|
|
| (23 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף}}
| | '''שלום וברוכים הבאים.''' |
|
| |
|
| {{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לווין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לווין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
| | אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל. |
|
| |
|
| ב
| | <!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --> |
|
| |
|
| [[סדרה]]
| | אלחנן (צייגר?) היקר! א. האם מותר לי להעתיק ערך שאולי מוגן בזכויות יוצרים ולשנות לו את המילים. ב. האתר הזה הוא תחת ויקי-פדיה בעצם.? |
|
| |
|
| jpg|left|thumb|280px|
| | הסופר היקר, קיבלת תשובות לשאלותיך ב[[שיחת משתמש:הסופר|דף השיחה שלך]]. הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:21, 10 יוני 2007 (EDT) |
| | |
| [[יקותיאל ליעפלי]] | |
| | |
| #REDIRECT:
| |
| | |
| [[מכללת אור חיה]]
| |
| | |
| | |
| רשימת ערים בהם הייתה ישיבת תות"ל בפולין. בנדקוב, גלובוקה בה שימש כמשפיע הר"י מנדלבוים, וכמנהל הרב בן ציון מיצטפליג. וילנה בה המשגיח הי' הרה"ת שנ"ז מינדלין, וכמשפיעים שימשו הרבנים אלי' גיטלין, מרדכי לייב גרוסבוים והרב יעקב הוכמן. ישיבה זו התקיימה גם בתחילת שלטון הנאצים ימ"ש בגטו. וישקוב, חטשינוב, חמלניק, את ישיבה זו ייסד הרה"ת יטוסף גאלדשטיים בשנת תרפ"ט. פנצוב, בה יסד את הישיבה הרה"ת משה אהרן מרגל בשנת תר"צ, ושימשו כחבי הוועד הרבנים נפתלי הערץ אלטמן ואלטר פיסאק חלם את ישיבה זו ניהלו הרבנים מוסטפייגל בן ציון ויעקב יצחק רוזנבוים. קולשיק. גיטו ברדם, כשאת הישיבה ניהל הרב יוסף גאלדשטיין בשנים תש"א-תש"ב.
| |
| רוב ככל ישיבות אלו האחרונות, שמשו כסניפים לישיבה המרכזית בווארשא, ולאחר שסיימו את לימודיהם שם, עברו לווארשא.
| |
| | |
| כך יש גם להזכיר כאן את הקבוצה הקטנה שלמדה בקויבישאוו, בחדשים אייר-סיוון תרח"צ.
| |
| | |
| | |
| סיפר25 החסיד ר’ מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב:
| |
| | |
| את הניגון המכונה בשם “דער ז’עבינער קאפ” שלח החסיד המפורסם ר’ פסח ממלסטובקה במתנה אל רבי הלל מפאריטש, ומעשה שהיה כך היה:
| |
| | |
| החסיד ר’ פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו”ר הצמח צדק. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד.
| |
| | |
| כשנודע לר’ פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר’ הלל, אמר לו ר’ פסח: אני אלמד אותך ניגון ואתה תמסור אותו לר’ הלל בתור מתנה ממני. ור’ פסח לימד אותו את הניגון הזה.
| |
| | |
| כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של ר’ הלל, שהיה רב העיר, והיה מפורסם בחסידותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת ברית-מילה של אחד החסידים. גם ר’ הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר’ פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר’ הלל שיש פה אברך שהגיע מליובאוויטש ויש לו שליחות אליו מאת ר’ פסח. ר’ הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר ר’ הלל: “דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ” [=הניגון הזה עשוי עם ראש].
| |
| | |
| ר’ הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של ר’ הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים, היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת דא”ח של כ”ק אדמו”ר הצמח צדק. ומאחר שזה כבר היה לאחר חג הסוכות, וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר’ הלל: “את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר’ פסח’קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות.
| |
| | |
| | |
| | |
| *ספריו של אדמור הצמח צדק: אור התורה: מאמרים ודרושים על פרשיות השבוע, חנוכה, פורים, שלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.
| |
| ביאורי הזוהר: דרושים וביאורים בדרך החסידות והקבלה על ספר הזוהר.
