יום טוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''יוֹם טוֹב''' הוא כינוי לתאריך שבו קבעה ה[[תורה]] חג ואסרה על עשיית מלאכה. המלאכות האסורות בחג זהות למלאכות האסורות ב[[שבת]], למעט מלאכות הנחשבות חיוניות לקיום האדם, הנקראות "מלאכות אוכל נפש" ומלאכת הוצאה מרשות לרשות. ימי החג שאינם נחשבים יום טוב ומותרת בהם מלאכה נקראים "[[חול המועד]]".
+'''יוֹם טוֹב''' הוא כינוי לכל אחד מימי החג הנקראים ב[[תורה]]: מקראי קודש, שמצווה לקדשם בכסות נקייה ובמאכל ובמשתה ובתפילה, ולשמוח בהם, ולעסוק בהם בתורה, ואסור לעשות בהם מלאכה. המלאכות האסורות בחג זהות למלאכות האסורות ב[[שבת]], למעט מלאכות שהן לצורך "אוכל נפש" ומלאכת הוצאה מרשות לרשות. ימי החג שאינם נחשבים יום טוב ומותרת בהם מלאכה נקראים "[[חול המועד]]".
 המסכת ב[[תלמוד]] העוסקת בדיני יום טוב היא [[מסכת ביצה]].
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 '''שמיני עצרת ושמחת תורה''' - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום [[כ"ב תשרי]] ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג.
-'''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות.
+'''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|[http://www.shluchim.org/files/weekly/Taamu_Bamidbar-5776~hebfile_2599.pdf יום טוב שני של שבועות]}}.
 ===חגי חב"ד===
-בחגים אלו אמנם מותר לעשות מלאכה אך נהגו שלא לאמר בהם תחנון.
+חגים אלו נקראים בפי [[רבותינו נשיאנו]] בשם "יום טוב". נוהגים בהם מנהגי שמחה, ונהגו שלא לומר בהם תחנון.
 * [[ראש חודש כסלו]] - יציאת הרבי לראשונה לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת תשל"ח]]{{הערה|דברי משיח תשמ"ט חלק ב' עמ' 38: "גוט יום טוב".}}
 * [[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=תולדות|ספר השיחות תשנ"ב ח"א פרשת תולדות עמ' 124: "בדורות האחרונים נתוספו ונתגלו גם הימים טובים דתורת החסידות - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, וחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו".}}
 * [[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=תולדות}}
 * [[ג' תמוז]] - השלב הראשון ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 98-99: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג - יש לומר . . אמנם התקשרות חסידים לרבי - נשיא - צריכה להיות לכל מה שהוא, ולכן נ"ל אשר חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז".}}
-* [[י"ב תמוז|י"ב]] - [[י"ג תמוז]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".}}
+* [[י"ב תמוז|י"ב]] - [[י"ג תמוז]] - שלימות [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".}}
-* [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] שני המאוחרות הגדולים, [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".}}
+* [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] שני המאורות הגדולים, [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".}}
 ==דיני יום טוב==
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים.
-הגמרא כותבת{{הערה|[[מסכת פסחים]] ק"ט ע"א}}, כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת [[בשר]] ושתיית יין. ו[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תקנ"ט ס"ז}} שבזמן הבית היתה עיקר השמחה בבשר השלמים אבל כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]] שאין את בשר השלמים, מצוות השמחה ביום טוב היא בשתיית יין.
+הגמרא כותבת{{הערה|[[מסכת פסחים]] ק"ט ע"א}}, כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת [[בשר]] ושתיית יין. ו[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תקנ"ט ס"ז}} שבזמן הבית הייתה עיקר השמחה בבשר השלמים אבל כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]] שאין את בשר השלמים, מצוות השמחה ביום טוב היא בשתיית יין.
 ו[[הרבי]] מוסיף{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמ' 432.}}, שהחיוב לשתות יין בחג (מלבד היין של ה[[קידוש]]) הוא מהתורה כי בזמן הזה "ושמחת בחגך" הוא רק על היין, ובמילא ישנו חיוב לשתות יין לא רק בחג אלא גם ב[[חול המועד]].
@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש.
-כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין [[עירוב תבשילין]] מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן ויבואו אורחים לא צפויים.
+כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין [[עירוב תבשילין]] מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן שיבואו אורחים לא צפויים.
 רוב דיני מוקצה שווים בין יום טוב לשבת, אך ישנם מעט דינים שהחמירו בהם חכמים יותר משבת כדי שלא יזלזלו ביום טוב.
@@ שורה 98: / שורה 98: @@
 ===יום טוב שני של גלויות===
 {{ערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}}
-החתם סופר אומר{{הערה|שו"ת או"ח סו"ס קמה.}} שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286.}} שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.}} שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות{{הערה|[[ספר השיחות]] תשנ"א ח"ב עמ' 565.}} שיעשו יומיים חג ושיקריבו קרבנות ביום זה{{הערה|ולהעיר מדברי משיח תנש"א ח"א עמ' 207 אשר משם מובן דודאי לא יחגגו יומיים חג ויש ספק רק אם יהיה לאחר מכן אסרו חג (מאחר ובפועל היה חג) או לא (ומלמפרע לא יהיה אסרו חג).}}.
