ישראל הס: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (תקלדה) |
||
| (47 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב הס.jpg | ||
|תיאור=הרב ישראל הס | |||
|תאריך לידה = [[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] | |תאריך לידה = [[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] | ||
|מקום פעילות= [[ירושלים]] | |מקום פעילות= [[ירושלים]] | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
|השתייכות=[[ציונות דתית]] | |השתייכות=[[ציונות דתית]] | ||
|תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]] | |תאריך פטירה= [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]] | ||
|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר | |תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר אילן | ||
}} | }} | ||
הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]] , הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], | הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]], הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], התנהג והתלבש כ[[חסיד חב"ד]]. | ||
[[ | ==תולדות חיים== | ||
[[ | נולד ב[[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] בארץ ישראל ב[[קריית מוצקין]] לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה, שעלו מ[[גרמניה]] לפני [[מלחמת עולם השנייה]]. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב. | ||
בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה. | |||
בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]] שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון ב[[אוניברסיטה]], ו[[פסק הלכה]] לסטודנטים. | |||
בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם. | |||
הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
{{חלונית | |||
|כותרת=מכתב הרב הס ל[[צא"ח]] | |||
|מקור= | |||
|תוכן= | |||
לכבוד צעירי אגודת חב"ד | |||
ת.ד 927 ירושלים | |||
מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות. | |||
בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד. | |||
קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק על ידי שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות על ידי ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק. | |||
המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא? | |||
האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום. | |||
החותם באהבת ישראל | |||
ישראל הס. | |||
ישיבת מרכז הרב | |||
}} | |||
בעת לימודו בישיבת הדרום ב[[רחובות]] התוודע הרב הס לשיעורי ה[[תניא]] של הרב [[אריה גינזבורג]] מ[[בני ברק]] והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתקרב ל[[חב"ד]]. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתם של [[רבותינו נשיאנו]], בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מדי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים ב[[ירושלים]]. | |||
הרב הס שמר על קשר טוב עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו מתורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות ספרים חב"דיים, וללמוד אותם לבדו. מדי פעם היה שולח מכתבים ל[[צא"ח]] בבקשה לעזרה לקניית ספרים. | |||
באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה בשנה. | |||
עם השנים שינה את מלבושיו לחב"דים{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' – הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}} שהשפיעו על תלמידיו וגרמו לרבים מהם להפוך לחסידי חב"ד בעצמם{{הערה|ע"פ עדות בנו}}. | |||
בשנת [[תשכ"ג]] נרשם ב[[ספר החסידים]]. | |||
שאב השראה לחלק מספריו מתורת רבותינו נשיאנו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה בא להסביר כיצד להיות פנסאי, ע"פ פתגמו הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת [[תשי"ז]] עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד ב[[תפילה]]: | הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת [[תשי"ז]] עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד ב[[תפילה]]: | ||
| שורה 32: | שורה 64: | ||
{{ציטוט|תוכן= בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן= בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"|מרכאות=כן}} | ||
וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם | וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם הרבי קורא את המכתבים, ענה הרבי: | ||
{{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים | {{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים על ידי המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.|מרכאות=כן}}. | ||
לאחר שהקים את הישיבה ב[[רעננה]], חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[תורת החסידות]]. וכן הורה הרבי לרב [[ישראל ליבוב]] למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}. | |||
הרבי היה שולח לו מכתבים רבים בנושא הישיבה, במכתבים היה הרבי מעודדו מאוד. | |||
עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת]]. | |||
עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת | |||
== | ==מכתבי [[הרבי]] והרב הס == | ||
<gallery> | |||
מכתב הס.jpg|מכתב הרבי לרב הס | |||
{{ | מכתב ג.jpg|מכתב הרבי לרב הס משנת [[תשי"ז]] | ||
לך.jpg|מכתב הרב הס ל[[צא"ח]] {{גודל|1|(ראה מסגרת)}} | |||
צאח 10.jpg|המשך מכתב הרב הס ל[[צא"ח]]. | |||
</gallery> | |||
==התבטאויותיו על הרבי== | |||
* לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס: | |||
{{ציטוט|תוכן=אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.}} | |||
* בהזדמנות אחרת אמר: | |||
{{ציטוט|תוכן=הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.}} | {{ציטוט|תוכן=הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 63: | שורה 96: | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:41, 17 במאי 2024
| ישראל הס | |
|---|---|
 הרב ישראל הס | |
| לידה | כ"ג ניסן תרצ"ה |
| קריית מוצקין | |
| פטירה | כ"ה אלול תשנ"ז |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן |
הרב ישראל הס (כ"ג ניסן תרצ"ה - כ"ה אלול תשנ"ז) היה מראשי רבני הציונות דתית, הקים את ישיבת בני עקיבא ברעננה והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם הרבי, התנהג והתלבש כחסיד חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג ניסן תרצ"ה בארץ ישראל בקריית מוצקין לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה, שעלו מגרמניה לפני מלחמת עולם השנייה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב.
בשנת תשי"ז התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה.
בשנת תשי"ט בעידודו של הרב משה צבי נריה הקים את ישיבת מרכז הרב ברעננה שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת תשכ"א הוסמך לרבנות. בשנת תשל"ג מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את בית הכנסת, ערך חופות, דאג לכשרות המזון באוניברסיטה, ופסק הלכה לסטודנטים.
בשנת תשמ"ג עבר לירושלים שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי עמלק ולכן חובה להשמידם.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתב הרב הס לצא"ח
|
|---|
|
לכבוד צעירי אגודת חב"ד ת.ד 927 ירושלים מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות. בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד. קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק על ידי שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות על ידי ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק. המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא? האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום. החותם באהבת ישראל ישראל הס. ישיבת מרכז הרב |
בעת לימודו בישיבת הדרום ברחובות התוודע הרב הס לשיעורי התניא של הרב אריה גינזבורג מבני ברק והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתקרב לחב"ד. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתם של רבותינו נשיאנו, בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מדי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים בירושלים.
הרב הס שמר על קשר טוב עם הרב שלמה יוסף זווין, מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו מתורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות ספרים חב"דיים, וללמוד אותם לבדו. מדי פעם היה שולח מכתבים לצא"ח בבקשה לעזרה לקניית ספרים.
באותם שנים היה הרב הס מקפיד ללכת להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד מידי שנה בשנה.
עם השנים שינה את מלבושיו לחב"דים[1] שהשפיעו על תלמידיו וגרמו לרבים מהם להפוך לחסידי חב"ד בעצמם[2].
בשנת תשכ"ג נרשם בספר החסידים.
שאב השראה לחלק מספריו מתורת רבותינו נשיאנו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה בא להסביר כיצד להיות פנסאי, ע"פ פתגמו הידוע של אדמו"ר הרש"ב.
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת תשי"ז עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד בתפילה:
בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"
וכן באחת הפעמים ששאל את הרבי האם הרבי קורא את המכתבים, ענה הרבי:
"מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים על ידי המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.
.
לאחר שהקים את הישיבה ברעננה, חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מתורת החסידות. וכן הורה הרבי לרב ישראל ליבוב למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה[3].
הרבי היה שולח לו מכתבים רבים בנושא הישיבה, במכתבים היה הרבי מעודדו מאוד.
עמד בקשר עם הקהילה באילת.
מכתבי הרבי והרב הס[עריכה | עריכת קוד מקור]
התבטאויותיו על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:
אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.
- בהזדמנות אחרת אמר:
הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד "שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' – הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא""
- ↑ ע"פ עדות בנו
- ↑ ופעולותיו