תומכי תמימים מוסקבה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(73 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זאל ישיבה.jpg|ממוזער|בחורים לומדים בזאל עם צעירים מתקרבים. במסגרת [[ישיבה וויקיישן]].]]
{{פירוש נוסף|נוכחי='''ישיבה גדולה''' תומכי תמימים מוסקבה|אחר=ישיבה קטנה|ראו=תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)}}
[[קובץ:ישיבה סופרינא.jpg|ממוזער|בניין הישיבה.]]
{{ישיבה|
ישיבת '''תומכי תמימים מוסקבה''' נוסדה בשנת [[תשמ"ח]] [[בית הכנסת]] "מארינה רושצ'ה" על ידי הרב [[משה לברטוב]] והרב [[משה סלונים]] מ[[לשכת עזרת אחים]].
|שם=תומכי תמימים מוסקבה
|תמונה=בנין ישיבת סופרינה.jpg
|כתובית=בנין הישיבה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]] לבעלי תשובה
|תאריך יסוד=[[תשמ"ח]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=פרוורי [[מוסקבה]], רוסיה
|מייסד=ר' [[משה לברטוב]] ור' [[משה סלונים]]
|ראש הישיבה= הרב [[מנחם מענדל גולדברג]]
|משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל סלונימסקי
|משפיע=ר' [[ראובן קורבסקי]], ר' [[מרדכי גרוסמן]], ר' משולם זוסיל גורונוב
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=45
|ספר פלפולים=פלפול התלמידים - תשס"ח
|קובץ הערות=פלפול התלמידים
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים מוסקבה''' הינה [[ישיבה]] ל[[בעלי תשובה]] ב[[מוסקבה]].
[[קובץ:תומכי תמימים מוסקבה.jpg|ממוזער|בנין הפנימיה לאחר השיפוץ]]
==היסטוריה==
[[קובץ:זאל ישיבה.jpg|ממוזער|שמאל|זאל הישיבה]]
נוסדה בשנת [[תשמ"ח]] [[בית הכנסת]] "מארינה רושצ'ה" על ידי הרב [[משה לברטוב]] והרב [[משה סלונים]] מ[[לשכת עזרת אחים]].


בראש הישיבה עמד הרב [[אורי קמישוב]]
בראש הישיבה עמד הרב [[אורי קמישוב]].


בשנת [[תש"נ]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[בערל לאזאר]] כ[[משפיע]].
בשנת [[תש"נ]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[בערל לאזאר]] כ[[משפיע]].


בשנת [[תשנ"ה]] עזב הרב אבן ישראל את הישיבה.
בין השנים [[תשנ"ה]] - [[תשנ"ז]] עמד הרב [[ברוך קליינבערג]] כמנהל הישיבה.  


בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשנ"ח]] עמד הרב [[משה הויכברג]] בראשות הישיבה.
בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשנ"ח]] עמד הרב [[משה הויכברג]] בראשות הישיבה.


כיום עומד בראש הישיבה ר' [[מנחם מענדל גולדברג]].
במשך מספר שנים עמד בראשות הישיבה הרב [[משה נודלמן]].
 
בין השנים תשס"ב - תשס"ג עמד הרב דן לוקשין כראש הישיבה.
(עד להגעת הרב גולדברג)
 
כיום עומד בראש הישיבה הרב [[מנחם מענדל גולדברג]].


==מטרת הישיבה==
==מטרת הישיבה==
שורה 17: שורה 44:


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
(נכון לשנת תש"פ)<br>
*הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] ראש הישיבה.
*הרב [[מוטי גרוסמן]] משפיע.
*הרב ראובן קורבסקי (בן ר' זאב) משפיע ור"מ.
*הרב זאב קורבסקי, מגיד שיעור.
*הרב משולם זוסיל גורונוב, [[משפיע]] ור"מ.
*הרב [[דוד רוזנצוויג]], [[ר"מ]] בכיתת ה[[סמיכה]].
*הרב [[דוד קניאז'ווסקי]], ר"מ ומשגיח.
*הרב מנחם מענדל סלונימסקי, משגיח.
*הרב ניסן פיל, מגיד שיעור.
*ר' שמואל רסקין, אחראי תיווך בני הנוער עם הישיבה.


