שמואל לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏לקריאה נוספת: הוספת מקור)
 
(40 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמואל לויטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל לויטין]]
[[קובץ:שמואל לויטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל לויטין]]
הרב '''שמואל הלוי לויטין''' ([[תרמ"ג]]-[[תשל"ד]]), היה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כ[[שד"ר]], חבר הוועד לכתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], ועוד. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על ארצות הברית.
הרב '''שמואל הלוי לויטין''' ([[י"ג בחשוון]] [[תרמ"ג]] - [[י"א באלול]] [[תשל"ד]]), היה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], רב בולט בקהילת חב"ד ש[[רבותינו נשיאינו]] נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כ[[שד"ר]], חבר הוועד לכתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח]], ועוד. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על ארצות הברית.
[[קובץ:שמואל. ל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| ]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר פטירתו.
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] [[פאהר]] לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]].


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".


[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.
[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.


חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.  
חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת [[תרס"ט]] נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות [[אדמו"ר הרש"ב]].


בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.
בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.


בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו הרבי הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים,
בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר [[כותאיסי]] ב[[גרוזיה]], לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.
מלמדים ושוחטים.


רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.
בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. ולאחר מכן חזר אל [[הרבי הריי"צ]] לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.


בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[הרבי הריי"צ]] בנעויל בית מדרש לרבנים ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מ[[סיביר]] והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב בנימין גורודצקי ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצא מ[[רוסיה]] לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.  
בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.


כעבור שנה, בתמוז תרצ"ז, הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע ל[[ארצות הברית]] הורה לו [[הרבי הריי"צ]] להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.  
בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[נעוועל]] [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]] ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.}} למנותו לרב בשיקגו במקום הרב [[מרדכי זוין]].


היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד]]. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם [[תומכי תמימים נעוועל]] והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב [[בנימין גורודצקי]] ולאחר מכן עבר לגור ב[[מוסקבה]]. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.
 
כעבור שנה, ב[[תמוז]] [[תרצ"ז]], הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.
 
היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של אדמו"ר הריי"צ.


ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק.  
ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק.  


הרבי היה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].
[[הרבי]] היה מוכר דרכו את החמץ לפני [[פסח]] והיה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].


נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה ש[[הרבי]] יצא להלוויתו.
היה המשפיע הראשי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]]. בשנת [[תשי"ז]] התקיים דינר של הישיבה בה הושר '[[התקווה]]', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב770 החליט לעשות מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחירת, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה{{הערה|תשורה על החסיד ר' [[שולם פלדמן]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}}, עמ' 83 - 85.}}.
 
נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו.


שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.
שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*גיסו, הרב [[אליהו שמואל כהנוב]]
*גיסו, הרב [[ירחמיאל חדש]]
*גיסו, הרב [[ירחמיאל חדש]]
*בנו, הרב [[בנימין לויטין]]
*בנו, הרב [[בנימין לויטין]]
*חתנו, הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]].
*בנו , הרב אברהם יעקב (אברהם יענקל) לויטין
*חתנו, הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80970 ראשי פרקים מתולדות חייו, וכתי"ק של הרבי במכתבים אליו]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80970 ראשי פרקים מתולדות חייו, וכתי"ק של הרבי במכתבים אליו]
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 299-312.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/2021/12/111-Cheshvan-5782-9.pdf גליון א חסידישע דערהער]
* הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://drive.google.com/file/d/1WOxgpv8SaRH6GDOt0GrUXnO6mEEgo8NZ/view?usp=drivesdk גליון מס' 152], '''ונתתיו לה' כל ימי חייו''' - קוים לדמותו של הגה"ח ר' שמואל לויטין