| |
| דרך מצוותיך: ביאור טעמי המצוות על פי החסידות
| |
| מאמרי אדמו"ר הצמח צדק: מאמרי חסידות מהשנים תרי"ד – תרט"ו.
| |
| ספר החקירה: הוכחות על חידוש העולם בדרך המחקר, הקבלה והחסידות.
| |
| צמח צדק: פסקי דינים וחידושים על הש"ס.
| |
| רשימת מאמרי דא"ח: מהשנים ה'תקפ"ח – ה'תרכ"ו.
| |
| תהילים אהל יוסף יצחק: ביאור על ספר תהילים.
| |
| | |
| | |
| | |
| * ספריו של הרש"ב אגרות קודש(5 חלקים): תשובות בהלכה, אגרות התעוררות לתורה והנהגה ישרה, עסקנות הכלל, ניהול המוסדות ועוד.
| |
| * בשעה שהקדימו: ביאור עיקרי תורת החסידות.
| |
| * יום טוב של ר"ה-תרס"ו.
| |
| * ספר המאמרים תרמ"ג–תרמ"ד, תרמ"ו–תר"ן, תרנ"א, תרנ"ב–תרנ"ג, תרנ"ד, תרנ"ה–תרנ"ו, תרנ"ז, תרנ"ח, תרנ"ט, תר"ס–תרס"ב, תרס"ג(2 חלקים), תרס"ד, תרס"ה, תרס"ח, תרס"ט, עת"ר, אעת"ר, תער"ב–תרע"ו, עזר"ת, תרע"ח, עטר"ת, פר"ת.
| |
| * [[קונטרס העבודה]]: ביאור עניין התפילה ועניינים המביאים ליראה ואהבה.
| |
| * [[קונטרס התפילה]]: ביאור עניין עבודת התפילה.
| |
| * [[קונטרס ומעין מבית ה']]: תמצית של יסודות דרכי הלימוד ועבודת ה' על פי שיטת החסידות.
| |
| * [[קונטרס חנוך לנער]]: צוואתו הראשונה.
| |
| * [[קונטרס עץ החיים]]: נכתב עבור תלמידי "תומכי תמימים", ביאור אופן הנהגת התלמידים.
| |
| * [[תורת שלום ספר השיחות]]: שיחותיו בזמני התוועדויות בחגי ומועדי השנה.
| |
| | |
| | |
| | |
| ==מספריו של אדמו"ר הריי"צ==
| |
| | |
| * אגרות קודש (16 כרכים).
| |
| * בר מצווה תרנ"ג.
| |
| * [[ליקוטי דיבורים]] (3 כרכים).
| |
| * מאמרים תר"פ-פ"א, תרפ"ב-פ"ג, תרפ"ד, תרפ"ה, תרפ"ו, תרפ"ז-פ"ח, תרפ"ט, תרצ"ב-תרצ"ג, תרצ"ו-צ"ז, תרח"צ, תרצ"ט-ת"ש, תש"א-ב-ג, תש"ד-ה-ו-ז, תש"ח-ט, תש"י-י"א (מלוקט), תש"א-ה (אידיש).
| |
| * [[ספר הזיכרונות]] (2 כרכים).
| |
| * ספר השיחות תר"פ-פ"ז, תרפ"ח-צ"א, תרצ"ו-ת"ש, ת"ש, תש"א, תש"ב, תש"ג, תש"ד, תש"ה, תש"ו-ה'שי"ת, תרצ"ו-תרצ"ט (עברית), ת"ש-תש"ה (3 כרכים בעברית).
| |
| * [[קונטרס הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].
| |
| * [[קונטרס לימוד החסידות]].
| |
| * [[קונטרס תורת החסידות]].
| |
| * [[קונטרס ביקור שיקאגא]].
| |
| * [[קונטרסים א']].
| |
| * קונטרסים ב'.
| |
| * קונטרסים ג'.
| |
| | |
| | |
| | |
| רבי לוי יצחק ==מספריו==
| |
| | |
| * ליקוטי לוי יצחק: הערות לספר הזוהר ואגרות קודש.
| |
| | |
| * [[תורת לוי יצחק]]. חידושים וביאורים לש"ס ומשנה.
| |