ארבעה זוגות תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה") |
|||
| (80 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]] | |||
'''ארבעה זוגות תפילין''' הוא כינוי לארבע השיטות בסידור הפרשיות בתפילין: [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שימושא רבא]] ו[[ראב"ד]]. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
ישנן ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש"י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם [[תפילין דרבינו תם|תפילין כשיטת רבינו תם]], ו[[הרבי]] הורה כך לכלל חסידי חב"ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב"ד והשימושא רבה, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם, ובסך הכל - ארבעה זוגות תפילין. כך הוא מנהגם של רבותינו נשיאנו. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשנ"ב (שיחות קודש תשנ"ב, ח"ב, ע' 708, בלתי מוגה): "שלמות הענין דשעבוד הלב והמוח תהיה בגאולה האמיתית והשלמה דווקא. ונוסף להשלמוּת בכוונת המצווה, הרי גם קיום מצוות תפילין יהיה אז בשלמות - "כמצוות רצונך", כיון שאז יניחו כל בני ישראל ב' זוגות תפילין, ויתירה מזו - ד' זוגות תפילין, ראב"ד ושימושא רבא, ר"ת ורש"י".}}. | |||
===התפילין=== | ===התפילין=== | ||
{{ערך מורחב|תפילין}} | {{ערך מורחב|תפילין}} | ||
כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם | כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}: | ||
"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.." | "'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.." | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}. | בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}. | ||
המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}: | המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה|לד, ב. לה, א'.}}: | ||
תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן. | תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין: | מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין: | ||
ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: | ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים.{{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא". | ||
==ד' השיטות== | ==ד' השיטות== | ||
[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]] | [[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]] | ||
ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים | ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומ[[רבנן סבוראי]]. מקובל אף שממשה רבינו ועד הגאונים הניחו תפילין דרש"י ור"ת{{הערה|[https://olamot.net/sites/default/files/pdfimages/40_07.png בן איש חי פרשת וירא כ"א] בשם האריז"ל.}} כמו כן מובא בספר שו"ת מן השמים{{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם "הוויות באמצע" או "כסדרן", היא מחלוקת גם בין הקב"ה לפמליא של מעלה. | ||
===שיטת [[רש"י]]=== | ===שיטת [[רש"י]]=== | ||
סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים. | סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים. | ||
שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", וב[[שולחן ערוך הרב]] (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם" | שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", וב[[שולחן ערוך הרב]] (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם", וראה בספר אות חיים לגה"צ ממונקאטש סימן לד א}}. | ||
לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).}}. | לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).}}. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו. | אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו. | ||
כשיטת רש"י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל{{הערה| שו"ת מהרי"ל תשובה קלז}} ועוד. | כשיטת רש"י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל{{הערה|שו"ת מהרי"ל תשובה קלז}} ועוד. הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'}} מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש"י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר"ת, והראב"ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות{{הערה|שו"ת רמ"ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו"ר מקומרנא סי' ל"ד ע' מ' ד"ה ומעתה}}. כמו כן מכמה מקומות בזהר{{הערה|ראה תקו"ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י"ג ב, רע"מ פנחס רנ"ב ב, רע"מ פנחס רנ"ח א, זהר ואתחנן רס"ט סע"א, הקדמת התקו"ז ט ב, תקו"ז חדש ק"כ רע"א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות "כסדרן", ולדעת המשמרת שלום{{הערה|סימן ד' ע' עט}} הכוונה היא "מימין המניח" כשיטת רש"י. | ||
===שיטת [[רבינו תם]]=== | ===שיטת [[תפילין רבינו תם|רבינו תם]]=== | ||
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. | סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. ר"ת מוכיח את דבריו מהגמרא במסכת מנחות.{{הערה|מנחות צח ע"ב.}} | ||
הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים | הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמה בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש. | ||
אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש. | אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש. | ||
כפי דעת ר"ת סוברים גם{{הערה| כפי שציין הב"ח}}: רב שרירא גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]] (לפי הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב"ם פ"ג ה"ה}}), הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י). | כפי דעת ר"ת סוברים גם{{הערה|כפי שציין הב"ח}}: [[רב שרירא גאון]], רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]] (לפי הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב"ם פ"ג ה"ה}}), הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י). | ||
===שיטת השימושא רבא=== | ===שיטת השימושא רבא=== | ||
דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא | דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא{{הערה|מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.}} היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה ( קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראו לדוגמה אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח". | ||
ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). | ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
