תלמוד שטיינזלץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:37, 14 באפריל 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירוש הרש"י והתוספות, נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הפרויקט זכה לעידודו והכוונתו של הרבי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ה, בהיותו בן 27, החל הרב עדין אבן ישראל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה.

הרב שטיינזלץ אף התבטא:

"אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה."

על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי.

מהדורת שטיינזלץ קיבלה הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב משה פיינשטיין, הרב מאיר מאזוז, הרבי מערלוי, ה"נתיבות שלום" מסלונים, הרב זלמן מלמד, ועוד ^[1] . הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:

בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.

תלמוד שטיינזלץ יצא לאור במסגרת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים אותו הקים הרב שטיינזלץ בתשכ"ו.

בשנת תש"ע סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: אנגלית, צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.

מבנה המהדורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המבנה של תלמוד שטיינזלץ נבנה בצורה המותאמת ומקילה לכלל העם, בצורה שהוא מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות, וכן מובא את פירושו של הרב שטיינזלץ בצידו החיצוני של הדף המסביר את הגמרא בצורה עכשווית.

מטרת הפירוש הוא "לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא הייתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת." הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים, ורוב פירושי הפשט.

הפולמוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: פרשנות כתובה כעובדה.

אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד חב"ד, לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.

אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמרו: "אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.

הטענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית תפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הסוגיות הקשות שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.

התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה ^[2]

בשנת תשע"א התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד".

לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בביאור התלמוד, רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב שמואל וואזנר.

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם בסגנונות שונים משל הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו הטענות הישנות על הפרויקט של הרב שטיינזלץ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדוע סרבו העדה לחתום נגד תלמוד שטיינזלץ? באתר כיכר השבת
הראשל"צ עמאר: פירוש אבן-ישראל - לא לבחורים

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

↑ צילומי הסכמותיהם מופיעים באתר מרכז שטיינזלץ.
↑ יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.

[1] צילומי הסכמותיהם מופיעים באתר מרכז שטיינזלץ.