הרב [[מנחם מענדל גולדברג]] ראש הישיבה.<br>
===צוות בעבר===
*הרב [[זושא גורליק]], משפיע (עד שנת [[תשפ"א]]).
*הרב [[דן לוקשין]] (עד שנת [[תשע"ט]]).
*הרב [[בערל לאזאר]], משפיע.
*הרב [[משה נודלמן]] ראש ישיבה (בשנות הנונ'ס).
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין, מגיד שיעור. (כיום משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]).
*הרב דוד הלוי בייטש, מגיד שיעור. (כיום ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]).
*הרב דוד קרפלביץ', מזכיר. (עד שנת [[תשפ"ד]]).  
*הרב [[לוי יצחק דרוץ]], מנהל גשמי. (עד שנת תשע"ג).
*הרב גבריאל גורדון, מנהל גשמי. (עד שנת [[תשע"ח]]).
*הרב משה עלקין, הנהלה גשמית.
*הרב שלום מאכלין, מנהל גשמי (עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב [[ברוך קליינבערג]], מנהל (בשנים [[תשנ"ה]] - [[תשנ"ז]]).
*הרב [[אורי קמישוב]] ראש ישיבה (עד שנת תשנ"ד בערך)
*הרב [[ברוך גורין|ברוך גורין,]] ר"מ (עד שנת תשנ"ו בערך)


הרב [[זושא גורליק]] משפיע בישיבה.<br>
==קמפוס הישיבה==
 
עד שנת [[תשס"ו]] הישיבה התנהלה בתוך העיר מוסקבה, פעם בבית הכנסת ארכיפובה ומאוחר יותר בבית הכנסת מרינה ראשצה. וכן בשטח שבו נמצא כיום [[חדר מנחם מוסקבה]]. בשנת תשס"ו עקב שריפה במבנה הישיבה עברו התלמידים (ומאוחר יותר גם הצוות) לקמפוס שהיה שייך לקהילה היהודית. ושם מתנהלת הישיבה עד היום.
הרב [[מוטי גרוסמן]] משפיע בישיבה.<br>


הרב משולם זוסיל גורונוב משפיע ור"מ בישיבה.<br>
====הקמפוס בעבר====
שטח הקמפוס ליד הערים סופרינה ופושקינה שבפרוורי מוסקבה. השוכן בתוך יער עבות. בסמוך לעיירת הנופש מידוועז'י אוזרא, שימש בעבר בתור מחנה סובייטי לקומוניסטים צעירים (ברוסית - פייונרים) הנקרא בשם ספוטניק, עד היום בחזית מבנה הישיבה מתנוססת דמות שמש מחייכת עם עניבת פרפר בצבע אדום. שהיוותה בעבר סמל לתנועת הפייונרים. ונשאר בתור סמל על המהפכה היהודית ברוסיה הסובייטית.


הרב [[דוד רוזנצוויג]] כיתת סמיכה.<br>
====גן ילדים וחדר (בעבר)====
עם העברת הישיבה לקמפוס מחוץ לעיר ועד שנת תש"פ (קודם התפשטות נגיף הקורונה) התנהל בקמפוס הישיבה גן ילדים לכמה שכבות גיל, עבור ילדי משפחות הצוות הגרים בקמפוס, את הגן ניהלו כמה מנשות חברי הצוות. בשנים תשס"ח - תשס"ט היתה אף כיתה א' בה שימש בתור מלמד הרב יוסף גולדברג (כיום מלמד ב[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה]] חב"ד בעיר לוד). מסיבות טכניות עברו רוב המשפחות לגור בעיר מוסקבה עצמה, שם נמצא מרכז קהילת חב"ד ומוסדותיה, ותנאי מחיה נוחים יותר. וכבר אין צורך בגן ילדים.