===ד' מוחין=== | ===ד' מוחין=== | ||
*'''תפילין דרש"י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת הבינה דאצילות. | *'''תפילין דרש"י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת הבינה דאצילות. | ||
*'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - | *'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז}}. | ||
*'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]]. | *'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]]. | ||
*תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער | *תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קריית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}. | ||
===ארבעה אופני המשכת שם הוי'=== | ===ארבעה אופני המשכת שם הוי'=== | ||
פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם | פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין: | ||
'''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר. | '''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר. | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
==הנחתם== | ==הנחתם== | ||
===הנחת תפילין דר"ת=== | ===הנחת תפילין דר"ת=== | ||
ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם". | בשולחן ערוך בית יוסף כותב{{הערה|סימן לד סעיף ב.}}: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". וב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם". | ||
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. | על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
===הנחת ד' זוגות=== | ===הנחת ד' זוגות=== | ||
[[קובץ:תפימוהמ.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שער הספר "[[תפילין של ימות המשיח]]"]] | |||
הנחת ד' זוגות תפילין שייכת דוקא לעתיד לבוא, שאז תהיה שלימות העניין דשיעבוד המוח והלב{{הערה|שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב שיחות קודש ע' 708}}, ואילו כיום עניין זה שייך אך ורק ליחידי סגולה בלבד. בחסידות חב"ד נזהרו בזה ביותר, ועד כדי כך שהרבי נוקב בשמות אותם בודדים שנהגו להניחם: רבותינו נשיאנו{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' קסט: "בשולחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות".}} ומשפחת בית הרב{{הערה|שם=תשד|ספר השיחות תש"ד, ע' יד.}}. ובשיחת [[י"ד שבט]] [[תש"י]]{{הערה|שם=חב}} מוסיף הרבי שנהגו בזה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|בני אדמו"ר]] [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]]. כמו כן ידוע על דמויות נוספות שהניחו אותם: רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278.}}, ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד.}} ועוד. [[הרז"א]] הניח ארבעה זוגות, אך לאחר מכן ערך על כך התרת נדרים{{הערה|שם=תשד}}. לר' [[ברוך פריז]] כתב הרבי שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג"ק ח"ה ע' קכח.}}. | |||
הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שם=חב|לקו"ש ח"ב ע' 507.}}. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]]. כאשר כתב לאביו רבי לוי יצחק שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד תכב.}}. | |||
בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} שהינו לוח אור זרוע לחסידי חב"ד מביא הרבי את סדר ההנחה למתפללים בארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש ח"ב הנ"ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.}}. | |||
בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי | בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי: "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין)"{{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה - בלתי מוגה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).}}. | ||
לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] | לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין גם לאור כך שמלאו לו ארבעים שנה והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/2/folders/1HF-UqTDaQVzf2oavNm7GnqJnFIhkRoNv כינוס י"א ניסן תשע"ד] דקה 19:00.}} (ר' [[מענדל פוטרפס]]) החל הרב זמרוני ציק להניח ד' זוגות תפילין. | ||
כעשרים שנה לאחר מכן, החל הרב זמרוני ציק בתעמולה בין מקורביו ועוררם להניח ד' זוגות תפילין. לדבריו, שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', והמענה אליו מורה על שינוי כללי - שבסמכותם של המשפיעים להתיר את הנחת ד' הזוגות. עם זאת, שיטתו זו לא התקבלה בכלל הציבור החב"די, שממשיך לנהוג בהתאם לדברי הרבי שהנחתם שייכת ליחידי סגולה. כך פסקו גם כמה מרבני חב"ד שנשאלו על כך{{הערה|ראה בתשובותיהם של הרב נחמנסון והרב ברוין בקישורים החיצוניים.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מצוות תפילין]] | |||
*[[תפילין דרבינו תם]] | |||
*[[תפילין של ימות המשיח]] | |||
[[ | ==לקריאה נוספת== | ||
הרב [[זמרוני ציק]], תפילין של ימות המשיח. | |||
[[תפילין | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[[איסר שפרינגר]] '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/584896/ האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום?]''' - הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. | |||
*'''[https://hamishpatim.co.il/shut/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a8%d7%91%d7%90-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%91%d7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]]. | |||
*[https://drive.google.com/drive/folders/1dEN_xvWW-JkGceKhw8vzbakJ_h_opg9u נאומי הרבנים בכינוס השקת הספר "תפילין של ימות המשיח"]. | |||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילין]] | [[קטגוריה:תפילין]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024
ארבעה זוגות תפילין הוא כינוי לארבע השיטות בסידור הפרשיות בתפילין: רש"י, ר"ת, שימושא רבא וראב"ד.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנן ארבע שיטות בסידור הפרשיות בתפילין של ראש - שיטת רש"י, שיטת רבינו תם, שיטת הראב"ד ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש"י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם תפילין כשיטת רבינו תם, והרבי הורה כך לכלל חסידי חב"ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב"ד והשימושא רבה, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם, ובסך הכל - ארבעה זוגות תפילין. כך הוא מנהגם של רבותינו נשיאנו. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין[1].
התפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תפילין |
כתוב בתורה בספר שמות[2]:
"והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.."
"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך.."
כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) מול העיניים), ומכאן למדו חז"ל את מצוות תפילין.
עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי מצוות תפילין.
לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, פרשת שמע, ופרשת והיה עם שמוע[3]. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה[4]: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב בכתב סת"ם[5]. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.
בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין[6] .
מיקום הפרשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם[7] הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות[8].
המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות[9]:
תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.
פירוש: חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.
מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:
ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: מן הפנים אל החוץ - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או מן החוץ אל הפנים כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים.[10] כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".
ד' השיטות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומרבנן סבוראי. מקובל אף שממשה רבינו ועד הגאונים הניחו תפילין דרש"י ור"ת[11] כמו כן מובא בספר שו"ת מן השמים[12] שהמחלוקת האם "הוויות באמצע" או "כסדרן", היא מחלוקת גם בין הקב"ה לפמליא של מעלה.
שיטת רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין של הקורא (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.
שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא[13].
לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע)[14].
אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"[15]. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.
כשיטת רש"י סוברים גם[16]: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, הרמב"ם, הרשב"א, רבינו יונה, הרמב"ן, הבית יוסף, מגדל עוז, מהרי"ל[17] ועוד. הרמב"ם[18] מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש"י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר"ת, והראב"ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות[19]. כמו כן מכמה מקומות בזהר[20] משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות "כסדרן", ולדעת המשמרת שלום[21] הכוונה היא "מימין המניח" כשיטת רש"י.
שיטת רבינו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, מימין הקורא. לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. ר"ת מוכיח את דבריו מהגמרא במסכת מנחות.[22]
הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא[23] "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות שמע וקדש מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.
אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.
כפי דעת ר"ת סוברים גם[24]: רב שרירא גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, הרי"ף (לפי הרמב"ם[25]), הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י).
שיטת השימושא רבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעת[26] השמושא רבא[27] היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה ( קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי[28], כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".
ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אחד ההיכרים לתפילין ד"שמושא רבא" הוא מקום יציאת "שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.
התפילין של יד לשיטת השמו"ר הם כרש"י.
שיטת הראב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, מימין המניח. התפילין של יד לשיטת הראב"ד הם כר"ת.
עניינם על פי חסידות וקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ד' מוחין[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תפילין דרש"י - מוחין דאמא - מוחין הנמשכים לז"א מספירת הבינה דאצילות.
- תפילין דר"ת - מוחין דאבא - מוחין הנמשכים לז"א מספירת החכמה דאצילות[29].
- תפילין דשמו"ר - משמע משיחה של הרבי שדרגתם אריך אנפין.
- תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם עתיק יומין[30].
ארבעה אופני המשכת שם הוי'[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרשיות התפילין מקבילות להוי': פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'[31]. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'[32]. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:
תפילין דרש"י - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות[33]. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר.
תפילין דר"ת - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא[34]. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר"ת[35].
הנחתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנחת תפילין דר"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך בית יוסף כותב[36]: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם".
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.
חסידי חב"ד נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם המשפיע על כך. בפורים תשל"ו הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מהבר מצוה, ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך הגלות ולזרז את הגאולה. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.
הנחת ד' זוגות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנחת ד' זוגות תפילין שייכת דוקא לעתיד לבוא, שאז תהיה שלימות העניין דשיעבוד המוח והלב[37], ואילו כיום עניין זה שייך אך ורק ליחידי סגולה בלבד. בחסידות חב"ד נזהרו בזה ביותר, ועד כדי כך שהרבי נוקב בשמות אותם בודדים שנהגו להניחם: רבותינו נשיאנו[38] ומשפחת בית הרב[39]. ובשיחת י"ד שבט תש"י[40] מוסיף הרבי שנהגו בזה גם בני אדמו"ר הצמח צדק, ר' הלל מפאריטש, ר' יצחק מתמיד, ור' צבי הירש גוראריה. כמו כן ידוע על דמויות נוספות שהניחו אותם: רבי לוי יצחק שניאורסון[41], ר' דובער חן[42] ועוד. הרז"א הניח ארבעה זוגות, אך לאחר מכן ערך על כך התרת נדרים[39]. לר' ברוך פריז כתב הרבי שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים[43].
הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי הריי"צ[40]. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי לוי יצחק שניאורסון מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת תרצ"ט. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר בג' ניסן תרצ"ו. כאשר כתב לאביו רבי לוי יצחק שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת[44].
בלוח היום יום[45] שהינו לוח אור זרוע לחסידי חב"ד מביא הרבי את סדר ההנחה למתפללים בארבעה זוגות תפילין[46].
בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי: "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין)"[47].
