משה מפוזנא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

רבי משה מפוזנא (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא המהר"ל מפראג וזקנו של אדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת ה'תכ"ז^[1] לאביו רבי יהודה לייב^[2] (נין המהר"ל מפראג), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל^[3].

בנו היה רבי שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן). בגיל 91 השתתף בשמחת הבר מצוה של נינו, הוא אדמו"ר הזקן - שהייתה באלול תקי"ח^[4].

ראש הקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.

בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

פעולתו בותיקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית.

הוויכוח הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר^[5].

הוויכוח השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה.

קירוב לבבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. ^[6].

הלוחמה בנצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון^[7] מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות.

לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים.

ייחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ כותב^[8] שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי ישראל ברוך פוזנר, בנו של רבי שניאור זלמן פוזנר^[9], בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה למהר"ל מפראג הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר בית רבי^[10] כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי^[11], שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי^[12], וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי^[13].

משה חלפן[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל אדמו"ר הריי"צ ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת תש"ד שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' יצחק חיים דובער וילנסקי ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו^[14]. יש לציין שבספר הזכרונות^[15] שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ^[16].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ, ספר הזכרונות פרק צ"א ואילך
שלום דובער לוין, רבי משה מפוזנא בתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
מחקר, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה (עמוד 29) - אתר hebrewbooks

עץ משפחת פוזנר

{| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3"

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''משה מפוזנא''' נולד בשנת תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] (שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא. היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.
+רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].
+==תולדות חיים==
+נולד בשנת ה'תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.
-בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה ב"ר שניאור זלמן שהיתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל {{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.
+בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.<br>
-בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.
+בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.
-בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהיתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת' ע' 58.}}.
+== ראש הקהל ==
+בגיל עשרים וחמש נתקבל משרת ראש הקהל בפוזנא, כראש הקהל עמד רבות נגד גזירות משונות שעמדו על היהודים בגבורה והיה אהוד על תושבי העיר.
+בשנת ה'ת"פ עקר מפוזנא עקב שנתיים של גזירות ורדיפות איומות מהכומר הראשי לאזור יחד עם רבים מהקהילה ולאחר תקופה התיישב עם משפחתו בעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.
 ==פעולתו בותיקן==
-ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים)ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכוליות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא,
+לצורך מסחרו הגיע לרומא ואיטליא ונכנס לותיקן על מנת לעיין בספרים העתיקם וכתבי היד הנדירים נמצאים שם, שם שוחח רבות עם הספרן שאהד אותו וסיפר על כך לביכירי הכמורה שדרשו את רבי משה לויכוח על הדת היהודית והדת הנוצרית.<br>
+=== הוויכוח הראשון ===
+הוויכוח הראשון נערך לפי דרישת רבי משה באולם חסר צלמים ופסלים כאשר בכירי הכמורה הסירו את הצלמים מבגדיהם ודרישה לשוויונות מלאה, למעשה בשעת הוויכוח הבחין כי הוא ניצב מול שלושים קרדינלים שמתוכם שנים עשר אנשי מדע ידועים, וקרדינל בכיר פתח בוויכוח, כשהגיע שעתו של רבי משה לדבר טען כי קיימת אי שוויונות כאשר הוא לבדו מול שלושים וגם נדרשת זכות קדימה ליהדות שהיא עתיקה יותר מהנצרות והנצרות מבוססת עליה, ואכן הוויכוח נסגר ונדחה למועד מאוחר יותר{{הערה|בנאום רב אומץ זה נכח יהודי בשם גדליה מושה גורדון כדלקמן שהדברים השפיעו עליו במאוד.}}.<br>
+=== הוויכוח השני ===
+לאחר כשבועיים משעת הוויכוח הראשון נערך הוויכוח השני, הוויכוח תוכנן להיות באולם הפסלים אך לאחר דרישת רבי משה הועבר לאחד מן האולמות שבספריה, בוויכוח ניצב הוא כנגד שלשה קרדינלים, ואכן נתנה לו הזכות לפתוח בדיבור, גם כאן טען לאי שוויונות על כך שהוויכוח נערך ביום שישי בו זמנו לחוץ וגם כנגד שלשה קרדינלים והוא אחד, למעשה הוא דרש שלוש שעות בשבח היהדות ובמעלתה על פני הנצרות, וויכוח זה נסתיים בניצחונו המוחץ של רבי משה.<br>
+== קירוב לבבות ==
+בנאומו הראשון נכח גם אדם שניכר היה לרבי משה שהוא יהודי ולאחר בירורים נפגש עמו והלה סיפר לו שמשעת הוויכוח הראשון הוא חפץ לשוב בתשובה, שפרך לו את כל טענתיו, שמו היה גדליה משה גורדון, בעל מח גאוני שהגיע מפולין לוותיקן להשתלם בכמה מקצועות, לאחר תקופה בה הכמרים ניסו לצודו ברשת הנצרות החל להתדרדר עד כי כמעט ולא שמר מצוות, הודות לרבי משה שב בתשובה שלימה, לרבי משה התברר שישנם כמה עשרות יהודים שעל סף שמד הנמצאים בוותיקן והודות לחזרתו בתשובה של גדליה משה גורדון שהיה מהמובילים שבהם שבו רבים בתשובה ואף כאלו שבביתם לא שמרו מצוות. {{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}.<br>
+== הלוחמה בנצרות ==
+לאחר שהותו תקופה בוותיקן וניצחונו על הכמרים חשש מפני החרפה ביחסים מצד הנוצרים ומפני ניסיונות מחודשים והוצאת תכנים לטובת ובשבח הנצרות, מה שאכן נעשה לאחר מכן, ולכן הקים יחד עם פרופסור גדליה משה גורדון{{הערה|שאותו החזיר בתשובה במשך שהותו שם}} מערכה לפרסום ספרים בשבח ובאמיתת היהדות ובשקר הנצרות.<br>
-במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו.{{הערה |ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}
+לאחר שעקר למינסק הרבה לנסוע לידידו שעבר בינתיים ללונדון ואחר כך לפריז ומשם ניהל את המערכה והדפסת הקבצים.<br>
-== יחוס [[רבותינו נשיאינו]] אליו ==
+== ייחוסו ==
 [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.
-בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שרבי משה מפוזנא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שספק אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.
+בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.
 == משה חלפן ==
-היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו ספרים רבים עם חותמתו{{הערה|1= ראה [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ח' ב' תע"ד.}}. יש האומרים כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן, אך בפי הכל היה נקרא משה מפוזנא.
+היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.
 == לקריאה נוספת ==
-מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
+*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
+*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
+*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
+{{ניווט
+|הסתרה=כן
+|מוסתר=לא
+|כותרת=עץ משפחת פוזנר
+|יישור טקסט=ימין
+|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
+}}
+{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
 {{הערות שוליים}}
-{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון