סירטוק: הבדלים בין גרסאות בדף
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) |
(←בהלכה) |
||
| (53 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]. אפשר להבחין בסירטוק המשי עליו לבש הרבי את המעיל על מנת להסתירו, וכן ניתן לראות את צדו הימני של המעיל כשהוא נמצא מעל צדו השמאלי]] | |||
[[קובץ:הרבי | '''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. | ||
'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. הסירטוק הוא | אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|חליפה אותה נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי. | ||
== | ==היסטוריה== | ||
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם | בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם בגד עליון ארוך (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע. | ||
בשנת [[תר"ד]] כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]]. | בשנת [[תר"ד]] כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]]. | ||
הסירטוק | במשך השנים מרכיבי בד הסירטוק השבתי השתנו, עד שאמר [[הרבי]] שצריך לחזור וללבוש בגדי משי - "זיידענע זופיצעס". דבריו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר{{מקור}} של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]] | [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] לבוש במלבוש משי לבן שירש מ[[אדמו"ר הזקן]] שאותו היו נוהגים רבותינו נשיאנו ללבוש בשבתות ובמועדים]] | ||
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק. | מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק. | ||
בימי חול | בימי חול נהגו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך נעוצה במסורת לפיה כך היה נוהג [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה קדום אף יותר ומקורו ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. | ||
והסיבה לצבעו הלבן היא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{הערה|ראה [[תניא]] [[לקוטי אמרים]], פרק ל"א, ועד}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן). | |||
מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}}, כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד ל[[בעלז (עיירה)|עיירה בעלזא]], שם פגש באדמו"ר [[יששכר דב]] זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}. | |||
מאותו זמן שבו החליף [[אדמו"ר המהר"ש]] את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של [[שבת קודש]] ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות. | |||
אף [[הרבי שליט"א]] נהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ומועדים. אך משנת [[תש"נ]] שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, וכאשר יוצא החוצה לובש על הסירטוק גם מעיל{{הערה|מלבד תהלוכת ל"ג בעומר תש"נ בה יצא הרבי לתהלוכה עם הסירוק משי ללא מעיל מעליו.}}, הרבי אף אמר פעם בפירוש שאינו רוצה ללכת עם הסירטוק משי לבד{{הערה|ספר [[הרבי בפאריז]]}}, לכאורה המקור להנהגה זו הוא המובא ב[[תורת הקבלה]] שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה{{הערה|כך גם נהג המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}{{מקור}}. | |||
עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה ל[[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי{{הערה|אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד.}}. | |||
==מנהגי חב"ד== | ==מנהגי חב"ד== | ||
ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}. | ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ה[[תמימים]] הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום ה[[נישואים]] ואילך, ו[[תמימים]] שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור ל[[מקיף|אור המקיף]] מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת ה[[מקיף]] שייכת רק אצל אברכים ש[[נישואים|נישאו]], ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק{{הערה|זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים [[טלית]] ו[[גרטל]]}}. | ||
[[קובץ:הרבי בקיטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בערב [[יום כיפור]] עם [[קיטל]], תחתיו ניתן להבחין בסירטוק]] | |||
ב[[יום כיפור]] בו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נהג הרבי ללבוש גם סירטוק כשהקיטל על גביו. | |||
===זמנים שבהם לובשים את הסירטוק=== | ===זמנים שבהם לובשים את הסירטוק=== | ||
*'''[[שבת קודש]]''' הסירטוק | *'''[[שבת קודש]]''' את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל. | ||
*'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. | *'''[[יום טוב]]''' כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מב[[שבת|שבתות]] גם ב[[חג|חגים]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. | ||
*'''תאריכים חסידים''' לדוגמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד, נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים. אין על התאריכים אלו כללים כ”א הדבר תלוי בהרגש החסיד. | |||
*'''תאריכים חסידים''' | |||
*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} | *'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} | ||
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק. | *'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק. | ||
* | *יש חסידים שנוהגים ללבוש סירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים, הסיבות לכך נעוצות בהנהגת [[הרבי]], שהחל מ[[תשרי]] [[תש"נ]] החל | ||
ללבוש סירטוק משי גם בימי החול (עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של [[יום טוב]], וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1jTv2kxxfkC6C3srn62opha5SDcLwbZuA/view שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח']}}), לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול השיב הרבי בחיוב{{הערה|המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מענות%20תשנג.pdf תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.]}}, כמו כן הרבי הביע את רצונו ב[[יחידות]] בפני הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|חיים שלום דובער ליפסקר]] שכל [[אנ"ש]] יילכו עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|כך מספר הרב ליפסקר, בעקבות דברי הרבי ביחידות זו החלו הרב [[יעקב כץ]] והרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב [[רפאל צבי הרטמן]]) .}} על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול{{הערה|לדוגמה: הרב [[משה קורנוויץ]], והרב [[יוסף אברהם פיזם]].}}. | |||
