שיכר של גויים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שיכר של גויים''' זהו איסור על שתיית שיכר (וודקה, בירה | '''שיכר של גויים''' זהו איסור על שתיית שיכר ([[וודקה]], [[בירה]] וכיוצא בזה) שנעשה על ידי גויים. איסור זה איננו חמור כמו האיסור על בישולם ואפייתם, ולכן יש בזה קולות יותר גדולות. | ||
דיני השיכר נידונים בסימן קי"ד ביורה דעה. | דיני השיכר נידונים בסימן קי"ד ביורה דעה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===נהגו קלות ביין=== | ===נהגו קלות ביין=== | ||
אם הגיע למקום שבו יהודים נהגו קלות באיסור יין של גוי, אסור לשתות שם את השיכר של הגויים {{הערה|ס"ב.}}, גזירה משום יינם{{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}. | אם הגיע למקום שבו יהודים נהגו קלות באיסור יין של גוי, אסור לשתות שם את השיכר של הגויים{{הערה|ס"ב.}}, גזירה משום יינם{{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}. | ||
רש"ל כתב, שבמקום שרחמנא ליצלן נוהגים היתר ביין – האיסור הזה על השיכר לא תקף, כיוון שהוא נועד על מנת לתת הבחנה אצל תושבי המקום שיש משקאות שאסורים להם, והם צריכים להחמיר; אבל אם הם כלל לא יודעים אודות האיסור, אין טעם להחמיר{{הערה|ט"ז ס"ק ג.}}. | רש"ל כתב, שבמקום שרחמנא ליצלן נוהגים היתר ביין – האיסור הזה על השיכר לא תקף, כיוון שהוא נועד על מנת לתת הבחנה אצל תושבי המקום שיש משקאות שאסורים להם, והם צריכים להחמיר; אבל אם הם כלל לא יודעים אודות האיסור, אין טעם להחמיר{{הערה|ט"ז ס"ק ג.}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
באיסור נכללים כל סוגי השיכר – מתמרים, מתאנים, משעורים ומתבואה, וכן מדבש. וכולם אסורים משום "חתנות"{{הערה|מחבר בס"א.}}. שיכר של תבואה אין בעיה מצד בישולי עכו"ם, מכיוון שהוא לא עולה על שולחן מלכים{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}, וכן משום שהתבואה בטילה למים – כמו שהיא בטילה למים לעניין הברכה, שמברכים "שהכל"{{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}. | באיסור נכללים כל סוגי השיכר – מתמרים, מתאנים, משעורים ומתבואה, וכן מדבש. וכולם אסורים משום "חתנות"{{הערה|מחבר בס"א.}}. שיכר של תבואה אין בעיה מצד בישולי עכו"ם, מכיוון שהוא לא עולה על שולחן מלכים{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}, וכן משום שהתבואה בטילה למים – כמו שהיא בטילה למים לעניין הברכה, שמברכים "שהכל"{{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}. | ||
הרמ"א כתב, שיש מתירים בשל דבש ושל תבואה (של חיטים ושל שעורים {{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), וכן נוהגים להקל במדינות אלו{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | הרמ"א כתב, שיש מתירים בשל דבש ושל תבואה (של חיטים ושל שעורים{{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), וכן נוהגים להקל במדינות אלו{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | ||
יין תפוחים ויין רימונים | יין תפוחים ויין רימונים וכיוצא בזה – מותר לשתותו בכל מקום, מכיוון שהוא דבר שאינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו{{הערה|ס"ג.}}. | ||
==חשש ליין== | ==חשש ליין== | ||
===בחנות=== | ===בחנות=== | ||
כאשר אומרים שמותר לקנות משקה מגוי (דהיינו, אפילו יין תפוחים | כאשר אומרים שמותר לקנות משקה מגוי (דהיינו, אפילו יין תפוחים וכיוצא בזה{{הערה|ש"ך ס"ק ה.}}), או חומץ שנעשה משיכר – מדובר רק כאשר מחיר היין הינו גבוה יותר מהם, כיוון שאם לא כן, אנו חוששים שהוא עירב בהם, בכדי להרוויח{{הערה|ס"ד.}}. | ||
הרמ"א כתב שהעירוב צריך להיות באופן שאין 60 כנגד היין במשקה{{הערה|רמ"א בס"ד.}}. אולם הט"ז תמה עליו, ופסק כבסימן קלד{{הערה|ס"ה.}} – שדי בששה חלקי מים לבטל יין{{הערה|ט"ז ס"ק ד.}}. | הרמ"א כתב שהעירוב צריך להיות באופן שאין 60 כנגד היין במשקה{{הערה|רמ"א בס"ד.}}. אולם הט"ז תמה עליו, ופסק כבסימן קלד{{הערה|ס"ה.}} – שדי בששה חלקי מים לבטל יין{{הערה|ט"ז ס"ק ד.}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
===לרפואה=== | ===לרפואה=== | ||
יין רימונים שמוכרים לרפואה – מותר לקנותו בחנות, גם אם לא ראה כיצד המוכר מוציאו מהחבית שלו, ואפילו אם דמיו יקרים יותר ממחיר היין. דמכיוון שהוא לרפואה – מקפידים עליו שלא לערב בו (חומץ | יין רימונים שמוכרים לרפואה – מותר לקנותו בחנות, גם אם לא ראה כיצד המוכר מוציאו מהחבית שלו, ואפילו אם דמיו יקרים יותר ממחיר היין. דמכיוון שהוא לרפואה – מקפידים עליו שלא לערב בו (חומץ וכיוצא בזה{{הערה|ש"ך ס"ק ח.}}), והוא לא ירע לעצמו (אם יזיק למישהו){{הערה|ס"ה.}}. | ||
וכן כל דבר שקונים מאומן – לא חוששים, כיוון שהוא חושש לאבד את האמון בו, ובזה הוא יזיק לעצמו{{הערה|רמ"א בס"ה.}}. | וכן כל דבר שקונים מאומן – לא חוששים, כיוון שהוא חושש לאבד את האמון בו, ובזה הוא יזיק לעצמו{{הערה|רמ"א בס"ה.}}. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין{{הערה|ס"ו.}}. | צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין{{הערה|ס"ו.}}. | ||
ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים {{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים{{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}. | ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים{{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}. | ||
וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. | וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:כשרות]] | ||