ארון קודש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
+[[קובץ:ארון קודש 770.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ארון הקודש ב[[זאל הגדול]] שב-[[770]]]]
 '''ארון קודש''' או '''היכל''' הוא המקום בו מונחים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית הכנסת]]. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/8/94/2.htm שו"ע או"ח הלכות תפילה]}}.
 ==רקע==
-===השם "ארון הקודש"===
+===שמו===
 במשכן ובבית המקדש היה מונח ב[[קודש הקדשים]] [[ארון הברית]] שנקרא גם '''ארון הקודש'''. בארון, היו מונחים [[לוחות הברית]], שברי הלוחות וספר התורה שכתב [[משה רבינו]]. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]].
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ===השתלשלות ארון הקודש===
-בתחילה, מימי משה רבינו ואילך, היו מניחים את ספרי התורה ב"תיבה". התיבה, היתה ארגז עץ שהיה נייד יחסית לארון של ימינו, אותה בתעניות היו מוציאים לרשות הרבים וכדומה לקריאת התורה. התיבה לא היתה מוצבת באופן קבוע בתוך אולם התפילה שבבית הכנסת אלא היתה מונחת בחדר צדדי ורק ל[[קריאת התורה]] היו מכניסים אותה פנימה. אופן נוסף לאכסון הספר תורה היה ב"תיק" שהיה כעין גליל גדול עם מכסה. התיק היה נייד יותר מן התיבה ובחלק מהקהילות השימוש בו היה נפוץ יותר.
+בתחילה, מימי משה רבינו ואילך, היו מניחים את ספרי התורה ב"תיבה". התיבה, הייתה ארגז עץ שהיה נייד יחסית לארון של ימינו, אותה בתעניות היו מוציאים לרשות הרבים וכדומה לקריאת התורה. התיבה לא הייתה מוצבת באופן קבוע בתוך אולם התפילה שבבית הכנסת אלא הייתה מונחת בחדר צדדי ורק ל[[קריאת התורה]] היו מכניסים אותה פנימה. אופן נוסף לאכסון הספר תורה היה ב"תיק" שהיה כעין גליל גדול עם מכסה. התיק היה נייד יותר מן התיבה ובחלק מהקהילות השימוש בו היה נפוץ יותר.
 בתקופות מאוחרות יותר, בנו ארון עץ קבוע ב"כותל המזרח" של בית הכנסת ל"ארון קודש". בתקופות אחרות, ארון הקודש היה ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר המזרח, בה היו מניחים את ספרי התורה.
-בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה {{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}.
+בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}.
 במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם ה[[חזן]].
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 ==ארון הקודש ב-770==
-ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח בזאל הגדול שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים מעצים משובלים. כשביניהם:
+{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי התורה ב-770]]}}
-*ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770.
+ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח ב[[זאל הגדול]] שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים בשילוב פסיפס עץ מיוחד. כשביניהם:
-*ארון הקודש בזאל הקטן ב-770.
+*ארון הקודש ב[[זאל הגדול]] ב-770.
+*ארון הקודש ב[[זאל הקטן]] ב-770.
 *סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770.
 *שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי.
-בשנים הראשונות הפרוכת שעליו היתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת [[תשמ"ח]] רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת [[הרבנית חיה מושקא]]. משנת [[תשנ"ד]]? ואילך מתנוססת הכרזת [[יחי אדוננו]] על החלק העליון של הפרוכת.
+כאשר ביקש לבנות את ארון הקודש בזאל הקטן, הורה לו הרבי שלא להחליף את ארון הקודש הישן, שהיה בשימוש בזמן [[אדמו"ר הריי"צ]], ולכן הוא בנה ציפוי לארון הקודש הישן. כך גם ציפה את עמוד החזן. כשבנה את ארון הקודש בזאל הגדול, חשב בתחילה לבנות את ארון הקודש שקוע בקיר, כפי שמקובל ברוב בתי הכנסת, אולם הרבי הורה לו לבנות ארון קודש בולט, כפי שהיה בזאל הקטן, בזמנו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf חיים בבית חיינו] {{PDF}} {{בית משיח}} בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז}}.
+בשנים הראשונות הפרוכת שעליו הייתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת [[תשמ"ח]] רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת [[הרבנית חיה מושקא]], ומשנת [[תשנ"ו]] ואילך מתנוססת הכרזת [[יחי אדוננו]] על החלק העליון של הפרוכת.
 בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם:
-*ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
+*[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].
-*בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]]
+*[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]].
-*בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]]
+*בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]].
-*בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]]
+*בית הכנסת חב"ד זוויעל ב[[ביתר עילית]].
-*בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]]
+*בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]].
+*בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]].
+*ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]].
+*ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
+*ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
+*בית חב"ד רמת אפרים [[נתניה]] (הרב אטאל)
+*[[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)]]
+*בית הכנסת חב"ד יענקי שול [[ביתר עילית]]
+*בית כנסת צעירי ליובאוויטש [[לוד]]
+בבניין [[770 כפר חב"ד]] ישנו העתק של ארון הקודש של [[הזאל הקטן]]
 ==ראו גם==
@@ שורה 68: / שורה 80: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] הרב יוסף ישעיה ברוין {{אינפו}} {{וידיאו}}
+*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] הרב יוסף ישעיה ברוין {{אינפו}} {{וידאו}}
 *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2223167 כספת מפוארת - ארון הקודש] באתר בית חב"ד
 *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905597 למה לארון הקודש יש 'פרוכת'?] באתר בית חב"ד
+*שמואל ביסטריצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1_ujbfpfj5FW_kTk3TVa5AvUdgx8E26Nz/view ארון קודש הבנוי כחדר]''', בתוך קובץ 'תפארת משה' ג' תמוז תשפ"ד עמוד נח
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:בתי כנסת]]