יהושע הוטנר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:54, 12 במאי 2023

הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א (18 בדצמבר 1910) - כ"ו בניסן תשס"ט (20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, מנהל פרוייקט האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפולין לרב יהודה ליב הוטנר, דיין בורשה^[1], ולבת-שבע.

בשנים תרפ"ג-תרפ"ז למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל החפץ חיים (תרפ"ז-תרפ"ח) ובישיבת גרודנה אצל הרב שמעון שקאפ (תרפ"ט-תרצ"א).

בחודש אלול תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו (1935), מיד לאחר פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, יזם והקים עם גיסו הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר ברלין ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.

בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב מאיר ברלין לנהל את האנציקלופדיה התלמודית עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.

נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשט"ו היה הרב הוטנר ביחידות אצל הרבי, במהלך היחידות שנמשכה כמה שעות עורר הרבי אודות נחיצות האנציקלופדיה התלמודית ועודדו להשלים את העבודה בזריזות, וכן דובר על האמצעים לגיוס כספים עבור האנציקלופדיה.

מאז ביקר אצל הרבי פעמים רבות, והיה בקשר מכתבים עם הרבי בנושא האנציקלופדיה, כשבכל מכתב הרבי מעודד וממריץ אותו הרבי לעשות זאת במהירות. כמו כן עודד אותו הרבי להתמסר לחלוטין למפעל והבהיר כי זהו תפקידו העיקרי^[2].

כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי עונה לו במכתב תודה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.

כאשר שלח הרב הוטנר את כרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרבי "זה עתה נתקבל כרך ט"ז מהאנציקלופדיה התלמודית, ובלשון הידוע נתמלא הבית אורה"^[3].

באחד המכתבים מברכו הרבי: "ויה"ר אשר מתוך הרחבת הדעת ימשיך בפעולותיו במפעל נשגב זה, ולהוסיף בדעת מתורתנו הק' תורת חיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דא"ח בחוגים הכי רחבים מעמנו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בנ"י"^[4].

בתחילת חודש אב תשל"ח ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך בית המקדש מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה בבין המצרים. הרב הוטנר אישר את ההדפסה, וכאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו^[5].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך
יוסף אשכנזי, המהפכה של דורנו, הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית

הערות שוליים

↑ שערי ציון, שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב
↑ לימים אמר הרב הוטנר שהעידוד מהרבי הוא זה שנתן לו את הכוח בניהול הפרוייקט
↑ איגרת מיום י"א בתמוז תש"מ - 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.
↑ אגרות קודש כרך יג איגרת ד'תרכט
↑ זושא וולף, הוצאת ספרים קה"ת (תשע"ג) עמ' 548.

[1] שערי ציון, שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב

[2] לימים אמר הרב הוטנר שהעידוד מהרבי הוא זה שנתן לו את הכוח בניהול הפרוייקט

[3] איגרת מיום י"א בתמוז תש"מ - 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.

