עמרם בלויא: הבדלים בין גרסאות בדף
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (שם שני סיפורים והבאתי אחד שלענ"ד יותר מתאים לפרסם) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=מנהיג נטורי קרתא|אחר=חבר הנהלת כולל חב"ד|ראו=[[עמרם בלוי]]}} | ||
[[קובץ:רבי עמרם בלויא.jpg|ממוזער| | {{עריכה|ניסוח}} | ||
[[קובץ:רבי עמרם בלויא.jpg|ממוזער|250px|הרב עמרם בלויא]] | |||
רבי '''עמרם בלויא''' ([[תרנ"ד]] - [[תשל"ד]]) היה ממקימי ה[[עדה החרדית]] ומראשי [[נטורי קרתא]]. עמד בקשר עם [[רבותינו נשיאנו]]. | רבי '''עמרם בלויא''' ([[תרנ"ד]] - [[תשל"ד]]) היה ממקימי ה[[עדה החרדית]] ומראשי [[נטורי קרתא]]. עמד בקשר עם [[רבותינו נשיאנו]]. | ||
==תולדות | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרנ"ד]] בעיר [[ירושלים]]. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' [[אורי אורנשטיין]]. | נולד בשנת [[תרנ"ד]] בעיר [[ירושלים]]. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' [[אורי אורנשטיין]]. | ||
היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג ה[[נטורי קרתא]] של אותה תקופה. | היה ממקימי [[העדה החרדית]] ומנהיג ה[[נטורי קרתא]] של אותה תקופה. | ||
בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, | בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחות ה[[משפיע]] הרב [[משה וובר]]. | ||
בשנת [[תשכ"ד]] נפטרה אשתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מ[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]]. | |||
היה מבאי ביתו של של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק, ונהג בביתו במנהגי בריסק. | |||
רבי עמרם היה איש אהבת ישראל, ובשעת מחאותיו לא נהג לצעוק ולהתנהג באלימות, בהתאם לכך אף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל מחאותיו על השבת והצניעות אך מעולם לא ארע נשיסו להסיעו בשבת לבית הכלא והוא היה הולך אליו רגלית{{מקור}}. | |||
נפטר ב[[ט"ו תמוז]] לסדר בקנא את קנאתי (פרשת פנחס) [[תשל"ד]]. | |||
== קשריו עם חסידות חב"ד == | |||
כאשר נפגש [[הרבי הריי"צ]] עם הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים{{הערה|{{שבועון כפר חב"ד}} 1979 '''"ופרצת" בין החומות'''}}<ref>ראה גם על חומותיך ירושלים עמ' קיב</ref>. | |||
במכתב משנת [[תשט"ז]] [[ערב ראש השנה]] דשנת תשי"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. הוא לא היסס, ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי<ref>ראה שמן ששון מחבריך בערכו, ובס' ר' אברהם הערש</ref>. | |||
ר' עמרם היה בידידות עם החסיד ר' [[אברהם הערש כהן]]. והיה מתייעץ איתו רבות. | |||
נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' [[יקותיאל פרקש]], נכנסה ל[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תש"מ]] עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי:{{הערה|[[תשורה]] מחתונת פרקש - לוינסון ח' שבט תשע"ה.}}{{ציטוטון|כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה על ידי שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'...}}. | |||
הרב יעקב מאיר שכטר סיפר כי באחת משנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל]] ארע שאחד מחסידי חב"ד חזר על הוראת הרבי להצביע ב[[בחירות]] בנוכחותו של ר' עמרם, ר' עמרם קבל על כך ואמר שכנראה הרבי אינו מודע למצב השורר בארץ, החסיד הגיב שהרבי מודע, ר' עמרם בתגובה אמר שהוא מצדו מנסה בכל כוחו ללמד זכות על הרבי אך יותר משלימד אינו יכול{{הערה|breslevnews.net/זכרונות-הגרימ-שכטער-בריאיון-על-ירושלי/ זכרונות: הגרי"מ שכטער בריאיון על ירושלים של מעלה באתר ברסלב נייעס. 17 באפריל 2023.}}. | |||
מצאצאיו הנמנים על חסידי חב"ד נמנים בני משפחת הרב [[יקותיאל פרקש]] והרב [[שמואל גרומן]]. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
*שלום דובער לאופר, '''"ופרצת" בין החומות''' [[עיתון כפר חב"ד]] מספר 1979 עמ' 120 ואילך. | |||
*'''ופרצת בין החומות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 121 | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:19, 10 בנובמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי עמרם בלויא (תרנ"ד - תשל"ד) היה ממקימי העדה החרדית ומראשי נטורי קרתא. עמד בקשר עם רבותינו נשיאנו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ד בעיר ירושלים. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' אורי אורנשטיין.
היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג הנטורי קרתא של אותה תקופה.
בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחות המשפיע הרב משה וובר.
בשנת תשכ"ד נפטרה אשתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מפרשת יוסל'ה שוחמכר.
היה מבאי ביתו של של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ונהג בביתו במנהגי בריסק.
רבי עמרם היה איש אהבת ישראל, ובשעת מחאותיו לא נהג לצעוק ולהתנהג באלימות, בהתאם לכך אף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל מחאותיו על השבת והצניעות אך מעולם לא ארע נשיסו להסיעו בשבת לבית הכלא והוא היה הולך אליו רגלית[דרוש מקור].
נפטר בט"ו תמוז לסדר בקנא את קנאתי (פרשת פנחס) תשל"ד.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר נפגש הרבי הריי"צ עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים[1][2].
במכתב משנת תשט"ז ערב ראש השנה דשנת תשי"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. הוא לא היסס, ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי[3].
ר' עמרם היה בידידות עם החסיד ר' אברהם הערש כהן. והיה מתייעץ איתו רבות.
נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' יקותיאל פרקש, נכנסה ליחידות אצל הרבי בשנת תש"מ עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי:[4]"כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה על ידי שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'...".
הרב יעקב מאיר שכטר סיפר כי באחת משנותיה הראשונות של מדינת ישראל ארע שאחד מחסידי חב"ד חזר על הוראת הרבי להצביע בבחירות בנוכחותו של ר' עמרם, ר' עמרם קבל על כך ואמר שכנראה הרבי אינו מודע למצב השורר בארץ, החסיד הגיב שהרבי מודע, ר' עמרם בתגובה אמר שהוא מצדו מנסה בכל כוחו ללמד זכות על הרבי אך יותר משלימד אינו יכול[5].
מצאצאיו הנמנים על חסידי חב"ד נמנים בני משפחת הרב יקותיאל פרקש והרב שמואל גרומן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער לאופר, "ופרצת" בין החומות עיתון כפר חב"ד מספר 1979 עמ' 120 ואילך.
- ופרצת בין החומות, שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 121