[2] יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''תלמוד שטיינזלץ''' הוא מהדורה של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] בעריכת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]. התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות,  עם תרגום למילים ומותאם במיוחד לכלל העם, הפרויקט זכה לעידודו של [[הרבי]].
+{{לעריכה}}
+[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]
+'''תלמוד שטיינזלץ''' הוא מהדורה של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] בעריכת הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]. התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירוש ה[[רש"י]] וה[[תוספות]], נכללים בו תרגום של התלמוד מ[[ארמית]] ל[[עברית]] בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הפרויקט זכה לעידודו והכוונתו של [[הרבי]].
 ==היסטוריה==
-בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
+בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל הרב [[עדין אבן ישראל]] במפעלו המרכזי: תרגום וביאור ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ל[[עברית]], עבודה שארכה כ־50 שנה.
-מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
-מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:
+הרב שטיינזלץ אף התבטא:
-{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}
+{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}
 על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]].
-מהדורת שטיינזלץ הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב [[משה פיינשטיין]], [[הרב עובדיה יוסף]]{{מקור}}, [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]]{{מקור}}, הרב [[מאיר מאזוז]], הרב [[זלמן מלמד]] ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.}}
+מהדורת שטיינזלץ קיבלה הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[מאיר מאזוז]], הרבי מערלוי, ה"נתיבות שלום" מסלונים, הרב [[זלמן מלמד]], ועוד {{הערה| צילומי הסכמותיהם מופיעים באתר מרכז שטיינזלץ.}} . הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.}}
-תלמוד שטיינזלץ יצא לאור במסגרת [[המכון הישראלי לפרסום תלמודים]] אותו הקים הרב שטיינזלץ ב[[תשכ"ו]].
+תלמוד שטיינזלץ יצא לאור במסגרת [[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]] אותו הקים הרב שטיינזלץ ב[[תשכ"ו]].
 בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.
-==מבנה המהדורה==
+בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: [[אנגלית]], צרפתית, יפנית, קוריאנית ועוד.
-תלמוד שטיינזלץ כולל את התלמוד כשהוא מנוקד מפוסק ומחולק לפסקאות כשבצד הפנימי של העמוד מודפס רש"י כמקובל והתוספות נדחק לשולי העמוד. בצד החיצוני מודפס הביאור של הרב [[עדין אבן ישראל|עדין אבן ישראל שטיינזלץ]]. באור בלשון עכשוית וברורה בנוי בצורת סיכום של השקלא וטריא של הגמרא. מטרת הפרוש הוא {{ציטוטון|"לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא היתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת."}} הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים. ורוב פרושי הפשט.
-החלוקה והעימוד מתבססים על החלוקה המקובלת של התלמוד, אך המקום הנדרש לניקוד לפיסוק ולפירוש הנוסף הביאו לפיצולו של כל עמוד לשני עמודים. בנוסף לכך, פירוש ה[[תוספות]] מודפס בגופן רגיל, ולא ב[[כתב רש"י]]. התלמוד מודפס בשני גדלים, שתוכנם זהה, והם נבדלים רק בגודל ה[[גופן|גופנים]].
+===מבנה המהדורה===
+המבנה של תלמוד שטיינזלץ נבנה בצורה המותאמת ומקילה לכלל העם, בצורה שהוא מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות, וכן מובא את פירושו של הרב שטיינזלץ בצידו החיצוני של הדף המסביר את הגמרא בצורה עכשווית.
-בנוסף יצאה לאור מהדורת שטיינזלץ-וילנא, שבה מופיע עמוד של [[ש"ס וילנא]] (בצורתו המקובלת, ללא ניקוד וללא פיסוק) ולצדו עמוד עם הפירוש של הרב שטיינזלץ.
+מטרת הפירוש הוא {{ציטוטון|לתת מכשיר בידי הרוצים ללמוד את התלמוד ואינם מסתפקים בלימוד שטחי בלבד – להבין את עולם התלמוד ולהכירו קירבה יתרה, גם אם לא הייתה להם כמעט כל הכנה מוקדמת. פירוש זה כולל, למעשה, בתוכו את רובה המכריע של הספרות הפרשנית של התלמוד, וכל דבר חשוב שצריך ל"עיקר פשוטו" מצא את מקומו בפירוש זה, בצורה זו או אחרת.}} הפרוש מבוסס על תרגום מילולי של כלל המילים הארמיות בתלמוד, פירוט והרחבה של ההקשרים המקוצרים, ורוב פירושי הפשט.
-==הוצאה לאור==
+==הפולמוס==
-התלמוד יוצא לאור בהוצאת "[[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים]]" שאותו הקים הרב שטיינזלץ בשנת 1965. ההוצאה לאור נעשתה בהדרגה, כרך אחר כרך, והסתיימה בשנת [[תשע"א]] [[2010]]. במסגרת ההוצאה לאור, יצאו 44 כרכים, הכוללים את כל מסכתות התלמוד הבבלי; וכן [[מסכת פאה]] מה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. בשנת [[תשע"ד]] [[2013]], יצא לאור פירוש על [[מסכת שקלים]] מהתלמוד הירושלמי. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי סדרה של [[תקליטור]]ים (בפורמט [[PDF]]).
+{{לעריכה|פסקה=כן|פרשנות כתובה כעובדה}}
+אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד [[חב"ד]], לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.