הרב [[דוד קניאז'ווסקי]] ר"מ בישיבה.<br>
====גן ישראל בשטח הישיבה====
 
מידי שנה בקיץ מתקיימת בשטח הישיבה מחנה הקיץ 'גן ישראל צעירי השלוחים', הנועד לילדי השלוחים מכל רוסיה. ובחלק מהשנים, מחנה הקיץ של בנות השלוחים.
הרב שמעון אוסטינוב מגיד שיעור בישיבה.<br>
 
הרב מנחם מענדל סלונימסקי משגיח בישיבה.
 
הרב דוד קרפלביץ' מזכיר הישיבה.
 
==קמפוס הישיבה==
עד שנת התשס"ו הישיבה התנהלה בתוך העיר מוסקבה, פעם בבית הכנסת ארכיפובה ומאוחר יותר בבית הכנסת מרינה ראשצה. וכן בשטח שבו נמצא כיום [[חיידר מנחם]] - מוסקבה. בשנת תשס"ו הייתה שריפה במבנה הישיבה והתלמידים (ומאוחר יותר גם הצוות) עברו לקמפוס מגודר שהיה שייך לקהילה היהודית. ושם מתנהלת הישיבה עד היום.
 
====היסטוריה====
שטח הקמפוס ליד הערים סופרינה ופושקינה שבפרוורי מוסקבה. השוכן בתוך יער עבות. שימש בעבר בתור מחנה סובייטי לקומוניסטים צעירים (ברוסית - פייונרים) הנקרא בשם ספוטניק, עד היום בחזית מבנה הישיבה מתנוססת דמות שמש מחייכת עם עניבת פרפר. בצבע אדום. שזה היה בעבר הסמל של תנועת הפייונרים. ונשאר בתור סמל על המהפכה היהודית ברוסיה הסוביטית.


==הישיבה קטנה==
==הישיבה קטנה==
בשנת [[תשס"ו]] נפתח על ידי הרב לאזאר [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|סניף של הישיבה]], ליד העיר איסטרה שבפרוורי מוסקבה, המשמשת כ[[ישיבה קטנה]] לילדי [[השלוחים]].
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]]}}
 
בשנת [[תשס"ו]] נפתח במוסקבה ישיבה קטנה על ידי הרב לאזאר, ליד העיר איסטרה שבפרוורי מוסקבה, עבור ילדי [[השלוחים]] ברחבי רוסיה.
עד שנת [[תשע"ט]], עמד בראשות הישיבה הרב [[מרדכי יונה קליין]]. בשנה זו התחלפה ההנהלה, וכיום ראש הישיבה הוא הרב משה לרמן, חתנו של הרב לאזאר, והמשפיע הוא הרב [[שלום דובער שיינגרטן]].
על מנת שהישיבה תיקרא בשם [[תומכי תמימים]] נחשבת הישיבה לסניף של הישיבה הגדולה.


{{ערך חסר}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|מוסקבה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|מ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|מ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במוסקבה]]

גרסה אחרונה מ־17:31, 9 באוקטובר 2024

תומכי תמימים מוסקבה

בנין הישיבה
אפיון ישיבה גדולה לבעלי תשובה
תאריך יסוד תשמ"ח
מיקום פרוורי מוסקבה, רוסיה
מייסד ר' משה לברטוב ור' משה סלונים
ראש הישיבה הרב מנחם מענדל גולדברג
משגיח ראשי הרב מנחם מענדל סלונימסקי
מספר תלמידים 45
ספר פלפולים פלפול התלמידים - תשס"ח
קובץ הערות פלפול התלמידים

ישיבת תומכי תמימים מוסקבה הינה ישיבה לבעלי תשובה במוסקבה.

בנין הפנימיה לאחר השיפוץ

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זאל הישיבה

נוסדה בשנת תשמ"ח בית הכנסת "מארינה רושצ'ה" על ידי הרב משה לברטוב והרב משה סלונים מלשכת עזרת אחים.

