אסיפות תלמידי המגיד – הבדלי גרסאות

מ שמואל חיים העביר את הדף משתמש:שמואל חיים/אסיפות תלמידי המגיד לשם אסיפות תלמידי המגיד בלי להשאיר הפניה
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==רקע==
==רקע==
בשנת [[תקל"ב]] יצאה חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] נפטר [[המגיד ממזריטש]] מה שהוסיף רק קושי על החסידים.
בשנת [[תקל"ב]] יצא חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] נפטר [[המגיד ממזריטש]] מה שהוסיף רק קושי על החסידים.


לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] קיבלו עליהם את רבי [[אברהם המלאך]] ככאדמו"ר עליהם ושלחו לו כבר ב[[חנוכה]] [[תקל"ג]] כתב התקשרות {{הערה|ע"פ הוראת המגיד ממזריטש ב[[י"ח כסלו]] [[תקל"ג]] שהורה שרבי אברהם המלאך ינהג אחריו}}.
לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] קיבלו עליהם את רבי [[אברהם המלאך]] כאדמו"ר עליהם ושלחו לו ב[[חנוכה]] [[תקל"ג]] כתב התקשרות{{הערה|ע"פ הוראת המגיד ממזריטש ב[[י"ח כסלו]] [[תקל"ג]] שהורה שרבי אברהם המלאך ינהיג אחריו}}.


זמן קצר אחרי התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.
זמן קצר אחרי, התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.


==האסיפה הראשונה (תקל"ג)==
==האסיפה הראשונה (תקל"ג)==
בשנת [[תקל"ג]] התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.
בשנת [[תקל"ג]] התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.


תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל החבריא קדישא. לאחר מכן הוחלט על מינוי [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כנשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]] ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל ה[[חבריא קדישא]]. לאחר מכן הוחלט על מינוי [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כנשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]] ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
===תוצאות האסיפה===
===תוצאות האסיפה===
במשך שלוש שנים בין [[תקל"ג]] {{הערה|עם סיום האסיפה}} עד שנת [[תקל"ו]] היה [[אדמו"ר הזקן]] נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.
במשך שלוש שנים בין [[תקל"ג]]{{הערה|עם סיום האסיפה}} עד שנת [[תקל"ו]] היה [[אדמו"ר הזקן]] נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.


נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם [[אדמו"ר הזקן]] גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה]], [[מינסק]] ו[[שקלוב]].
נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם [[אדמו"ר הזקן]] גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה]], [[מינסק]] ו[[שקלוב]].
שורה 22: שורה 22:
בשנת [[תקל"ו]] התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו:
בשנת [[תקל"ו]] התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו:
* ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]
* ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]
* ש[[אדמו"ר הזקן]] מתמנה להיות נשיא החסידיים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]].
* ש[[אדמו"ר הזקן]] יתמנה להיות נשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]].
* וש[[אדמו"ר הזקן]] ממשיך בתפקידו כמסדר הכללי.
* וש[[אדמו"ר הזקן]] ימשיך בתפקידו כמסדר הכללי.
===החדרים===
===החדרים===
{{ערך מורחב|החדרים}}
{{ערך מורחב|החדרים}}
שורה 29: שורה 29:


אלו הם היו ההוראות:
אלו הם היו ההוראות:
*חובה ללמוד [[גמרא]] ככל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום.
*חובה ללמוד [[גמרא]] בכל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום.
*במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו.
*במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו.
*צריכים ללמוד כל יום [[הדף היומי|דף]] גמרא בגירסא.
*צריכים ללמוד כל יום [[הדף היומי|דף]] גמרא ב[[גירסא]].
*פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]].
*פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]].
*חובה ללמוד כל יום [[הלכה]] במשך שעתיים ביום ולימוד ב[[שולחן ערוך]] סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]].
*חובה ללמוד כל יום [[הלכה]] במשך שעתיים ביום ולימוד ב[[שולחן ערוך]] סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]].


בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו ל[[ליאזנא]] והתמידו בלימודים את [[החדרים]].
בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו ל[[ליאזנא]] והתמידו בלימודם את [[החדרים]].


==האסיפה השלישית (תקל"ז)==
==האסיפה השלישית (תקל"ז)==
שורה 43: שורה 43:
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]].
כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]].


לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף ל[[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] בעלייתו ל[[ארץ הקודש]], תלמידי [[החדרים]] ב[[ליאזנא]] התעצבו מאוד וניסו לשכנע את אדמו"ר הזקן להישאר ברוסיה.
לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף לרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בעלייתו ל[[ארץ הקודש]], תלמידי [[החדרים]] ב[[ליאזנא]] התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה.


במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו.
במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו.


זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות.
זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ ישראל התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות.


===תוצאות האסיפה===
===תוצאות האסיפה===
עם חזרתו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא קבע את מושבו ב[[ליאזנא]] {{הערה|לאחר שכנועים רבים מצד תושבי העיירה והבטחה לכלכל את תלמידי החדים}}.
עם חזרתו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא קבע את מושבו ב[[ליאזנא]]{{הערה|לאחר שכנועים רבים מצד תושבי העיירה והבטחה לכלכל את תלמידי החדרים}}.


כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו [[תקנות לאזניא]].
כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו [[תקנות לאזניא]].


בשנת [[תקל"ח]] הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת [[חסידות חב"ד]].
בשנת [[תקל"ח]] הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת [[חסידות חב"ד]].
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ועידות]]