מנין כריתת הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הגהה)
 
(23 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''מניין כריתת הברית''' הוא מעמד בו קרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לתשעה חסידים-[[תמימים]] מלבדו, בו נשבעו ב[[מניין]] וכרתו ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. באותו מעמד חילקו הנוכחים ביניהם את העבודה בהחזקת התורה והיהדות במדינה.
'''מניין כריתת הברית''' הוא מעמד בו קרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לתשעה חסידים מלבדו, בו נשבעו במניין וכרתו ברית לסמור את נפשם עד טיפת הדם האחרונה על החזקת היהדות ב [[רוסיה]].


==רקע==
==רקע==
היה זה לערך בשנת [[תרפ"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא אל ביתו לאסיפה בדחיפות ובחשאיות תשעה חסידים - '[[תמימים]]' שם, כפי שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]] ה[[מניין]] נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיה עד טיפת הדם האחרונה.
האירוע התרחש בשנת [[תרפ"ד]]. הימים היו ימי אימה ופחד, ה[[ג.פ.או]] וה[[יבסקציה]] כבר סימנו את [[אדמו"ר הריי"צ]] כמטרה והצרו את צעדיו עד אשר כעבור כמה חדשים אכן נאלץ לעזוב את [[רוסטוב]] ולעקור ל[[לנינגרד]]. עם זאת בהתקרב [[י"ט כסלו]] הגיעו אורחים רבים ונכבדים ונערכה [[התוועדות]] רבתית בנוכחות הרבי, כפי שמתאר בזיכרונותיו הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]{{הערה|הובאו ב[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] עמ' נה.}}:


"החגיגה של י"ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו"ר נ"ע, ואדמו"ר דיבר
אז הרבה. ואמר אז: "איך וויל מאכן שמשים. ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא, ויסדר
שיהיו קביעות ללימוד בבית המדרש ושיהיה מקוואות; יאסוף נערים וישכור [[מלמד תינוקות|מלמד]] עבורם
וכו'". וכמה מהחסידים נענו ואמרו: "רבי, איך וויל זיין א שמש..." ומי שקיבל על עצמו את
השמשות - אמר לו אדמו"ר "איך מאך מיט אייך א כריתת ברית"; ונתן לו כוס [[משקה]] וברכו
בהצלחה במעשיו".
בהמשך לכך, במהלך חורף [[תרפ"ד]] ביקר הרבי ב[[מוסקבה]] שם קרא לאסיפה מיוחדת עם עוזריו שהיו מוכנים לעבוד במסירת נפש עד טיפת דם האחרונה. שם קיבלה אותה כריתת ברית תוקף מיוחד במינו{{הערה|ספר השיחות תר"פ – תרפ"ז עמ' 55 ובמקומות שנסמנו בהערות שם.}}.
וכך סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעצמו בהתוועדות [[י"ג תמוז]] [[תרצ"ב]] שהתקיימה ב[[דרוזדניק]] שב[[פולין]]:
"בחרתי שמונה [ובמקום אחר: תשעה] נערים תמימים, אנשים עם מוח ולב בריאים ועם ידיים ורגליים. הזמנתי אותם למוסקבה לאסיפה ונשבענו שבועה כי יהיה מה שיהיה, יהיו מוכן ומזומן ללכת עד טיפת הדם האחרונה...".
ושוב, בשנת [[תש"ב]] בארצות הברית מספר הרבי:
"...התאספו במוסקבה תשעה תמימים תלמידי תומכי תמימים ואני הייתי העשירי וכולנו נשבענו למסור את הנפש על תורה עד טיפת הדם האחרונה.
"באותו מעמד חילקנו את העבודה במדינה לכל אחד לחוד והייתה לכך השפעה גדולה על המדינה ונוסדו מאות תלמודי תורה וחדרים...".
בחלק מהמקורות מובא שהאירוע התרחש שנתיים קודם לכן, בשנת [[תרפ"ב]].
{{תבנית:מנין כריתת הברית}}
{{תבנית:מנין כריתת הברית}}
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], פרק י', '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=73&hilite= כריתת ברית - עד טיפת הדם האחרונה]''' עמוד נ"ה
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=951 עד טיפת הדם האחרונה] הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/07/62ceafbaafecb_1657712570.pdf ברית הגיבורים במוסקבה]''', בתוך גליון 'אוצרות ליובאוויטש' תמוז תשפ"ב
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ברית המועצות]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

