פלפול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (32 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מתפלפלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[פנחס הירשפרונג]] ו[[יצחק פיקרסקי]] במהלך פלפול תורני]] | |||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=דרך בלימוד התורה.|אחר=ערך העוסק בניגון בשם זהה|ראו=[[ניגון הפלפול]]}} | ||
'''פלפול''' הוא דרך | '''פלפול''' הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו. | ||
==ענינו== | |||
{{להשלים}} | |||
הפלפול - הוא דרך ב[[לימוד התורה]], בו על ידי העמקה בלימוד מתעוררות שאלות על הנלמד, וכך מגיעים להבנה עמוקה יותר בטקסט. לעיתים גם על המסקנה הראשונה מתעוררות שאלות, וכך מתקרב הלומד לעומק העניין. עיקרו של הפלפול הוא ב[[תורה שבעל פה]]. שורשה של דרך זו התפתח בעיקר ב[[אמוראים]] חכמי ה[[תלמוד]], על מנת להגיע ל[[הלכה]] למעשה. | |||
== | אף שעיקר הכוונה בפלפול הוא להגיע למסקנה [[הלכה|הלכתית]], ישנה דרך בפני עצמה של פלפול בעניין גם אחרי שנפסקה ההלכה, וגם לאחר המסקנה ממשיכים להעמיק בעניין על מנת להגיע להבנה האמיתית, כפי שדרשו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין]] דף סז, ב.}} על הפסוק{{הערה|[[ישעיה]] מב, כא.}} "יגדיל תורה ויאדיר": {{ציטוטון|דרוש וקבל שכר}}{{הערה|שם=תשנ|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=%d7%a4%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%9c&pgnum=368 ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 356].}}. כמו כן יש פעמים שהפלפול הוא אף כשודאי שהכוונה היא לא כזו. דוגמאות מהגמרא לפלפולים מסוג כזה: {{הדגשה|[[רבי מאיר]] היה אומר על [[טומאה|טמא]] - [[טהרה|טהור]], ומראה לו פנים, ועל טהור - טמא, ומראה לו פנים}}{{הערה|שם=עירובין|[[מסכת עירובין]], דף י"ג, ב'.}}. {{הדגשה|תנא, תלמיד ותיק היה ב[[יבנה]], שהיה מטהר את ה[[שרץ]] בק"נ טעמים}}{{הערה|שם=עירובין}}. | ||
==סדר הלימוד== | |||
סדר לימוד התורה הוא, שבתחילה לומדים את העניין כפשוטו ומשיגים אותו, ורק אחר כך מתעמקים בו, כפי שאומרת הגמרא {{ציטוטון|ליגמר איניש והדר ליסבר}}{{הערה|[[מסכת שבת]] סג, א, ראו ברש"י.}}, וכך הוא הסדר שקבעה ה[[משנה]]: {{ציטוטון|בן עשר למשנה, בן חש עשרה לגמרא}}{{הערה|[[מסכת אבות]] סוף פרק ה}}. | |||
עם זאת, הונהג בדורות האחרונים לימוד גמרא ובצורה של פלפול גם אצל ילדים קטנים, בסמיכות זמן ללימוד המשנה. [[הרבי]] מבאר את סיבת הדבר, עקב המעלה המיוחדת שבפלפול{{הערה|ראו פיסקה מעלת הפלפול}}, והדבר התגלה בדורות האחרונים כיוון שנמצאים בסמיכות ממש ל[[גאולה]], בה [[לימוד התורה]] ופלפול התורה יהיו בשלימות, ובתור טעימה מהגילויים שיתגלו אז בתורה{{הערה|שם=תשנ}}. | |||
[[ | ==מעלת הפלפול== | ||
על ידי הפלפול מגיעים להבנה עמוקה יותר בלימוד, על ידו ניתן להגיע למסקנה לאמיתתה של ה[[תורה]], ומתחדשים דינים חדשים. וזוהי הסיבה בגללה הלכה נפסקת כ[[תלמוד בבלי]] מול ה[[תלמוד ירושלמי]], כיוון שהירושלמי נכתב בסגנון של הלכות פסוקות, בשונה מהבבלי, שהוא "יותר ארוך ומבואר" - כולל יותר שאלות ודיונים עד להגעה למסקנה{{הערה|[[ספר החינוך]] בהקדמה לספר.}}{{הערה|שם=תשנ}}. | |||
ב[[מסכת שבת]]{{הערה|קנב, א.}} מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: "טוב תרי מתלת", ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל. | |||
[[הרבי]] מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של [[תלמידי חכמים]] מתיישבת עליהם, ולומדים ביישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}. | |||
==בקבלה== | |||
על ידי הפלפול [[בירור|מבררים]] את ה[[רע]] מה[[טוב]], על ידי התעסקות ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל{{הערה|[[ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו]]}}. | |||
שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת}}. | |||
==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה== | ==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבעת הקנים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שבעת הקנים]]}} | ||
הרבי דרש | [[הרבי]] דרש מ[[תמימים|תלמידי הישיבה]] לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד, השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד. | ||
בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים ב[[נגלה]] ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד ה[[חסידות]] מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית | בהתאם לכך, החל משנת [[תשי"ט]] התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים ב[[נגלה]] ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד ה[[חסידות]] מוסרים מידי [[מוצאי שבת]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] שיעור-פלפול מיוחד. | ||
במענה לשאלת אחד התלמידים כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}. | |||
==דרך הלימוד של הרבי== | ==דרך הלימוד של הרבי== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד של הרבי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד של הרבי]]}} | ||
דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]], שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. | דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]], שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. | ||
==ספרי חידושי תורה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[חידושי תורה]]}} | |||
הרבי הורה להדפיס בישיבות מדי כמה שנים ספר מיוחד הכולל חידושי תורה. מקובל כי הספרים (בשונה מקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש]]) כוללים בעיקר מערכות של פלפולים. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[הערות התמימים ואנ"ש]] | *[[הערות התמימים ואנ"ש]] | ||
*[[ניגון הפלפול]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:06, 22 בפברואר 2024
פלפול הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפלפול - הוא דרך בלימוד התורה, בו על ידי העמקה בלימוד מתעוררות שאלות על הנלמד, וכך מגיעים להבנה עמוקה יותר בטקסט. לעיתים גם על המסקנה הראשונה מתעוררות שאלות, וכך מתקרב הלומד לעומק העניין. עיקרו של הפלפול הוא בתורה שבעל פה. שורשה של דרך זו התפתח בעיקר באמוראים חכמי התלמוד, על מנת להגיע להלכה למעשה.