+החתם סופר אומר{{הערה|שו"ת או"ח סו"ס קמה.}} שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286.}} שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.}} שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות{{הערה|[[ספר השיחות]] תנש"א ח"ב עמ' 565.}} שיעשו יומיים חג ושיקריבו קרבנות ביום זה{{הערה|ולהעיר מדברי משיח תנש"א ח"א עמ' 207 אשר משם מובן דודאי לא יחגגו יומיים חג ויש ספק רק אם יהיה לאחר מכן אסרו חג (מאחר ובפועל היה חג) או לא (ומלמפרע לא יהיה אסרו חג).}}.
 ==בתורת החסידות==
 ===גילוי אור===
-{{להשלים}}
+ביום טוב מאיר [[ספירת המלכות]] - שהוא מקור כל עולמות הנבראים - גילוי מדריגת ה[[מוחין]] שב[[אצילות]]. מעלתם המיוחדת של המוחין הוא שבהם נרגש [[אוא"ס]] באופן של קירוב מקום, כיון שבטלים יותר לאוא"ס{{הערה|לקוטי תורה תבוא מב, ב.}}.
+אמנם ישנו חילוק בין יו"ט רגיל, ל[[ר"ה]] ו[[יוהכ"פ]], שבשאר הימים טובים המשכה זו נעשית באמצעות [[ז"א]] - המדות, ואילו בימים אלו נמשך ישירות למלכות, מבלי לעבור דרך ז"א. הטעם לכך הוא משום שר"ה ויוהכ"פ הוא זמן [[בנין המלכות]], והמקור שממנו נבנה המלכות הוא מהמוחין, וע"כ נמשך למלכות ישירות ממקורו{{הערה|לקו"ת שם. ראה אוה"ת ר"ה עמוד תתרנב. סה"מ תרנ"ט סוף עמוד יא.}}.
+מכיון שביו"ט ישנו גילוי אלקות נעלה יותר, נאסרה בו עשיית המלאכה, שכן בפני המלך לא ניתן לעשות מעשה המורה על ישות{{הערה|ראה לקו"ת ראה לב, א - בנוגע לחודש אלול.}}.
+ישנו חילוק בין מדריגת יו"ט ל[[שבת]], שהרי הקדושה של יו"ט תלויה במעשה מסוים של היהודי, שכאשר [[בית דין]] [[קידוש החודש|מקדשים את החודש]], ובכך מחליטים מתי יחול היו"ט{{הערה|ברכות מט, א: "ישראל אינהו דקדשינו לזמנים".}}, משא"כ שבת היא קדושה עצמית שאינה תלויה בעבודת האדם{{הערה|ביצה יז, א: "שבת מקדשי וקיימא".}}, ובספירות: ביו"ט נמשך [[מוחין דאמא]] ואלו בשבת נמשך [[מוחין דאבא]]. דבר זה מתבטא גם בעובדה שמבדילים בין שבת ליו"ט "המבדיל בין קדש לקדש"{{הערה|משנה חולין א, ז.}}, משום שקדושת השבת נעלית מקדושת היו"ט{{הערה|מאמר ד"ה ראה תרמ"ב.}}.
+ביאור זה של תורת החסידות - שלא רק קביעת התאריך של היו"ט תלוי בישראל, אלא אף ההמשכה האלקית של יו"ט, מבאר ומתרץ כיצד יכל ה' לברוא את העולם ביום השישי לבריאה על אף היותו יום טוב - ראש השנה, והיה צריך להיות אסור לעשות בו מלאכה. אך הביאור לכך הוא שמכיון שהאדם טרם נברא, עוד לא נעשה היום ליו"ט{{הערה|מאמר ד"ה זכור את יום השבת תרמ"ב.}}.
 ===יום טוב שני של גלויות===
@@ שורה 120: / שורה 128: @@
 ===ז' ברכות===
-תפילת העמידה מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] ויש בה 18 ברכות{{הערה|עד לאחר חורבן בית שני.}}. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת [[האבות]] שהם [[חג"ת]] דאצילות, שלושת הברכות האחרונות הם כנגד [[נה"י]] דאצילות וי"ב הברכות האמצעיות הם כנגד [[שבטים|י"ב השבטים]] שהם [[י"ב גבולי אלכסון]] והם ענפים ד[[ז"א|חג"ת נה"י]].
+תפילת העמידה מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] ויש בה 18 ברכות{{הערה|עד לאחר חורבן בית שני.}}. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת [[האבות]] שהם [[חג"ת]] של [[אצילות]], שלושת הברכות האחרונות הם כנגד [[נה"י]] של אצילות וי"ב הברכות האמצעיות הם כנגד [[שבטים|י"ב השבטים]] שהם [[י"ב גבולי אלכסון]] והם 'ענפים' של [[ז"א|חג"ת נה"י]].
-הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ה[[המשכת גילוי אור|המשכה]] מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי '''ענפיהם''' יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את [[עליית העולמות]], בימים אלו מספיקים 7 ברכות כי אפשר לקבל את ההצעה גם מחג"ת נה"י (מהאבות) עצמן{{הערה|[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' תנז.}}.
+הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ה[[המשכת גילוי אור|המשכה]] מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי '''ענפיהם''' יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], בימים אלו מספיק לברך 7 ברכות כי אפשר לקבל את ההמשכה גם מחג"ת נה"י (מהאבות) עצמן{{הערה|[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' תנז.}}.
 ==ראו גם==
@@ שורה 129: / שורה 137: @@
 * [[אסרו חג]]
-{{הלכה}}
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60420d1bba529_1614941467.pdf הלכות יום טוב]''', אדר תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808534/jewish/Festivals-Moed.htm מועד - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חגים וזמנים|*]]
+[[קטגוריה:מצוות]]