לוי פרסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:18, 30 בדצמבר 2024

הרב לוי פרסמן (כ"ה סיון תר"פ-י"ב טבת תשע"א) היה מזקני קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי.

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל בכ"ה סיון שנת ה'תר"פ בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.

הוריו היו חסידי הוסיאטין, וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש (בנו של ר' ישראל מרוז'ין), על מנת שיניח לו תפילין בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.

בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה בקישינוב. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת מלחמת העולם השנייה, שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.

הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבע ינטע גולדברג נשארו בחיים.

התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.

מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.

המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת תש"ח נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' יצחק גרשון בוראוויק מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.

הדבר הראשון שמשך אותו אל חסידות חב"ד הייתה עבודת התפילה. בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.

כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...

חתונתו ועלייתו לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"א, התחתן בטשקנט עם מרת מלכה בתו של ר' יצחק גולדשמיד (נכדו של ר׳ ישראל דב גולדשמיד) ומרת דינה מיקטרינוסלב.

בשנת תשל"א עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

באור לי"ב טבת תשע"א נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת מלכה פרסמן - נפטרה י"ח אייר תשע"ד.

גיסיו

המשפיע הרב נחום גולדשמיד.
ר' משה גולדשמיד מנחלת הר חב"ד.
ר' יחיאל מיכל גולדשמיד.

בניו

ר' אברהם פרסמן - ירושלים.
ר' יצחק פרסמן - בני ברק.
ר' נחום פרסמן - שליח הרבי בפוטסדם, גרמניה.

חתניו

ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד.
ר' ירוחם רסקין - לונדון.
ר' ברוך פלדמן - כפר חב"ד.
ר' בנציון רסקין - כפר חב"ד.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
-הרב '''לוי פרסמן''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"פ]]-[[י"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]].
+הרב '''לוי פרסמן''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"פ]]-[[י"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].
 == ילדותו ==
-הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] ב[[עיירה]] טלנשט שבמחוז בסרביה.
+נולד לר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] ב[[עיירה]] טלנשט שבמחוז בסרביה.
-הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.
+הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש (בנו של ר' [[ישראל מרוז'ין]]), על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.
-בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השניה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.
+בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.
-הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו ב[[עיירה]] ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג נשארו בחיים.
+הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו ב[[עיירה]] ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבע ינטע גולדברג נשארו בחיים.
 == התקרבותו לחב"ד ==
-הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל [[ראש השנה]] תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.
+הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' [[דוד גייסינסקי]]. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל [[ראש השנה]] תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.
 מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר [[חסידות חב"ד]] התחולל כאשר בשנת [[תש"ח]] נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' [[יצחק גרשון בוראוויק]] מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.
-הדבר הראשון שמשך אותו אל [[חסידות חב"ד]] היתה עבודת התפילה. ב[[שבת]] הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.
+הדבר הראשון שמשך אותו אל [[חסידות חב"ד]] הייתה עבודת התפילה. ב[[שבת]] הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.
 כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...
 == חתונתו ועלייתו לארץ ==
-בשנת [[תשי"א]], התחתן בטשקנט עם מרת מלכה בתו של ר' [[יצחק גולדשמיד]] ומרת דינה מיקטרינוסלב.
+בשנת [[תשי"א]], התחתן בטשקנט עם מרת מלכה בתו של ר' [[יצחק גולדשמיד]] (נכדו של ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]]) ומרת דינה מיקטרינוסלב.
-בשנת [[תשל"א]] עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]].
+בשנת [[תשל"א]] עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].
+==פטירתו==
+באור ל[[י"ב טבת]] [[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 ==משפחתו==
+רעייתו, מרת מלכה פרסמן - נפטרה י"ח אייר תשע"ד.
 ;גיסיו
-*המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]] (הרנ"ג)
+*המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]].
 *ר' משה גולדשמיד מנחלת הר חב"ד.
-*ר' [[יחיאל מיכל גולדשמיד]] (שו"ב)
+*ר' [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
 ;בניו
-*ר' אברהם פרסמן - ירושלים.
+*ר' [[אברהם פרסמן]] - ירושלים.
 *ר' יצחק פרסמן - בני ברק.
 *ר' [[נחום פרסמן]] - שליח הרבי בפוטסדם, גרמניה.
-*'''חתנו''': ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת-הר-חב"ד.
+;חתניו
-*'''חתנו''': ר' ירוחם רסקין - לונדון.
+*ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד.
-*'''חתנו''': ר' ברוך פלדמן - כפר-חב"ד.
+*ר' ירוחם רסקין - לונדון.
-*'''חתנו''': ר' בנציון רסקין - כפר-חב"ד.
+*ר' ברוך פלדמן - כפר חב"ד.
+*ר' בנציון רסקין - כפר חב"ד.
-== פטירתו ==
-באור ל[[י"ב טבת]] ה'[[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 {{מיון רגיל:פרסמן, לוי}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
 [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
+[[קטגוריה:משפחת פרסמן]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]