קלמן כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כהנא.jpg|שמאל|ממוזער|קלמן כהנא]] | |||
הרב '''קלמן כהנא''' ([[כ"ב באייר]] [[ | הרב '''קלמן כהנא''' ([[כ"ב באייר]] [[תר"ע]] - [[י"א באלול]] [[תנש"א]]) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, ממנהיגי תנועת פועלי אגודת ישראל וחבר כנסת מטעמה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר ברודי שבגליציה | נולד בעיר ברודי שבגליציה ב[[כ"ב באייר]] [[תר"ע]]. למד בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ב[[ברלין]]. בשנת [[תרצ"ח]] עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים שעל יד [[כפר סבא]], ובשנת [[ת"ש]] נבחר לרב הקיבוץ. | ||
== | הרב כהנא היה נחשב לתלמיד מובהק של [[החזון איש]], ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה. | ||
כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל. נבחר להיות חבר כנסת ב9 כנסות הראשונות של [[מדינת ישראל]]. | |||
בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי. | |||
נפטר ב[[י"א באלול]] [[תנש"א]]. | |||
==קשריו עם הרבי== | |||
לרב כהנא היה חלופת מכתבים עם הרבי. בעת שהוציא הרב כהנא חוברת על שנת השמיטה עודד אותו הרבי בכתיבה. | |||
כמו כן [[הרבי]] עודד את הרב כהנא לכתוב את ספריו, והרב כהנא היה שולח אותם לרבי. | |||
הרב כהנא כותב: "באחת מפגישותיי רבות ההשפעה וההתרשמות עם האדמו"ר מלובביץ שליט"א, אמר לי האדמו"ר: 'המקדיש רק שעות ספורות ביום ללימודה של תורה - חייב אף הוא לראות עצמו באותן השעות כמי שתורתו אומנותו. באותו זמן אסור שמשהו יפריע לו בלימודו זה, אלא כל כולו צריך להיות בלימודה של תורה. עליו להיות כולו אז מאומן לתורה. ואין כל ספק, שגם התביעה ללימוד תורה לשמה, מופנית אליו באותה מידה כלעמיתו, שתורתו אומנותו משך יותר שעות משעות היום" (חקר ועיון, חלק ה, עמ' ז). | |||
ב[[י"ח חשוון]] [[תשמ"ז]] הגיע הרב כהנא ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. ביחידות זו מסר הוא ד"ח על פעולתו בענין ה[[שמיטה]] ובתגובה נענה הרבי שבהישגים רוחניים אסור להיות מרוצים, ויש לשאוף ליותר, כנאמר "בשמים ממעל גו'". ועל תנועת [[פא"י]] לעסוק ב[[חינוך]] הנוער ב[[ארץ הקודש]], וכי על "אנשים צעירים לקרב אנשים צעירים" כשהרבי מבהיר שצריכה אמנם להיות חומה המבדלת בין "דתיים" ל"חילוניים", אך יש לדעת את גובה החומה, וכמו כן למצוא בה את הפתח... כשהזכיר הוא את מוסדות [[פא"י]], התבטא הרבי שזה טוב בשביל [[פא"י]], אבל מה בנוגע לנוער ה'חילוני'?!. | |||
במהלך היחידות שיבח הרבי את ספריו, ובעיקר את מפתחות הספרים וכן שיבח את העיתון "שערים", והוסיף שיש לשים דגש מיוחד על המוסף לנוער. ביחידות זו זכה הוא לראות את [[רוח הקודש]] של הרבי בכך שהרבי התחיל לדבר עמו על נושא אישי מסויים שנתבקש ב[[ארץ הקודש]] לדבר עליו עם הרבי אך התלבט האם לעשות זאת בידעו כמה יקר זמנו של הרבי{{הערה|דברי משיח}}. | |||
===מפלגת פא"י=== | |||
מפלגת פא"י שבראשה עמד הרב כהנא בדרך כלל שמרה על הוראותיו של הרבי, ולכן במשך שנים הקפידו חסידי חב"ד להצביע למפלגת פא"י. | |||
[[הרבי]] פעל שיהיה חזית דתית מאוחדת בין המפלגות ועודד את הרב כהנא להתחבר עם מפלגת [[אגודת ישראל]], במכתב משנת [[תשכ"ט]] כותב הרבי לרב כהנא בנוגע לחזית דתית: | |||
{{ציטוטון|בו נוגע בשאלת הקמת חזית דתית מאוחדת. והנה השקפתי בענין חזית דתית טכנית היא כמו שהייתה מאז ועוד יותר אם אפשר יותר|}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:כהנא, קלמן}} | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:15, 7 באוקטובר 2022
הרב קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תנש"א) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, ממנהיגי תנועת פועלי אגודת ישראל וחבר כנסת מטעמה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר ברודי שבגליציה בכ"ב באייר תר"ע. למד בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים שעל יד כפר סבא, ובשנת ת"ש נבחר לרב הקיבוץ.