לאחר שיחה זו שאל הרב זמרוני ציק את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין גם לאור כך שמלאו לו ארבעים שנה והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו[48] (ר' מענדל פוטרפס) החל הרב זמרוני ציק להניח ד' זוגות תפילין.
כעשרים שנה לאחר מכן, החל הרב זמרוני ציק בתעמולה בין מקורביו ועוררם להניח ד' זוגות תפילין. לדבריו, שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', והמענה אליו מורה על שינוי כללי - שבסמכותם של המשפיעים להתיר את הנחת ד' הזוגות. עם זאת, שיטתו זו לא התקבלה בכלל הציבור החב"די, שממשיך לנהוג בהתאם לדברי הרבי שהנחתם שייכת ליחידי סגולה. כך פסקו גם כמה מרבני חב"ד שנשאלו על כך[49].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב זמרוני ציק, תפילין של ימות המשיח.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איסר שפרינגר סדר הפרשיות בתפילין, בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
- האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום? - הרב יוסף ישעיה ברוין.
- הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד - הרב יהודה לייב נחמנסון.
- נאומי הרבנים בכינוס השקת הספר "תפילין של ימות המשיח".
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ ראה שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשנ"ב (שיחות קודש תשנ"ב, ח"ב, ע' 708, בלתי מוגה): "שלמות הענין דשעבוד הלב והמוח תהיה בגאולה האמיתית והשלמה דווקא. ונוסף להשלמוּת בכוונת המצווה, הרי גם קיום מצוות תפילין יהיה אז בשלמות - "כמצוות רצונך", כיון שאז יניחו כל בני ישראל ב' זוגות תפילין, ויתירה מזו - ד' זוגות תפילין, ראב"ד ושימושא רבא, ר"ת ורש"י".
- ↑ פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.
- ↑ דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין
- ↑ כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי
- ↑ כתב מיוחד שבו כותבים ספרי תורה, תפילין ומזוזות
- ↑ דבר זה לומדים חז"ל מכך שכתוב "לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא"ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות
- ↑ ראה הערה 2
- ↑ ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם
- ↑ לד, ב. לה, א'.
- ↑ הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.
- ↑ בן איש חי פרשת וירא כ"א בשם האריז"ל.
- ↑ סימן ג
- ↑ שולחן ערוך (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", ובשולחן ערוך הרב (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם", וראה בספר אות חיים לגה"צ ממונקאטש סימן לד א
- ↑ הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).
- ↑ הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים
- ↑ כפי שמציינים הבית יוסף (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), שולחן ערוך הרב במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')
- ↑ שו"ת מהרי"ל תשובה קלז
- ↑ בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'
- ↑ שו"ת רמ"ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו"ר מקומרנא סי' ל"ד ע' מ' ד"ה ומעתה
- ↑ ראה תקו"ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י"ג ב, רע"מ פנחס רנ"ב ב, רע"מ פנחס רנ"ח א, זהר ואתחנן רס"ט סע"א, הקדמת התקו"ז ט ב, תקו"ז חדש ק"כ רע"א
- ↑ סימן ד' ע' עט
- ↑ מנחות צח ע"ב.
- ↑ סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמה בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם
- ↑ כפי שציין הב"ח
- ↑ בתשובתו לחכמי לוניל הובאה בכסף משנה לרמב"ם פ"ג ה"ה
- ↑ בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין
- ↑ מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.
- ↑ ראו לדוגמה אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא
- ↑ פרי עץ חיים שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז
- ↑ בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קריית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק
- ↑ זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב
- ↑ ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד
- ↑ ראה המשך תרס"ו ע' ט
- ↑ רעיא מהימנא כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א
- ↑ הרב זימרוני ציק בספרו "תפילין של ימות המשיח" (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש"י ור"ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו"ר וראב"ד הם בשם הוי' דלעילא.
- ↑ סימן לד סעיף ב.
- ↑ שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב שיחות קודש ע' 708
- ↑ המלך במסיבו ח"א עמ' קסט: "בשולחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות".
- ↑ 39.0 39.1 ספר השיחות תש"ד, ע' יד.
- ↑ 40.0 40.1 לקו"ש ח"ב ע' 507.
- ↑ עדות ר' אלכסנדר בן נון - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278.
- ↑ היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד.
- ↑ אג"ק ח"ה ע' קכח.
- ↑ לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד תכב.
- ↑ פתגם ליום י"ט מנחם אב.
- ↑ בלקו"ש ח"ב הנ"ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים הרבי הריי"צ לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.
- ↑ לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה - בלתי מוגה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).
- ↑ כינוס י"א ניסן תשע"ד דקה 19:00.
- ↑ ראה בתשובותיהם של הרב נחמנסון והרב ברוין בקישורים החיצוניים.
