אמוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(ביטול גרסה 629106 של 109.207.76.147 (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אמורא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]] | [[קובץ:אמורא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]] | ||
[[קובץ:הלל האמורא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס בטעות להלל האמורא{{ | [[קובץ:הלל האמורא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס בטעות להלל האמורא{{הערה|1=[http:/ /www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=32&safaid=6 מי צדיק].}}]] | ||
[[קובץ:רב חננאל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של רב חננאל, רב ברונא ורב יוחנן בטבריה{{ | [[קובץ:רב חננאל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של רב חננאל, רב ברונא ורב יוחנן בטבריה{{הערה|1=[http:/ /www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=24&safaid=6 מי צדיק].}}]] | ||
[[קובץ:רב אמי (Medium).JPEG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רב אמי]] | [[קובץ:רב אמי (Medium).JPEG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רב אמי]] | ||
'''האמוראים''' היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת ה[[תנאים]], ומתורתם נכתבו שני התלמודים, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. | '''האמוראים''' היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת ה[[תנאים]], ומתורתם נכתבו שני התלמודים, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. | ||
הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.{{ | הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.{{הערה|1=הרבי, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=4d5e560a-3e54-4d21-b208-1083f9a72c95&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=426 שיחות קודש [[תשל"ה]] ח"א, (426).].}} | ||
למרות שיש מדברי ה[[נביאים]] שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.{{ | למרות שיש מדברי ה[[נביאים]] שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=dabc3418-fd89-46d0-b1d1-d407fede6ce0&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=43 שיחות קודש [[תשל"ג]] חלק ב' עמ' 15.].}} | ||
== אמוראים == | == אמוראים == | ||
=== רב === | === רב === | ||
{{ערך מורחב|רב (אמורא)}} | |||
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.{{הערה|1=[[כתובות]] ח, א.}}[[המהר"ל]]{{הערה|1=הליכות עולם.}} מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך{{הערה|1=ערך רב.}} רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם. | |||
===רבי יוחנן וריש לקיש=== | |||
==רבי יוחנן וריש לקיש== | |||
{{ערך מורחב|ערכים=[[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]]}} | ||
''רבי יוחנן וריש לקיש''' היו מראשוני ה[[אמוראים]]{{ | '''רבי יוחנן וריש לקיש''' היו מראשוני ה[[אמוראים]]{{הערה|יבמות סד ע"ב. [[רש"י]] ד"ה אמר לה.}}. מוזכרים בגמרא תמיד יחד, היו גם גיסים. אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן. | ||
מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[ | מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". ה[[יעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}} | ||
== רב אמי == | === רב אמי === | ||
{{ערך מורחב|רב אמי}} | {{ערך מורחב|רב אמי}} | ||
'''רב אמי''' היה אמורא מהדורות הראשונים, ומוזכר לרוב יחד עם עמיתו האמורא רב אסי. מובא בגמרא כי הם נחשבו למקבלים מרב רק לענין הקבלות שהיו בידיו, אבל לא היו צריכים לחכמתו העצומה. | '''רב אמי''' היה אמורא מהדורות הראשונים, ומוזכר לרוב יחד עם עמיתו האמורא רב אסי. מובא בגמרא כי הם נחשבו למקבלים מרב רק לענין הקבלות שהיו בידיו, אבל לא היו צריכים לחכמתו העצומה. | ||
== רבה == | === רבה === | ||
{{ערך מורחב|רבה}} | {{ערך מורחב|רבה}} | ||
'''רבה''' היה אמורא בדורו של [[רב יוסף]], ונחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו [[אביי]] ו[[רבא]]. | '''רבה''' היה אמורא בדורו של [[רב יוסף]], ונחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו [[אביי]] ו[[רבא]]. | ||
השם "רַבָּה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{ | השם "רַבָּה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}} | ||
=== אביי === | === אביי === | ||
{{ערך מורחב|אביי}} | {{ערך מורחב|אביי}} | ||
'''אביי''' היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם!{{ | '''אביי''' היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם!{{הערה|1=פ"א ד[[קידושין]].}} | ||
הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאר פטירתו שימש במשרה זו רבא. | הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאר פטירתו שימש במשרה זו רבא. | ||
== רבא == | === רבא === | ||
{{ערך מורחב|רבא}} | {{ערך מורחב|רבא}} | ||
'''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{ | '''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערה|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם. | ||
== רב אשי == | === רב אשי === | ||
{{ערך מורחב|רב אשי}} | {{ערך מורחב|רב אשי}} | ||
'''רב אשי''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל. | '''רב אשי''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל. | ||
רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שהשלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים. | רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שהשלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/1/14/המבשר_תורני_-_חיי_שרה_התשפב.pdf מתיבתא דבי רבנן]''', בתוך שבועון 'המבשר תורני' חיי שרה התשפ"ב | |||
{{תבנית:אמוראים}} | {{תבנית:אמוראים}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:24, 27 באוגוסט 2023
.JPEG)
האמוראים היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת התנאים, ומתורתם נכתבו שני התלמודים, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.
הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.[3]
למרות שיש מדברי הנביאים שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.[4]
אמוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – רב (אמורא) |
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.[5]המהר"ל[6] מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך[7] רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.
רבי יוחנן וריש לקיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערכים מורחבים – רבי יוחנן, ריש לקיש |
רבי יוחנן וריש לקיש היו מראשוני האמוראים[8]. מוזכרים בגמרא תמיד יחד, היו גם גיסים. אותו החזיר בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.
מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שבשבת היו לומדים את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק נגלה. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ששבת מוקדשת ללימוד דא"ח[9]
רב אמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – רב אמי |
רב אמי היה אמורא מהדורות הראשונים, ומוזכר לרוב יחד עם עמיתו האמורא רב אסי. מובא בגמרא כי הם נחשבו למקבלים מרב רק לענין הקבלות שהיו בידיו, אבל לא היו צריכים לחכמתו העצומה.
רבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – רבה |
רבה היה אמורא בדורו של רב יוסף, ונחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו אביי ורבא.
השם "רַבָּה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.[10]
אביי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אביי |
אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם![11]
הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאר פטירתו שימש במשרה זו רבא.
רבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – רבא |
רבא היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו[12] וכמותו נפסקת ההלכה במחלוקותיו המרובים בש"ס מול אביי, חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.
רב אשי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – רב אשי |
רב אשי היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל.
רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שהשלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מתיבתא דבי רבנן, בתוך שבועון 'המבשר תורני' חיי שרה התשפ"ב
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |
| תקופות ביהדות | |
|---|---|
|
|
הערות שוליים
- ↑ [http:/ /www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=32&safaid=6 מי צדיק].
- ↑ [http:/ /www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=24&safaid=6 מי צדיק].
- ↑ הרבי, שיחות קודש תשל"ה ח"א, (426)..
- ↑ שיחות קודש תשל"ג חלק ב' עמ' 15..
- ↑ כתובות ח, א.
- ↑ הליכות עולם.
- ↑ ערך רב.
- ↑ יבמות סד ע"ב. רש"י ד"ה אמר לה.
- ↑ הרבי אגרות קודש כרך כב ח'תקסב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ב, עמ' 833.
- ↑ פ"א דקידושין.
- ↑ מסכת בבא בתרא פרק ראשון.