גרסה אחרונה מ־20:05, 28 ביולי 2024

מניין כריתת הברית הוא מעמד בו קרא אדמו"ר הריי"צ לתשעה חסידים-תמימים מלבדו, בו נשבעו במניין וכרתו ברית למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ברוסיה. באותו מעמד חילקו הנוכחים ביניהם את העבודה בהחזקת התורה והיהדות במדינה.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

האירוע התרחש בשנת תרפ"ד. הימים היו ימי אימה ופחד, הג.פ.או והיבסקציה כבר סימנו את אדמו"ר הריי"צ כמטרה והצרו את צעדיו עד אשר כעבור כמה חדשים אכן נאלץ לעזוב את רוסטוב ולעקור ללנינגרד. עם זאת בהתקרב י"ט כסלו הגיעו אורחים רבים ונכבדים ונערכה התוועדות רבתית בנוכחות הרבי, כפי שמתאר בזיכרונותיו הרב מיכאל יהודה אריה לייב כהן[1]:

"החגיגה של י"ט כסלו הייתה על צד היותר טוב, והיו גילויים נעלים מאדמו"ר נ"ע, ואדמו"ר דיבר אז הרבה. ואמר אז: "איך וויל מאכן שמשים. ושמש הוא שילך בכל העיר שנמצא, ויסדר שיהיו קביעות ללימוד בבית המדרש ושיהיה מקוואות; יאסוף נערים וישכור מלמד עבורם וכו'". וכמה מהחסידים נענו ואמרו: "רבי, איך וויל זיין א שמש..." ומי שקיבל על עצמו את השמשות - אמר לו אדמו"ר "איך מאך מיט אייך א כריתת ברית"; ונתן לו כוס משקה וברכו בהצלחה במעשיו".

בהמשך לכך, במהלך חורף תרפ"ד ביקר הרבי במוסקבה שם קרא לאסיפה מיוחדת עם עוזריו שהיו מוכנים לעבוד במסירת נפש עד טיפת דם האחרונה. שם קיבלה אותה כריתת ברית תוקף מיוחד במינו[2].

וכך סיפר אדמו"ר הריי"צ בעצמו בהתוועדות י"ג תמוז תרצ"ב שהתקיימה בדרוזדניק שבפולין:

"בחרתי שמונה [ובמקום אחר: תשעה] נערים תמימים, אנשים עם מוח ולב בריאים ועם ידיים ורגליים. הזמנתי אותם למוסקבה לאסיפה ונשבענו שבועה כי יהיה מה שיהיה, יהיו מוכן ומזומן ללכת עד טיפת הדם האחרונה...".

ושוב, בשנת תש"ב בארצות הברית מספר הרבי:

"...התאספו במוסקבה תשעה תמימים תלמידי תומכי תמימים ואני הייתי העשירי וכולנו נשבענו למסור את הנפש על תורה עד טיפת הדם האחרונה.

"באותו מעמד חילקנו את העבודה במדינה לכל אחד לחוד והייתה לכך השפעה גדולה על המדינה ונוסדו מאות תלמודי תורה וחדרים...".

בחלק מהמקורות מובא שהאירוע התרחש שנתיים קודם לכן, בשנת תרפ"ב.

מנין כריתת הברית
כ"ק אדמו"ר הריי"צ | משה אקסלרוד | ירחמיאל בנימינסון | סימון יעקבשווילי | יצחק יעקב מינקוביץ' | יעקב זכריה מסקליק | אלחנן דב מרוזוב | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הובאו בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' נה.
  2. ספר השיחות תר"פ – תרפ"ז עמ' 55 ובמקומות שנסמנו בהערות שם.