משתמש:קונטרס החלצו/ניגון שמחה מרוסטוב (הבה נגילה).: הבדלים בין גרסאות בדף
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== ניגון שמחה מרוסטוב. (הבה נגילה). == | == ניגון שמחה מרוסטוב. (הבה נגילה). == | ||
ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר | ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הניגון היה מושר | לחן השיר מבוסס על ניגון חסידי עתיק שמקורו מחצר וורקא, הניגון היה מושר אצל ברוסטוב אצל הרבי הרש"ב וזקני החסידים בדורנו (כמו ר' [[אברהם דריזין]] ור' [[יהודה חיטריק]] היו מנגנים אותו לפעמים) הניגון הושר גם בהרבה החצרות החסידיות, בחסידות אלכסנדר שהינה ממשכיה של חסידות ווארקא, בחצרות רוז'ין, חסידות קרלין וחסידות בעלז. בחסידות בעלז ובחסידות סקווירא שימש לחן זה לניגון ההקפה השביעית בשמחת תורה. | ||
לאחר | |||
לאחר שהניגון נלקח על ידי הציונים, הורה האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז להפסיק לזמר את הלחן, וכך גם ברוב החצרות הפסיקו לשיר את הניגון. למרות זאת בחסידות סקווירא המשיכו כל השנים לנגן את הלחן בשמחת תורה לפנות בוקר (בטענה שאל לנו לשים לב לחיצונים, ושאין בכחם לינוק מדברי קודש). | |||
בחנוכה ה'תש"ע, קרא הרב יצחק גינזבורג "להחזיר עטרה ליושנה" ולחזור ולנגן ניגון זה. | |||
במוצאי שמחת תורה תשע"ד אמר האדמו"ר מבעלזא לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה. | |||
בחג הסוכות תשע"ו ביקש האדמו"ר מויזניץ לשיר את הלחן - ללא המילים - בשמחת בית השואבה, כשהוא מקדים שמדובר בשיר חסידי עתיק שנלקח על ידי הציונים, ועל החסידים מוטל להשיבו למקורו. | |||
מקור - היכל הבעל שם טוב גליון מ' | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה אחרונה מ־23:44, 8 ביולי 2023
ניגון שמחה מרוסטוב. (הבה נגילה).עריכה
ניגון שמחה קליל בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר
היסטוריהעריכה
לחן השיר מבוסס על ניגון חסידי עתיק שמקורו מחצר וורקא, הניגון היה מושר אצל ברוסטוב אצל הרבי הרש"ב וזקני החסידים בדורנו (כמו ר' אברהם דריזין ור' יהודה חיטריק היו מנגנים אותו לפעמים) הניגון הושר גם בהרבה החצרות החסידיות, בחסידות אלכסנדר שהינה ממשכיה של חסידות ווארקא, בחצרות רוז'ין, חסידות קרלין וחסידות בעלז. בחסידות בעלז ובחסידות סקווירא שימש לחן זה לניגון ההקפה השביעית בשמחת תורה.
לאחר שהניגון נלקח על ידי הציונים, הורה האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז להפסיק לזמר את הלחן, וכך גם ברוב החצרות הפסיקו לשיר את הניגון. למרות זאת בחסידות סקווירא המשיכו כל השנים לנגן את הלחן בשמחת תורה לפנות בוקר (בטענה שאל לנו לשים לב לחיצונים, ושאין בכחם לינוק מדברי קודש).
בחנוכה ה'תש"ע, קרא הרב יצחק גינזבורג "להחזיר עטרה ליושנה" ולחזור ולנגן ניגון זה.
במוצאי שמחת תורה תשע"ד אמר האדמו"ר מבעלזא לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה.
בחג הסוכות תשע"ו ביקש האדמו"ר מויזניץ לשיר את הלחן - ללא המילים - בשמחת בית השואבה, כשהוא מקדים שמדובר בשיר חסידי עתיק שנלקח על ידי הציונים, ועל החסידים מוטל להשיבו למקורו.
מקור - היכל הבעל שם טוב גליון מ'