מבשרי אחזה אלוקה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַּ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַּ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}} | ||
ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא: | ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא: | ||
[[איוב]] מתלונן על כך שחווה ייסורים על גופו ועורו, ובבשרו הוא רואה משפטים ויסורים מהקב"ה (רש"י ואבן עזרא), או שמכיוון שבלה עורו ונשברו עצמותיו ('ואחר עורי נקפו זאת'), הוא משיג ורואה דברים רוחניים יותר מאשר עניינים כמו בשרו הגשמי (מצודות, 'מבשרי אחזה' כשהאות מ"ם משמשת כמ"ם ההוספה, כמו 'ממנו' וכדומה), או בדומה לכך – שמכיוון שכלה בשרו הוא משיג אלוקות, דבר הנמנע בהיות הגוף בשלמותו (האלשיך). | |||
==מצוות מילה== | ==מצוות מילה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברית מילה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ברית מילה]]}} | ||
ב[[ספר הזהר]]{{הערה|חלק א צד, א.}} כתב שדיוק לשון הפסוק "מבשרי" ולא "מעצמי" (ההבנה שאותה מקדמת תורת הקבלה כדלקמן), הוא שהכוונה היא למה שכתוב " | ב[[ספר הזהר]]{{הערה|חלק א צד, א.}} כתב שדיוק לשון הפסוק "מבשרי" ולא "מעצמי" (ההבנה שאותה מקדמת תורת הקבלה כדלקמן), הוא שהכוונה היא למה שכתוב "והייתה בריתי בבשרכם"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יז, יג.}}. והיינו, שכאשר האדם מהול, הוא יכול לראות על ידי הברית את הקב"ה, ממנו - מהברית - ממש. | ||
דבר זה דומה למה שכתוב בבראשית רבה{{הערה|פרשה מח, ב.}} שאברהם אבינו אמר שבזכות הברית התגלתה אליו השכינה, ואילולי הברית, | דבר זה דומה למה שכתוב בבראשית רבה{{הערה|פרשה מח, ב.}} שאברהם אבינו אמר שבזכות הברית התגלתה אליו השכינה, ואילולי הברית, | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
המשמעות הפשוטה של הפסוק היא כי מהחכמה העמוקה הטמונה בבריאת האדם ובכל פרט מפרטיו, האדם יכול לראות ולהבין את מציאות הקב"ה בבהירות גדולה כל כך הנקראת [[ראיה]], באופן שאין כל ספק וספק ספיקא. | המשמעות הפשוטה של הפסוק היא כי מהחכמה העמוקה הטמונה בבריאת האדם ובכל פרט מפרטיו, האדם יכול לראות ולהבין את מציאות הקב"ה בבהירות גדולה כל כך הנקראת [[ראיה]], באופן שאין כל ספק וספק ספיקא. | ||
בתורת הקבלה של ה[[אר"י]] הקדוש | עם זאת, לשון הפסוק מדוייקת, שנאמר בה '''אחזה''' ולא אראה, כיון שההבנה באלוקות אליה ניתן להגיע באמצעות ההתבוננות בגוף ופעולותיו, היא הבנה כללית מלשון 'מחזה' שהיא ראיה לא מדוייקת{{הערה|ספר המאמרים אידיש, מאמר ד"ה 'הנוטע אוזן' (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 75).}}. | ||
בתורת הקבלה של ה[[אר"י]] הקדוש {{מקור}} למדו מפסוק זה יסוד מרכזי בפנימיות התורה. כי מכיון שה[[אדם]] נקרא בשם זה על שם היותו דומה לעליון לעולמות העליונים ומלשון הפסוק "אדמה לעליון", דהיינו שהיות ובריאת כל העולמות היה בשביל ישראל שיעבדו את הקב"ה כמאמר חז"ל ישראל עלו במחשבה תחילה, על כן ברא הקב"ה את האדם הגשמי באופן שכל פרט ופרט מאיבריו נמשל לענינים רוחנים שעל האדם להפך מרכבה אליהם, כגון האיברים שבראש [[עינים]] [[אזנים]] [[חוטם]] [[פה]], שעל פי המבואר ב[[עץ חיים]] הם מרמזים לעניינים נעלים ב[[עולם העקודים]], ו[[עולם הנקודים]], ולאחר מכן בכל פרצוף ופרצוף שב[[סדר ההשתלשלות]]. כמו כן כל החושים שבאדם כגון [[ראיה]] [[שמיעה]] [[ריח]] ו[[טעם]] נמשלים לענינים עמוקים באלקות. | |||
גם כל קומת האדם נמשלת לעניניים רוחנים, הראש ושלשת המוחין שבו הם [[חב"ד]], הידים והגוף שביניהם הם [[חג"ת]], והרגלים הם [[נה"י]]. | גם כל קומת האדם נמשלת לעניניים רוחנים, הראש ושלשת המוחין שבו הם [[חב"ד]], הידים והגוף שביניהם הם [[חג"ת]], והרגלים הם [[נה"י]]. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו|*]] | [[קטגוריה:האדם וגופו|*]] | ||
[[קטגוריה:ספר איוב]] | [[קטגוריה:ספר איוב]] | ||
[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוקה]] | |||