רב ניסים גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי [[יעקב בן ניסים]]. | |רבותיו=ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי [[יעקב בן ניסים]]. | ||
|בני דורו=רבנו [[חננאל בן חושיאל]], | |בני דורו=רבנו [[חננאל בן חושיאל]], [[רב האי גאון]] ורבי [[שמוא[חושיאל בן אלחנן]], [[שמואל בן חפני|רב שמואל הכהן בן חפני גאון]]{{הערה|הושפע מפרשנות הגאון שנשלחה לישיבת קירואן -הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום}} | ||
|חיבוריו="מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב". | |חיבוריו="מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב". | ||
}} | }} | ||
רב '''ניסים בר יעקב''' (סביבות ד'תש"נ-ד'תתל"ז) כונה ''''"רב ניסים גאון"''' או '''"רבינו ניסים"''', היה [[ראש ישיבה]] ב[[קירואן]]. חיבר מספר חיבורים על [[התלמוד הבבלי]] ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת [[וילנא]] הוכנס פירושו על הדף. | רב '''ניסים בר יעקב''' (סביבות ד'תש"נ-ד'תתל"ז) כונה ''''"רב ניסים גאון"''' או '''"רבינו ניסים"''', היה [[ראש ישיבה]] ב[[קירואן]]. חיבר מספר חיבורים על [[התלמוד הבבלי]] ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת [[וילנא]] הוכנס פירושו על הדף. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
רב ניסים נולד לרבי יעקב בן ניסים סביב שנת ד'תש"נ בקירואן{{הערה|תוניסיה של ימינו}} | רב ניסים נולד לרבי יעקב בן ניסים סביב שנת ד'תש"נ בקירואן{{הערה|תוניסיה של ימינו}}, שם למד [[תורה]] אצל אביו אשר ששימש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת ד'תש"צ '[[חושיאל בן אלחנן|רבנו חושיאל]]' (אביו של [[רבנו חננאל]]), מונה ךראש הישיבה, לאור כך שרב ניסים היה צעיר, בגיל 16. לאחר מותו של רבנו חושיאל, קיבל רב ניסים את משרת ראש הישיבה. בתקופתו, העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר למהדיה, שם הוא נפטר ב-ד'תתל"ז. כמו כן, במהלך תקופה ארוכה בה שהה לרגל כלולות בתו ב[[גרנדה]] שב[[ספרד]], לימד, יחד עם תלמידו רבי [[יהוסף הנגיד]], [[גמרא]]. | ||
לאחר שחמיו דונש{{הערה| כפי הנראה אין זה [[דונש בן לברט]] הלוי, כפי שרצו אחדים לומר, שכן נפטר בשנת הולדתו של רב ניסים}} נקלע לצרה שלח לו רב ניסים את ספר המעשיות "חיבור יפה מהישועה" לנחמו מהצרה שעברה עליו.{{הערה|כפי שנראה משער הספר מהדורת | לאחר שחמיו דונש{{הערה|כפי הנראה אין זה [[דונש בן לברט]] הלוי, כפי שרצו אחדים לומר, שכן נפטר בשנת הולדתו של רב ניסים.}} נקלע לצרה, שלח לו רב ניסים את ספר המעשיות "חיבור יפה מהישועה" לנחמו מהצרה שעברה עליו.{{הערה|כפי שנראה משער הספר מהדורת ורשה, תרמ"ו.}}. | ||
רב ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים. | רב ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
* הלכות [[ארבעת המינים|לולב]] | * הלכות [[ארבעת המינים|לולב]] | ||
* ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו. | * ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו. | ||
כמו כן | |||
כמו כן, ציטוטים מדבריו מאזכרים אותו בתור "רבינו ניסים גאון" למרות שלא היה [[גאונים|גאון]], כונה כך כתואר כבוד כיוון שעמד בראש הישיבה שנחשבה כישיבה המשמעותית והגדולה ביותר השקולה לישיבות בבל בשעתן. | |||
רב ניסים היה גם משורר, רבי [[שמואל הנגיד]], שהיה [[משורר]] גדול, כתב ששיריו של רב ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב. | רב ניסים היה גם משורר, רבי [[שמואל הנגיד]], שהיה [[משורר]] גדול, כתב ששיריו של רב ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
במאמרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרצ"ב]] מבאר אדמו"ר הריי"צ קטע שכתב רבי ניסים גאון בספרו שהחיים והיכולות הן ממידות הקב"ה | במאמרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרצ"ב]] מבאר אדמו"ר הריי"צ קטע שכתב רבי ניסים גאון בספרו שהחיים והיכולות הן ממידות הקב"ה{{הערה|הפסקה שכתב רב ניסים גאון:{{ציטוטון|ואולם חי אני, אמר רבא א"ר יצחק מלמד שא"ל הקב"ה למשה משה החייתני בדבריך, וכ' ע"ז וז"ל דע לך כי החיים והיכולת שתי מדות הן ממדותיו של הקב"ה שהן מדות עצמו וגדולתו שאינן נחלפין ממנו כלל, כי הכח והיכולת אינם נמצאים אלא במי שהוא חי, ומי שהוא חי העולמים שלא יתמו שנותיו א"א שלא יהי' יכול}}, עכ"ל.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
[[קטגוריה:גאונים|נ]] | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:03, 20 באוקטובר 2022
המונח "ניסים גאון" מפנה לכאן. לערך העוסק באיש העסקים השווייצרי ממוצא יהודי, ראו נסים גאון.