[[ | |||
==מבנה הסירטוק== | ==מבנה הסירטוק== | ||
בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל. | בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל. | ||
צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.}} שמלבושיו של [[יהודי]] | צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב ב[[הלכה]]{{הערה|ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.}} שמלבושיו של [[יהודי]] צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין [[ענווה]] ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים{{הערה|ויקרא יח, ג; כ, כג}}. | ||
הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את ה[[גלות]] וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש{{הערה|תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'}}. | |||
דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[יחידות]] חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ [[אדמו"ר המהר"ש]] שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר{{הערה|רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג}}.. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי ה[[גארטל]]{{הערה|דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]}}. | |||
עד | לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם ב[[כובע]] נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם. | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'. | מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד}} (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה{{הערה|שבת, קי"ד א.}} שם נכתב שראוי [[תפילה|להתפלל]] ל[[הקב"ה]] במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני [[מלך]] בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'. | ||
בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק | בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב ב[[ציצית]], וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק ב[[ציצית]]{{הערה|ראה [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], א' ט"ו.}}. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב ב[[ציצית]]{{הערה|1=[https://anash.org/rounding-a-kapota-corner-how-much/ לוי יצחק רסקין: כמה צריך לעגל את פינות הסירטוק?] {{אנש}} (אנגלית)}}. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית. | ||
השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}. | השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ{{הערה|קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'}}, והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת{{הערה|א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב}}. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/58f0003406afe00001ea47e5 ראה באתר מכון הלכה חב"ד]}}. | ||
| שורה 80: | שורה 62: | ||
מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]], ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך. | מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול ל[[קו החסד]], וצד שמאל משול ל[[קו הגבורה]], ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות ש[[ספירת החסד]] היא זו שתמשול על [[קו הגבורה]] ולא חלילה להפך. | ||
כמו כן ב[[חסידות]] מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים | כמו כן ב[[חסידות]] מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים ב[[חסידות]] אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה [[הרבי]] ל[[חסידים]] ללבוש סירטוק משי. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| שורה 87: | שורה 69: | ||
*[[גרטל]] | *[[גרטל]] | ||
*[[טלית]] | *[[טלית]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]] | [[קטגוריה:לבושים חסידיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:12, 12 במאי 2024
סירטוק (נקרא גם פראק או קפוטה[1]) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בשבתות ובמועדי ישראל.
אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קפוטה המגיעה למטה יותר, וזאת בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם בגד עליון ארוך (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.
בשנת תר"ד כשנגזרה גזירת הלבוש שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית סירטוק, באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק לחב"ד.
במשך השנים מרכיבי בד הסירטוק השבתי השתנו, עד שאמר הרבי שצריך לחזור וללבוש בגדי משי - "זיידענע זופיצעס". דבריו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר[דרוש מקור] של אדמו"ר המהר"ש בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, ועד לנשיאותו של אדמו"ר המהר"ש לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.
בימי חול נהגו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, ואדמו"ר הצמח צדק ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, ובשבתות ומועדי ישראל נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך נעוצה במסורת לפיה כך היה נוהג הבעל שם טוב, ויש אומרים שהמקור למנהג זה קדום אף יותר ומקורו בהאריז"ל שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.
והסיבה לצבעו הלבן היא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על הגלות ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא שמחה השוללת את העצב[2] הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם הגאולה (לבן).
מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל אדמו"ר המהר"ש. אדמו"ר המהר"ש החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול[3], כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. אדמו"ר המהר"ש הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים[4].
מאותו זמן שבו החליף אדמו"ר המהר"ש את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של שבת קודש ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות.