בראש הישיבה עמד הרב אורי קמישוב.

בשנת תש"נ הצטרף לצוות הישיבה הרב בערל לאזאר כמשפיע.

בין השנים תשנ"ה - תשנ"ז עמד הרב ברוך קליינבערג כמנהל הישיבה.

בין השנים תשנ"ו - תשנ"ח עמד הרב משה הויכברג בראשות הישיבה.

במשך מספר שנים עמד בראשות הישיבה הרב משה נודלמן.

בין השנים תשס"ב - תשס"ג עמד הרב דן לוקשין כראש הישיבה. (עד להגעת הרב גולדברג)

כיום עומד בראש הישיבה הרב מנחם מענדל גולדברג.

מטרת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נועדה לבחורים צעירים עד גיל שלושים. החוזרים בתשובה. בישיבה יש ארבעה שיעורים. חלוקת הבחורים מתנהלת לפי רמת הידיעה ביהדות, בעיברית, ושאר נושאים הקשורים ליהדות. שיעור ד' בישיבה נועד לבחורים הרוצים לעשות הסמכה לרבנות. בראש כיתת הסמיכה עומד הרב דוד רוזנצוויג.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

קמפוס הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד שנת תשס"ו הישיבה התנהלה בתוך העיר מוסקבה, פעם בבית הכנסת ארכיפובה ומאוחר יותר בבית הכנסת מרינה ראשצה. וכן בשטח שבו נמצא כיום חדר מנחם מוסקבה. בשנת תשס"ו עקב שריפה במבנה הישיבה עברו התלמידים (ומאוחר יותר גם הצוות) לקמפוס שהיה שייך לקהילה היהודית. ושם מתנהלת הישיבה עד היום.

הקמפוס בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שטח הקמפוס ליד הערים סופרינה ופושקינה שבפרוורי מוסקבה. השוכן בתוך יער עבות. בסמוך לעיירת הנופש מידוועז'י אוזרא, שימש בעבר בתור מחנה סובייטי לקומוניסטים צעירים (ברוסית - פייונרים) הנקרא בשם ספוטניק, עד היום בחזית מבנה הישיבה מתנוססת דמות שמש מחייכת עם עניבת פרפר בצבע אדום. שהיוותה בעבר סמל לתנועת הפייונרים. ונשאר בתור סמל על המהפכה היהודית ברוסיה הסובייטית.

גן ילדים וחדר (בעבר)[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם העברת הישיבה לקמפוס מחוץ לעיר ועד שנת תש"פ (קודם התפשטות נגיף הקורונה) התנהל בקמפוס הישיבה גן ילדים לכמה שכבות גיל, עבור ילדי משפחות הצוות הגרים בקמפוס, את הגן ניהלו כמה מנשות חברי הצוות. בשנים תשס"ח - תשס"ט היתה אף כיתה א' בה שימש בתור מלמד הרב יוסף גולדברג (כיום מלמד בתלמוד תורה חב"ד בעיר לוד). מסיבות טכניות עברו רוב המשפחות לגור בעיר מוסקבה עצמה, שם נמצא מרכז קהילת חב"ד ומוסדותיה, ותנאי מחיה נוחים יותר. וכבר אין צורך בגן ילדים.

גן ישראל בשטח הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידי שנה בקיץ מתקיימת בשטח הישיבה מחנה הקיץ 'גן ישראל צעירי השלוחים', הנועד לילדי השלוחים מכל רוסיה. ובחלק מהשנים, מחנה הקיץ של בנות השלוחים.

הישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)

בשנת תשס"ו נפתח במוסקבה ישיבה קטנה על ידי הרב לאזאר, ליד העיר איסטרה שבפרוורי מוסקבה, עבור ילדי השלוחים ברחבי רוסיה. על מנת שהישיבה תיקרא בשם תומכי תמימים נחשבת הישיבה לסניף של הישיבה הגדולה.