תהלים צ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (יש להתאים את ערך לחב"דפדיה לפני הוצאתו למרחב הערכים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
<poem> | <poem> | ||
א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:{{ש}} ב טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:{{ש}} ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:{{ש}} ד עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:{{ש}} ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:{{ש}} ו מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:{{ש}} ז אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:{{ש}} ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:{{ש}} ט וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה':{{ש}} י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:{{ש}} יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:{{ש}} יב וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:{{ש}} יג צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:{{ש}} יד שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ:{{ש}} טו עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:{{ש}} טז לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ: | '''א:''' מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:{{ש}} '''ב:''' טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:{{ש}} '''ג:''' לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:{{ש}} '''ד:''' עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:{{ש}} '''ה:''' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:{{ש}} '''ו:''' מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:{{ש}} '''ז:''' אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת:{{ש}} '''ח:''' בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:{{ש}} '''ט:''' וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה':{{ש}} '''י:''' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן:{{ש}} '''יא:''' וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:{{ש}} '''יב:''' וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:{{ש}} '''יג:''' צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:{{ש}} '''יד:''' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ:{{ש}} '''טו:''' עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:{{ש}} '''טז:''' לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא (עלתה) עַוְלָתָה בּוֹ: | ||
</poem> | </poem> | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[ | '''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[תהלים]] הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט [[לכה דודי]]. הוא נאמר גם ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] ושל חגים. | ||
==חיבורו== | ==חיבורו== | ||
[[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[מיתה]] ב[[חטא עץ הדעת]] בזכות ה[[שבת]] שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי [[רבי ישמעאל]] המזמור נשכח ו[[משה רבנו]] חידש אותו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק | [[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[מיתה]] ב[[חטא עץ הדעת]] בזכות ה[[שבת]] שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי [[רבי ישמעאל]] המזמור נשכח ו[[משה רבנו]] חידש אותו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק י"ט.}}. | ||
במזמור זה קרא אדם לכל הברואים לשבח לה', ובכך החל לפעול את תפקידו ב[[עולם הזה]], [[גילוי|לגלות]] אלוקות בתוך ה[[העלם|העלמות]] והסתרים{{הערה|מאמרי ראש השנה.}}. | |||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על | *'''פסוקים א'-ד':''' טוב להודות לה' ולזמר לשמו. | ||
*'''פסוקים ה'-ו':''' טעם ההודעה על גבורותיו ומעשיו הנפלאים. | |||
*'''פסוקים ז'-י':''' הצלחת הרשעים המדומה, בכדי להשמידם. | |||
*'''פסוקים י"א-י"ב:''' הצדיק רואה במפלת הרשעים. | |||
*'''פסוקים י"ג-ט"ז:''' שלות הצדיקים ועריכות ימיהם בטובה. | |||
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של [[הקדוש ברוך הוא]] ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על ה[[צדיקים]] והצלחתם, לעומת ה[[רשעים]] שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה [[שיר|מושר]] על ידי ה[[לויים]] בעת הקרבת קרבן התמיד של יום ה[[שבת]]. [[חז"ל]] נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים". | |||
== זמן אמירתו == | == זמן אמירתו == | ||
המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|1=עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח}}. | המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|1=עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח.}}. | ||
מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת. | מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת. | ||
== | ==בתורת החסידות== | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול. | [[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול. | ||
==ניגונים על הפרק== | |||
בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] | בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] על ידי החסיד הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]]{{הערה|[[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|הניגון "מזמור שיר ליום השבת" להאזנה]].}}. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|צב]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:08, 9 במרץ 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
תהלים צב
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת |
|---|
|
א: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: |
"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהלים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.
חיבורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה בחטא עץ הדעת בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו[1].
במזמור זה קרא אדם לכל הברואים לשבח לה', ובכך החל לפעול את תפקידו בעולם הזה, לגלות אלוקות בתוך ההעלמות והסתרים[2].
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פסוקים א'-ד': טוב להודות לה' ולזמר לשמו.
- פסוקים ה'-ו': טעם ההודעה על גבורותיו ומעשיו הנפלאים.
- פסוקים ז'-י': הצלחת הרשעים המדומה, בכדי להשמידם.
- פסוקים י"א-י"ב: הצדיק רואה במפלת הרשעים.
- פסוקים י"ג-ט"ז: שלות הצדיקים ועריכות ימיהם בטובה.
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
זמן אמירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המזמור נאמר בקבלת שבת שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום[3].
מזמור זה הוא גם שיר של יום של שבת.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר האמצעי בספרו פירוש המילות מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום מזמור לתודה, ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול.
ניגונים על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשנ"ד הולחן מזמור זה על ידי החסיד הרב שלום ברוכשטט לכבוד יום הולדתו של הרבי[4].
הערות שוליים
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק י"ט.
- ↑ מאמרי ראש השנה.
- ↑ עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח.
- ↑ הניגון "מזמור שיר ליום השבת" להאזנה.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|