אף הרבי שליט"א נהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ומועדים. אך משנת תש"נ שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, וכאשר יוצא החוצה לובש על הסירטוק גם מעיל[5], הרבי אף אמר פעם בפירוש שאינו רוצה ללכת עם הסירטוק משי לבד[6], לכאורה המקור להנהגה זו הוא המובא בתורת הקבלה שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה[7][דרוש מקור].
עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה לאנ"ש חסידי חב"ד ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי[8].
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש התמימים הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום הנישואים ואילך, ותמימים שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור לאור המקיף מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת המקיף שייכת רק אצל אברכים שנישאו, ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק[9].
ביום כיפור בו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נהג הרבי ללבוש גם סירטוק כשהקיטל על גביו.
זמנים שבהם לובשים את הסירטוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבת קודש את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל.
- יום טוב כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מבשבתות גם בחגים ובמועדי ישראל.
- תאריכים חסידים לדוגמה י"ט כסלו, י"א בניסן, ח"י אלול ועוד, נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה לחגים וימים טובים. אין על התאריכים אלו כללים כ”א הדבר תלוי בהרגש החסיד.
- יום הולדת כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.[דרוש מקור]
- חתונה ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.
- יש חסידים שנוהגים ללבוש סירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים, הסיבות לכך נעוצות בהנהגת הרבי, שהחל מתשרי תש"נ החל
ללבוש סירטוק משי גם בימי החול (עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של יום טוב, וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים[10]), לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול השיב הרבי בחיוב[11], כמו כן הרבי הביע את רצונו ביחידות בפני הרב חיים שלום דובער ליפסקר שכל אנ"ש יילכו עם סירטוק גם ביום חול[12] על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול[13].
מבנה הסירטוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.
צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב בהלכה[14] שמלבושיו של יהודי צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין ענווה ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים[15].
הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את הגלות וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש[16].
דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל אדמו"ר המהר"ש ליחידות חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ אדמו"ר המהר"ש שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר[17].. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי הגארטל[18].
לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם בכובע נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה[19] (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה[20] שם נכתב שראוי להתפלל להקב"ה במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני מלך בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.
בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב בציצית, וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק בציצית[21]. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב בציצית[22]. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.
השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ[23], והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת[24]. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל[25].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול לקו החסד, וצד שמאל משול לקו הגבורה, ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות שספירת החסד היא זו שתמשול על קו הגבורה ולא חלילה להפך.
כמו כן בחסידות מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ואדמו"ר המהר"ש מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים בחסידות אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה הרבי לחסידים ללבוש סירטוק משי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסי פלטיאל, מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ בלשון חסידי חב"ד
- ↑ ראה תניא לקוטי אמרים, פרק ל"א, ועד
- ↑ אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה בעיירה ליובאוויטש
- ↑ בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..
- ↑ מלבד תהלוכת ל"ג בעומר תש"נ בה יצא הרבי לתהלוכה עם הסירוק משי ללא מעיל מעליו.
- ↑ ספר הרבי בפאריז
- ↑ כך גם נהג המקובל הרב מנחם זאב גרינגלאס.
- ↑ אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד.
- ↑ זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים טלית וגרטל
- ↑ שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח'
- ↑ המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר כ"ז אדר א' תשנ"ב באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.
- ↑ כך מספר הרב ליפסקר, בעקבות דברי הרבי ביחידות זו החלו הרב יעקב כץ והרב מאיר צבי גרוזמן ללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב רפאל צבי הרטמן) .
- ↑ לדוגמה: הרב משה קורנוויץ, והרב יוסף אברהם פיזם.
- ↑ ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.
- ↑ ויקרא יח, ג; כ, כג
- ↑ תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'
- ↑ רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג
- ↑ דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של אדמו"ר הצמח צדק
- ↑ ספר המנהגים עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד
- ↑ שבת, קי"ד א.
- ↑ ראה שולחן ערוך אורח חיים, א' ט"ו.
- ↑ לוי יצחק רסקין: כמה צריך לעגל את פינות הסירטוק? (אנגלית)
- ↑ קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'
- ↑ א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב
- ↑ ראה באתר מכון הלכה חב"ד