| רב ניסים גאון | |
|---|---|
| לידה | ד'תש"נ |
| פטירה | ד'תתל"ז |
| השתייכות | ישיבת קירואן |
| רבותיו | ראשי ישיבת קירואן: אביו רבי יעקב בן ניסים. |
| בני דורו | רבנו חננאל בן חושיאל, רב האי גאון ורבי [[שמוא[חושיאל בן אלחנן]], רב שמואל הכהן בן חפני גאון[1] |
| חיבוריו | "מפתח מנעולי התלמוד", "מגילת סתרים", "חבור יפה מהישועה", "סדור תפילה", "פירוש על התורה", "ספר המצות" ו"הלכות לולב". |
רב ניסים בר יעקב (סביבות ד'תש"נ-ד'תתל"ז) כונה '"רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן. חיבר מספר חיבורים על התלמוד הבבלי ועל עניינים תורניים נוספים, ובמהדורת וילנא הוכנס פירושו על הדף.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב ניסים נולד לרבי יעקב בן ניסים סביב שנת ד'תש"נ בקירואן[2], שם למד תורה אצל אביו אשר ששימש כראש ישיבת קירואן. לאחר פטירת אביו בשנת ד'תש"צ 'רבנו חושיאל' (אביו של רבנו חננאל), מונה ךראש הישיבה, לאור כך שרב ניסים היה צעיר, בגיל 16. לאחר מותו של רבנו חושיאל, קיבל רב ניסים את משרת ראש הישיבה. בתקופתו, העיר קירואן נשדדה ונחרבה כליל, והוא עבר למהדיה, שם הוא נפטר ב-ד'תתל"ז. כמו כן, במהלך תקופה ארוכה בה שהה לרגל כלולות בתו בגרנדה שבספרד, לימד, יחד עם תלמידו רבי יהוסף הנגיד, גמרא.
לאחר שחמיו דונש[3] נקלע לצרה, שלח לו רב ניסים את ספר המעשיות "חיבור יפה מהישועה" לנחמו מהצרה שעברה עליו.[4].
רב ניסים היה משכיל ובקיא בספרות הפילוסופית של אותם הימים.
קשריו עם בני דורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב האי גאון ועם רבי שמואל הנגיד, בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מבבל לספרד. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד, שם אף לימד במשך תקופה.
ראשי ישיבות בבל העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספרו מפתח מנעולי התלמוד מיועד להרחבה באותן סוגיות המוזכרות בקצרה בש"ס, הוא הוסיף לכך פירושים של הגאונים וגם מדרשים שאינם ידועים לנו.
- מגילת סתרים שקטעים ממנה התגלו מגניזת קהיר. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
- חבור יפה מהישועה - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית. בחלקם נקרא ספר המעשיות. נדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.
- סדור תפילה
- פירוש על התורה
- ספר מצוות
- הלכות לולב
- ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.
כמו כן, ציטוטים מדבריו מאזכרים אותו בתור "רבינו ניסים גאון" למרות שלא היה גאון, כונה כך כתואר כבוד כיוון שעמד בראש הישיבה שנחשבה כישיבה המשמעותית והגדולה ביותר השקולה לישיבות בבל בשעתן.
רב ניסים היה גם משורר, רבי שמואל הנגיד, שהיה משורר גדול, כתב ששיריו של רב ניסים עולים על אלה שהוא עצמו כתב.
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במאמרו של אדמו"ר הריי"צ בתרצ"ב מבאר אדמו"ר הריי"צ קטע שכתב רבי ניסים גאון בספרו שהחיים והיכולות הן ממידות הקב"ה[5].
הערות שוליים
- ↑ הושפע מפרשנות הגאון שנשלחה לישיבת קירואן -הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום
- ↑ תוניסיה של ימינו
- ↑ כפי הנראה אין זה דונש בן לברט הלוי, כפי שרצו אחדים לומר, שכן נפטר בשנת הולדתו של רב ניסים.
- ↑ כפי שנראה משער הספר מהדורת ורשה, תרמ"ו.
- ↑ הפסקה שכתב רב ניסים גאון:"ואולם חי אני, אמר רבא א"ר יצחק מלמד שא"ל הקב"ה למשה משה החייתני בדבריך, וכ' ע"ז וז"ל דע לך כי החיים והיכולת שתי מדות הן ממדותיו של הקב"ה שהן מדות עצמו וגדולתו שאינן נחלפין ממנו כלל, כי הכח והיכולת אינם נמצאים אלא במי שהוא חי, ומי שהוא חי העולמים שלא יתמו שנותיו א"א שלא יהי' יכול", עכ"ל.
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |