קונטרס אחרון - פרק ב': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ערך ראשוני) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''עיין עץ חיים שער הנקודות''' | |||
==מבוא== | ==מבוא== | ||
{{ | זהו הסימן השני{{הערה|מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.}} המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"{{הערה|מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט-מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים [[פרי עץ חיים|בפרע"ח]].}}. | ||
בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[תניא - פרק מ"א|בפרק מא]] בתניא, שיחוד הספירות למעלה{{הערה|הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.}} תלוי במצוות '''מעשיות''' דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד '''רוחני''' יהיה תלוי במחשבה וכוונות '''רוחניות?''', וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י '''כוונות'''? | |||
==גוף הסימן== | |||
{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'}}}} | |||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות '''מעשיות''' ולא בכוונה '''רוחנית''') יובן על פי משל: | |||
* כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה - אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה - מצוות מעשיות. | |||
* והטעם שדוקא מצוות '''מעשיות''' נקראות התעוררות מלמטה{{הערה|כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות '''רוחניות''' האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מה'''מעשה''' שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?}}, כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, '''ועולה''' לשורשו שבקדושה. | |||
* ומסיים [[אדמו"ר הזקן]], שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י '''כוונות''' אינו סותר לנאמר [[תניא - פרק מ"א|בתניא]] אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, '''ואינו''' סדר העבודה של כל ישראל. | |||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[החזרת פנים בפנים]] | |||
*[[מצוות מעשיות]] | |||
*[[עבודת הבירורים|בירורים דעשייה]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק א'|פרק א']]|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]}} | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:23, 21 בינואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
עיין עץ חיים שער הנקודות
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
זהו הסימן השני[1] המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"[2].
בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר בפרק מא בתניא, שיחוד הספירות למעלה[3] תלוי במצוות מעשיות דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד רוחני יהיה תלוי במחשבה וכוונות רוחניות?, וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י כוונות?
גוף הסימן[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ב |
|---|
| עיין עץ חיים שער הנקודות ש"ח פ"ו שאין החזרת פנים בפנים כי אם על ידי מצות מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי על ידי מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממה שנאמר בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות מים נוקבין דנוקבא דזעיר אנפין ומים נוקבין דנוקבא הן בחינת עשיה כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים באחוריים שהן בחינת עשיה כמו שכתבתי בשער מ"ז פ"ה והיינו על ידי העלאת הטוב הגנוז בהם המלובש במצות מעשיות למקורו לקדושת האצילות שכבר הובררה. ומה שנאמר שם שאדם הראשון תיקן גם כן על ידי תפלה היינו על ידי אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי מעשה כי הן מנפש החיונית שבגוף ודמו אשר שרשן מנוגה. והנה הבירורים דעשיה עולין ליצירה על ידי שם ב"ן ומיצירה לבריאה ולאצילות כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש י"א סי' ז'. ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי העלאת מים נוקבין מהמלכים שבנוגה אי אפשר להמשיך טיפי' מלמעלה לזווג זו"נ כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע למטה כמו שכתבתי בשער מ"ן דרוש ב' ועיין זהר פ' פקודי דרמ"ד ע"ב דאית סדורא כו' לאסתכלא כו' והן כוונות התפלה ויחודים עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא כו' כי נר"ן שלהם עצמן הן מים נוקבין במסירות נפש על התורה ובנפילת אפים כנודע: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות מעשיות ולא בכוונה רוחנית) יובן על פי משל:
- כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה - אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה - מצוות מעשיות.
- והטעם שדוקא מצוות מעשיות נקראות התעוררות מלמטה[4], כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, ועולה לשורשו שבקדושה.
- ומסיים אדמו"ר הזקן, שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י כוונות אינו סותר לנאמר בתניא אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, ואינו סדר העבודה של כל ישראל.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק א' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ג' |
הערות שוליים
- ↑ מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.
- ↑ מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט-מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים בפרע"ח.
- ↑ הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.
- ↑ כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות רוחניות האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מהמעשה שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?