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/11-elul-reb-shmuel-levitin/ היה רק ר' שמואל אחד]''', תולדות חייו בצירוף תמונות{{אנש}}
*'''[https://anash.org/11-elul-reb-shmuel-levitin/ היה רק ר' שמואל אחד]''', תולדות חייו בצירוף תמונות{{אנש}}
*'''[https://photos.app.goo.gl/1mrJ4v1xUjWMLPp59 גלריה: הרב שמואל לויטין משוחח עם הרבי]''', י"ט כסלו תשכ"ב, בדירת ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] {{רבי דרייב}} {{תמונה}}
*'''[https://photos.app.goo.gl/cqHh8jCDiKqsSMQS8 תמונות מהלוויתו של הרב לויטין ומהשתתפותו של הרבי בהלוויה]''', י"ב אלול תשל"ד {{רבי דרייב}} {{תמונה}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:לויטין, שמואל}}
{{מיון רגיל:לויטין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים בכותאיס]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]

גרסה אחרונה מ־20:07, 6 בנובמבר 2024

הרב שמואל לויטין

הרב שמואל הלוי לויטין (י"ג בחשוון תרמ"ג - י"א באלול תשל"ד), היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, רב בולט בקהילת חב"ד שרבותינו נשיאינו נהגו להפנות אליו שאלות בהלכה, וכיהן בתפקידים רבים נוספים כשד"ר, חבר הוועד לכתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח, ועוד. מונה על-ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על ארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ג חשון תרמ"ג בעיירה פאהר לאביו הרב זאב וולף לויטין שהיה משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם אדמו"ר המהר"ש לאחר הסתלקותו.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מראשוני התלמידים שם. הרבי התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע חסידות מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".

נשא את מרת שיינא (בת הרב אשר מרגליות) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף בסיביר. במלחמת העולם השנייה שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.

חמיו היה הרב של העיירה ראקשיק ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.

בשנת תרע"ה במלחמת העולם הראשונה הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.

בשנת תרע"ו שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיסי בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.

רבי יצחק זאב מבריסק העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.

בשנת תרפ"ה חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל אדמו"ר הריי"צ לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.

בשנת תרפ"ה הקים אדמו"ר הריי"צ בנעוועל בית מדרש לרבנים ושו"ב ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ[2] למנותו לרב בשיקגו במקום הרב מרדכי זוין.

בכסלו תרפ"ט הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם תומכי תמימים נעוועל והגלו אותו לסיביר לשלש שנים. בתרצ"א בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב בנימין גורודצקי ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. בחודש שבט תרצ"ז הצליח לצאת מרוסיה לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.

כעבור שנה, בתמוז תרצ"ז, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לנסוע לארצות הברית כשד"ר ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.

היה ממארגני כתיבת ספר תורה של משיח וחבר הועד לבנין האוהל של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשוון תש"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לייסד את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול קצת לאחר י' בכסלו חזר לניו יורק.

הרבי היה מוכר דרכו את החמץ לפני פסח והיה שואל אותו שאלות בהלכה.

היה המשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים 770. בשנת תשי"ז התקיים דינר של הישיבה בה הושר 'התקווה', והרבי בתגובה לכך הוריד את הנשיאות מהישיבה. הבחורים ב770 החליט לעשות מחאה לר' שמואל לוויטין שהיה משפיע הישיבה, ונכח באירוע ולא מיחה. הבחורים נכנסו בצעקות רמות לחדרו של ר' שמואל שהיה באמצע להתפלל שחירת, וברח מהמקום בבושת פנים. בעקבות כך קרא הרבי לבחורים ליחידות, בה צעק על הבחורים על הזלזול בכבודו של ר' שמואל, וההתערבות בפוליטיקה שלא קשורה להם. ההנהלה הענישה את הבחורים ונאסר עליהם להיכנס להתוועדות של הרבי בשבת הקרובה[3].

נפטר בי"א באלול תשל"ד וזכה שהרבי יצא להלוויתו.

שאלה ארוכה ממנו בעניין עגונה ששאל את רבני ירושלים הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת תרפ"ב נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.
  3. תשורה על החסיד ר' שולם פלדמן, פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה קובץ PDF, עמ' 83 - 85.


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)