את אחוז החסימה.


בשנת [[תשי"א]] הצטרפה תנועת פאג"י לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת והרב כי טוב נבחר לעמוד בראשה; גם בפעם זו המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובעקבות הכשלון בבחירות ועקירת חבריו להנהגת התנועה, [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], מארץ ישראל - פרש בשנת [[תשי"ד]] מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.
בשנת [[תשי"א]] הצטרפה תנועת פאג"י לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת והרב כי טוב נבחר לעמוד בראשה; גם בפעם זו המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובעקבות הכשלון בבחירות ועקירת חבריו להנהגת התנועה, [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], מארץ ישראל - פרש בשנת [[תשי"ד]] מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.
שורה 24: שורה 24:
באותה יחידות, הציע הרב כי טוב לקיים אסיפה של גדולי ישראל שידונו בבעיות הכלל וימצאו להם פתרון. להצעתו, ישתתפו בכנס: [[הרבי]], ה"{{ה|בית ישראל}}" מגור, רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת [[לייקווד]] וה[[חזון איש]]; להצעה זו הגיב הרבי בחיוך, ואמר לו: {{ציטוטון|אם אכן תצליח לארגן אסיפה כזו - משיח יבוא מיד, ואז כל הבעיות תיפתרנה מאליהן ולא יהיה צורך לדון בהן...}}{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]] (ששמע מפיו), '''[http://www.col.org.il/files/0.32099129912_10701290.pdf לקט ופרט - ד]''' אות כה, תשע"ט.}}.
באותה יחידות, הציע הרב כי טוב לקיים אסיפה של גדולי ישראל שידונו בבעיות הכלל וימצאו להם פתרון. להצעתו, ישתתפו בכנס: [[הרבי]], ה"{{ה|בית ישראל}}" מגור, רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת [[לייקווד]] וה[[חזון איש]]; להצעה זו הגיב הרבי בחיוך, ואמר לו: {{ציטוטון|אם אכן תצליח לארגן אסיפה כזו - משיח יבוא מיד, ואז כל הבעיות תיפתרנה מאליהן ולא יהיה צורך לדון בהן...}}{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]] (ששמע מפיו), '''[http://www.col.org.il/files/0.32099129912_10701290.pdf לקט ופרט - ד]''' אות כה, תשע"ט.}}.


כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש [[ירושלים]] ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.
כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראו בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש [[ירושלים]] ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.


מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (ה[[יחידות]] נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.
מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בוודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בוודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (ה[[יחידות]] נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.


יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.
עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תנש"א.}}.


בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ה[[התוועדות]] של [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.
בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ה[[התוועדות]] של [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.
שורה 57: שורה 57:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תנש
*זאב קיציס, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א
*זאב קיציס, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 68-73.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 67: שורה 68:
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]