[4] אגרות קודש כרך יג איגרת ד'תרכט

[5] זושא וולף, הוצאת ספרים קה"ת (תשע"ג) עמ' 548.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]],(18 בדצמבר 1910)-[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]], 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,[[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו.
+[[קובץ:יהושוע הוטנר.png|ממוזער|יהושוע הוטנר]]
+הרב '''אברהם יהושע הוטנר''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרע"א]] (18 בדצמבר 1910) - [[כ"ו בניסן]] [[תשס"ט]] (20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, מנהל פרוייקט [[האנציקלופדיה התלמודית]] ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי [[הראי"ה קוק]] ומעורכי כתביו.
-== ביוגרפיה==
+==תולדות חיים==
-נולד ב[[פולין]] לרב יהודה ליב הוטנר, [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[וורשה]]{{הערה|[[שערי ציון (כתב עת)|'''שערי ציון''']], שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב}}, ולבת-שבע.
+נולד ב[[פולין]] לרב יהודה ליב הוטנר, [[דיין]] ב[[ורשה]]{{הערה|[[שערי ציון (כתב עת)|'''שערי ציון''']], שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב}}, ולבת-שבע.
-בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ז]] למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]] (תרפ"ז-תרפ"ח) ובישיבת גרודנה אצל הרב [[שמעון שקאפ]] (תרפ"ט-תרצ"א).
+בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ז]] למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל [[החפץ חיים]] ([[תרפ"ז]]-[[תרפ"ח]]) ובישיבת גרודנה אצל הרב [[שמעון שקאפ]] ([[תרפ"ט]]-[[תרצ"א]]).
-באלול תרצ"ד (1934) עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו (1935), מיד לאחר פטירת הראי״ה קוק, יזם והקים עם גיסו הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[מאיר ברלין]] ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.
+בחודש [[אלול]] [[תרצ"ד]] (1934) עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז התגורר ב[[ירושלים]]. ב[[תשרי]] [[תרצ"ו]] (1935), מיד לאחר פטירת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], יזם והקים עם גיסו הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[מאיר ברלין]] ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים.
-בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב [[מאיר ברלין]] לנהל את [[האנציקלופדיה התלמודית]] עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות, לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.
+בשנת [[תש"ב]] (1942) ביקשו הרב [[מאיר ברלין]] לנהל את [[האנציקלופדיה התלמודית]] עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת הארגון יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.
-נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
+נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה ב[[ירושלים]].
-==הקשר לחב"ד==
+==קשריו עם הרבי==
-בשנת [[תשט"ו]] ביקר הרב הוטנר ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], ביחידות דיבר איתו הרבי אודות האנציקלופדיה התלמודית בהתלהבות רבה ואודות אותו לעשות את זה בזריזות.
+בשנת [[תשט"ו]] היה הרב הוטנר ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], במהלך היחידות שנמשכה כמה שעות עורר הרבי אודות נחיצות [[האנציקלופדיה התלמודית]] ועודדו להשלים את העבודה בזריזות, וכן דובר על האמצעים לגיוס כספים עבור האנציקלופדיה.
-בהמשך התכתב הרב הוטנר עם הרבי רבות בנושא האנציקלופדיה, שבכל מכתב הרבי מעודד אותו לעשות זאת במהירות.{{הערה|לימים אמר הרב הוטנר שרק בזכות דרבונו של הרבי נתן לו את הכוח לעשות את האנציקלופדיה}}
+מאז ביקר אצל הרבי פעמים רבות, והיה בקשר מכתבים עם הרבי בנושא האנציקלופדיה, כשבכל מכתב הרבי מעודד וממריץ אותו הרבי לעשות זאת במהירות. כמו כן עודד אותו הרבי להתמסר לחלוטין למפעל והבהיר כי זהו תפקידו העיקרי{{הערה|לימים אמר הרב הוטנר שהעידוד מהרבי הוא זה שנתן לו את הכוח בניהול הפרוייקט}}.
-כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי שולח לו מכתב הערצה והוקרה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.
+כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי עונה לו במכתב תודה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.
-כאשר שלח הרב הוטנר את הכרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרב "'''שנתמלא כל הבית אורה'''.
+כאשר שלח הרב הוטנר את כרך ט"ז של האנציקלופדיה לרבי הגיב הרבי "זה עתה נתקבל כרך ט"ז מהאנציקלופדיה התלמודית, ובלשון הידוע נתמלא הבית אורה"{{הערה|איגרת מיום י"א בתמוז תש"מ - 'מקדש מלך' כרך ד עמ' שמו.}}.
-בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.
+באחד המכתבים מברכו הרבי: "ויה"ר אשר מתוך הרחבת הדעת ימשיך בפעולותיו במפעל נשגב זה, ולהוסיף בדעת מתורתנו הק' תורת חיים {{מונחון|דא"ח|דברי אלוקים חיים}} בחוגים הכי רחבים מעמנו {{מונחון|בנ"י|בני ישראל}}"{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך יג איגרת ד'תרכט}}.
+בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת [[קה"ת]] על מנת שילמדו מתוכה ב[[בין המצרים]]. הרב הוטנר אישר את ההדפסה, וכאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[שלום דובער וולפא]], [[שמן ששון מחבריך]]
+*[[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''המהפכה של דורנו''', הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ידידי חב"ד]]