אף שעיקר הכוונה בפלפול הוא להגיע למסקנה הלכתית, ישנה דרך בפני עצמה של פלפול בעניין גם אחרי שנפסקה ההלכה, וגם לאחר המסקנה ממשיכים להעמיק בעניין על מנת להגיע להבנה האמיתית, כפי שדרשו חז"ל[1] על הפסוק[2] "יגדיל תורה ויאדיר": "דרוש וקבל שכר"[3]. כמו כן יש פעמים שהפלפול הוא אף כשודאי שהכוונה היא לא כזו. דוגמאות מהגמרא לפלפולים מסוג כזה: "רבי מאיר היה אומר על טמא - טהור, ומראה לו פנים, ועל טהור - טמא, ומראה לו פנים" [4]. "תנא, תלמיד ותיק היה ביבנה, שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים" [4].
סדר הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר לימוד התורה הוא, שבתחילה לומדים את העניין כפשוטו ומשיגים אותו, ורק אחר כך מתעמקים בו, כפי שאומרת הגמרא "ליגמר איניש והדר ליסבר"[5], וכך הוא הסדר שקבעה המשנה: "בן עשר למשנה, בן חש עשרה לגמרא"[6].
עם זאת, הונהג בדורות האחרונים לימוד גמרא ובצורה של פלפול גם אצל ילדים קטנים, בסמיכות זמן ללימוד המשנה. הרבי מבאר את סיבת הדבר, עקב המעלה המיוחדת שבפלפול[7], והדבר התגלה בדורות האחרונים כיוון שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה, בה לימוד התורה ופלפול התורה יהיו בשלימות, ובתור טעימה מהגילויים שיתגלו אז בתורה[3].
מעלת הפלפול[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי הפלפול מגיעים להבנה עמוקה יותר בלימוד, על ידו ניתן להגיע למסקנה לאמיתתה של התורה, ומתחדשים דינים חדשים. וזוהי הסיבה בגללה הלכה נפסקת כתלמוד בבלי מול התלמוד ירושלמי, כיוון שהירושלמי נכתב בסגנון של הלכות פסוקות, בשונה מהבבלי, שהוא "יותר ארוך ומבואר" - כולל יותר שאלות ודיונים עד להגעה למסקנה[8][3].
במסכת שבת[9] מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: "טוב תרי מתלת", ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.
הרבי מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים ביישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם"[10].
בקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב, על ידי התעסקות ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל[11].
שורש לימוד זה הוא ממשה רבינו עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול[12].
אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שבעת הקנים |
הרבי דרש מתלמידי הישיבה לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד, השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.
בהתאם לכך, החל משנת תשי"ט התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים בנגלה ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד החסידות מוסרים מידי מוצאי שבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770 שיעור-פלפול מיוחד.
במענה לשאלת אחד התלמידים כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."[13].
דרך הלימוד של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – דרך הלימוד של הרבי |
דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של הרוגוצ'ובר, שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד.
ספרי חידושי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – חידושי תורה |
הרבי הורה להדפיס בישיבות מדי כמה שנים ספר מיוחד הכולל חידושי תורה. מקובל כי הספרים (בשונה מקבצי הערות התמימים ואנ"ש) כוללים בעיקר מערכות של פלפולים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מסכת חולין דף סז, ב.
- ↑ ישעיה מב, כא.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 356.
- ↑ 4.0 4.1 מסכת עירובין, דף י"ג, ב'.
- ↑ מסכת שבת סג, א, ראו ברש"י.
- ↑ מסכת אבות סוף פרק ה
- ↑ ראו פיסקה מעלת הפלפול
- ↑ ספר החינוך בהקדמה לספר.
- ↑ קנב, א.
- ↑ שיחות קודש תשמ"א.
- ↑ ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו
- ↑ ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת
- ↑ ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.