-[[מסכת ברכות]] של תלמוד שטיינזלץ נכללה בתחילת 2008, כנציגה של התלמוד הבבלי, בסדרת "[[עם הספר (סדרת ספרים)|עם הספר]]" של [[הוצאת ידיעות אחרונות]].
+אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את [[העדה החרדית]] לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי [[העדה החרדית]] ואמרו: {{ציטוטון|אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!}}. בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
-בשנת 2010 עברה הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאותיו השונות ל[[הוצאת קורן]]. במהלך השנים תורגמו המהדורות המפורשות לשפות רבות, מהלך שהואץ עם החלפת ההוצאה לאור. בין השפות שאליהן תורגם תלמוד שטיינזלץ: [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[יפנית]], [[קוריאנית]] ועוד.
+הטענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית תפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הסוגיות הקשות שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.
+התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה {{הערה|יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו  גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.}}
-==ההתייחסות למהדורת שטיינזלץ==
+בשנת [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד".
-מאידך, שורה ארוכה של רבנים, בראשם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]{{הערה| המכתבים התפרסמו בעיתון [[יתד נאמן]] יום שישי י' באב תשמ"ט 11/6/1989}} [[הרב שמואל הלוי וואזנר]], [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב חיים קניבסקי]], הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]], [[הרב נסים קרליץ]], הרב [[שמעון בעדני]], הרב [[חיים פנחס שיינברג]], הרב [[חיים קרייזווירטה]] , הרב [[אליעזר יהודה ולדנברג]] וכן ה[[בד"ץ]] של [[העדה החרדית]], יצאו בחריפות כנגד מהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד באופן כללי למהדורות הכוללות ביאורים חדשים לתלמוד, כמו כן התנגד לתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה. לדבריו, על ידי הלימוד של התלמוד המבואר שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד.
-{{ציטוט|תוכן=ובאמת שעל ידי לימוד זה סר כל זיק של קדושה ואמונה. שמעמיד הש"ס כספר חוקים וכחמת הגויים רח"ל, ופשוט שבדרך זה יגרם ח"ו שכחת התורה. ואל יטעון מי שטוען שעי"ז יתמעטו הלומדים, כי מחובתינו לשמור על פך שמן הטהור בטהרתה, ולא על הריבוי האינו טהור, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ותדעו כי עד מלפני כמה שבועות לא ידעתי מכל זה, וכשראיתי כמה מחיבוריו דוגמת ספר אישים במקרא ונשים במקרא וכו' וכן חיבורו התלמוד לכל, נזדעזתי, ואומר אני בלב שלם שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה, ומעיז לדבר בזלזול  נורא על האבות הקדושים התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם. וצר לי מאד שאני צריך לזעוק, אבל לדעתי ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לביהמ"ד. והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו.|מקור=|אנגלית=}}
+לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בביאור התלמוד, רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב [[שמואל וואזנר]].
-כמו כן, התעוררה התנגדות בעקבות התבטאויות של הרב שטיינזלץ בספרים אחרים שלו, כגון כינויה של [[רחל אמנו]] בכינוי משפיל, תוך השוואות מערכות היחסים המקראיות של אבות האומה להתנהלות רחובית פרוצה. תוך פגיעה חסרת תקדים (כשהיא באה מרב בישראל) הן על יעקב אבינו והן על רחל. בתגובה אמר הרב אבן-ישראל כי ההתנגדות לספריו היא "חלק מהמאבק נגד חב"ד"{{הערה|{{ynet|יצחק טסלר|הרב שטיינזלץ על הרבי מלובביץ': "המפקד נעדר, והחסידים ממשיכים לפעול"|4536333|15 ביולי 2014}}‬.}}.
+אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם בסגנונות שונים משל הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו הטענות הישנות על הפרויקט של הרב שטיינזלץ.
-בציבור החרדי הליטאי לא מקובל להשתמש במהדורה, עם זאת מהדורות מאוחרות במתכונת דומה לזו של שטיינזלץ (כגון [[ש"ס שוטנשטיין]] ו[[מתיבתא (פירוש)|מהדורת מתיבתא]]) התקבלו מאד הן בציבור החרדי והן בציבור הדתי-ציוני.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.kikar.co.il/371147.html מדוע סרבו העדה לחתום נגד תלמוד שטיינזלץ?] באתר כיכר השבת
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48102 הראשל"צ עמאר: פירוש אבן-ישראל - לא לבחורים] {{אינפו}}
-===הוויכוח על החיבור===
+==הערות שוליים==
-הפרוייקט של הביאור על הגמרא שהקל על לימוד התורה גרם נחת רוח גדול לרבי, שחיזק ועודד אותו. ותבע ממנו בכל הזדמנות להמשיך בלי הפוגה, וכן לתרגמו לשפות שונות.
-אך רבנים שונים בעיקר מהזרם החרדי־הליטאי, יצאו נגדו בתוקף, הדבר הגיע בעיקר מפני היותו חב"דניק, וגם מפני שלדעתם לימוד הגמרא שייכת רק לתלמידי חכמים בני הישיבות ולא לכלל העם.
+[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]
-טענות רבות העלו: יש בה אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.
-התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.
-אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הלטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרוייקט של הרב עדין.