הרב כהנא היה נחשב לתלמיד מובהק של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה.
כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל. נבחר להיות חבר כנסת ב9 כנסות הראשונות של מדינת ישראל.
בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב כהנא היה חלופת מכתבים עם הרבי. בעת שהוציא הרב כהנא חוברת על שנת השמיטה עודד אותו הרבי בכתיבה.
כמו כן הרבי עודד את הרב כהנא לכתוב את ספריו, והרב כהנא היה שולח אותם לרבי.
הרב כהנא כותב: "באחת מפגישותיי רבות ההשפעה וההתרשמות עם האדמו"ר מלובביץ שליט"א, אמר לי האדמו"ר: 'המקדיש רק שעות ספורות ביום ללימודה של תורה - חייב אף הוא לראות עצמו באותן השעות כמי שתורתו אומנותו. באותו זמן אסור שמשהו יפריע לו בלימודו זה, אלא כל כולו צריך להיות בלימודה של תורה. עליו להיות כולו אז מאומן לתורה. ואין כל ספק, שגם התביעה ללימוד תורה לשמה, מופנית אליו באותה מידה כלעמיתו, שתורתו אומנותו משך יותר שעות משעות היום" (חקר ועיון, חלק ה, עמ' ז).
בי"ח חשוון תשמ"ז הגיע הרב כהנא ליחידות אצל הרבי. ביחידות זו מסר הוא ד"ח על פעולתו בענין השמיטה ובתגובה נענה הרבי שבהישגים רוחניים אסור להיות מרוצים, ויש לשאוף ליותר, כנאמר "בשמים ממעל גו'". ועל תנועת פא"י לעסוק בחינוך הנוער בארץ הקודש, וכי על "אנשים צעירים לקרב אנשים צעירים" כשהרבי מבהיר שצריכה אמנם להיות חומה המבדלת בין "דתיים" ל"חילוניים", אך יש לדעת את גובה החומה, וכמו כן למצוא בה את הפתח... כשהזכיר הוא את מוסדות פא"י, התבטא הרבי שזה טוב בשביל פא"י, אבל מה בנוגע לנוער ה'חילוני'?!.
במהלך היחידות שיבח הרבי את ספריו, ובעיקר את מפתחות הספרים וכן שיבח את העיתון "שערים", והוסיף שיש לשים דגש מיוחד על המוסף לנוער. ביחידות זו זכה הוא לראות את רוח הקודש של הרבי בכך שהרבי התחיל לדבר עמו על נושא אישי מסויים שנתבקש בארץ הקודש לדבר עליו עם הרבי אך התלבט האם לעשות זאת בידעו כמה יקר זמנו של הרבי[1].
מפלגת פא"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
מפלגת פא"י שבראשה עמד הרב כהנא בדרך כלל שמרה על הוראותיו של הרבי, ולכן במשך שנים הקפידו חסידי חב"ד להצביע למפלגת פא"י.
הרבי פעל שיהיה חזית דתית מאוחדת בין המפלגות ועודד את הרב כהנא להתחבר עם מפלגת אגודת ישראל, במכתב משנת תשכ"ט כותב הרבי לרב כהנא בנוגע לחזית דתית: "בו נוגע בשאלת הקמת חזית דתית מאוחדת. והנה השקפתי בענין חזית דתית טכנית היא כמו שהייתה מאז ועוד יותר אם אפשר יותר"
הערות שוליים
- ↑ דברי משיח