חוש הציור – הבדלי גרסאות
מ אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./חוש הציור לשם חוש הציור בלי להשאיר הפניה |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חוש הציור''' הוא חוש מיוחד שאדם שניחן בו באפשרותו לצייר לנגד עיניו מאורע או מחזה מסויים וכך להפנימו ולבוא לידי רגש כתוצאה | {{לעריכה}} | ||
'''חוש הציור''' הוא חוש מיוחד שאדם שניחן בו באפשרותו לצייר לנגד עיניו מאורע או מחזה מסויים וכך להפנימו ולבוא לידי רגש כתוצאה מכך. | |||
במובן הרחב יותר, חוש הציור קיים בשלושת לבושי הנפש, [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]]. חוש הציור שבמחשבה הוא היכולת לצייר לנגד עיניו עניינים שונים, חוש הציור בדיבור הוא היכולת לדבר ולספר אודות עניין מסויים עד שהדבר יעמוד חי לעיני המאזין. הציור במעשה הוא מעשה הציור הפיזי. חוש הציור הפיזי מכונה "כישרון". | במובן הרחב יותר, חוש הציור קיים בשלושת לבושי הנפש, [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]]. חוש הציור שבמחשבה הוא היכולת לצייר לנגד עיניו עניינים שונים, חוש הציור בדיבור הוא היכולת לדבר ולספר אודות עניין מסויים עד שהדבר יעמוד חי לעיני המאזין. הציור במעשה הוא מעשה הציור הפיזי. חוש הציור הפיזי מכונה "כישרון". | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בלבוש המעשה הציור פחות שייך להגדרת ה"חוש" אלא יותר להגדרת ה"כישרון". הצייר שמצייר ציור פיזי אם הוא מוכשר יותר הציור יהיה "חי", עד אשר המתבונן בציור יוכל לבוא לידי רגש מכך. אדמו"ר הרש"ב סיפר אודות פעם אחת שביקר בתערוכת ציורים ושם ראה כמה ציורים שהיו ממש "חיים" והדבר הביא אותו לידי רגש ועשה עליו רושם עז, עד אשר נצרך לשבת על כסא{{הערה|מכתב מג' תמוז תרצ"ה (נדפס בסה"מ תשי"א עמ' 125)}}. | בלבוש המעשה הציור פחות שייך להגדרת ה"חוש" אלא יותר להגדרת ה"כישרון". הצייר שמצייר ציור פיזי אם הוא מוכשר יותר הציור יהיה "חי", עד אשר המתבונן בציור יוכל לבוא לידי רגש מכך. אדמו"ר הרש"ב סיפר אודות פעם אחת שביקר בתערוכת ציורים ושם ראה כמה ציורים שהיו ממש "חיים" והדבר הביא אותו לידי רגש ועשה עליו רושם עז, עד אשר נצרך לשבת על כסא{{הערה|מכתב מג' תמוז תרצ"ה (נדפס בסה"מ תשי"א עמ' 125)}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שעוד משחר ילדותו הוא החל לצייר במחשבתו העניינים והסיפורים ששמע וראה "עד שיש כמה דברים שהנני זוכר שאינני יודע אם ראיתי בעצמי הדבר או שזהו מה שציירתי לעצמי ממה ששמעתי". כך נהג על פי ציווי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], שאף התבטא באזניו שחוש הציור "הציל אותו"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/41.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 41]}}. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר, כי מי שיש לו חוש בציור – יכול להגיע ל[[תשובה]] ביתר קלות{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק א עמוד קנז.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שעוד משחר ילדותו הוא החל לצייר במחשבתו העניינים והסיפורים ששמע וראה "עד שיש כמה דברים שהנני זוכר שאינני יודע אם ראיתי בעצמי הדבר או שזהו מה שציירתי לעצמי ממה ששמעתי". כך נהג על פי ציווי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] עוד בהיות הרבי בגיל 3, שאף התבטא באזניו שחוש הציור "הציל אותו"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/41.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 41]}}. | |||
ב[[רשימת המאסר]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מספר על כך שבהיותו במאסר הוא השתמש בחוש הציור והתחזק כך באמונה ובטחון בה' וכך צייר במחשבתו את מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומסיים: "מה איתן היא המחשבה וחושי הציור המעמידים את האדם במצב מדומה כאמת גמור ובשעה ההיא הנהו כולו מורם מעל אשפות הגשם והחומר, עיניו טרודות, רעיונותיו רוקדים כאלו עולה ומטפס בחיי הנפש והנשמה. ובשרו הכאוב לזרא לו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/2/270.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרפ"ז רשימת המאסר]}}. | ב[[רשימת המאסר]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מספר על כך שבהיותו במאסר הוא השתמש בחוש הציור והתחזק כך באמונה ובטחון בה' וכך צייר במחשבתו את מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומסיים: "מה איתן היא המחשבה וחושי הציור המעמידים את האדם במצב מדומה כאמת גמור ובשעה ההיא הנהו כולו מורם מעל אשפות הגשם והחומר, עיניו טרודות, רעיונותיו רוקדים כאלו עולה ומטפס בחיי הנפש והנשמה. ובשרו הכאוב לזרא לו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/2/270.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרפ"ז רשימת המאסר]}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] עודד את ה[[חסידים]] בכל עת לצייר במחשבתם ו"לחיות מחדש" את ה'[[יחידות]]' לה זכו, ואף התבטא: "אצל חסידים בעלי [[עבודה]], כל זיכרון הינו הווה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/352.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 352]}}. | |||
[[הרבי]] דיבר פעם אודות היציאה ל[[שליחות]] שצריכה להיות בפועל ממש ולא להסתפק בדמיונות ומחשבות ובהזדמנות זו הזכיר אודות חוש הציור{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/240.htm התוועדויות תשי"א חלק ה' עמ' 240]}}: | [[הרבי]] דיבר פעם אודות היציאה ל[[שליחות]] שצריכה להיות בפועל ממש ולא להסתפק בדמיונות ומחשבות ובהזדמנות זו הזכיר אודות חוש הציור{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/240.htm התוועדויות תשי"א חלק ה' עמ' 240]}}: | ||
| שורה 28: | שורה 33: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ציור פני הרב]] | *[[ציור פני הרב]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[[לקוטי דיבורים]]''' ליקוט ה, [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66682_he_1.pdf ליקוט ז], ליקוט ח | |||
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=132 כשאדמו"ר הרש"ב התעמק ב-3 הציורים]''', ספר המאמרים תשי"א עמוד 129 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||