אסיפות תלמידי המגיד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==רקע==
+בשנת [[תקל"ב]] יצא חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] נפטר [[המגיד ממזריטש]] מה שהוסיף רק קושי על החסידים.
+לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] קיבלו עליהם את רבי [[אברהם המלאך]] כאדמו"ר עליהם ושלחו לו ב[[חנוכה]] [[תקל"ג]] כתב התקשרות{{הערה|ע"פ הוראת המגיד ממזריטש ב[[י"ח כסלו]] [[תקל"ג]] שהורה שרבי אברהם המלאך ינהיג אחריו}}.
+זמן קצר אחרי, התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.
 ==האסיפה הראשונה (תקל"ג)==
+בשנת [[תקל"ג]] התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.
+תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל ה[[חבריא קדישא]]. לאחר מכן הוחלט על מינוי [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] כנשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]] ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
 ===תוצאות האסיפה===
+במשך שלוש שנים בין [[תקל"ג]]{{הערה|עם סיום האסיפה}} עד שנת [[תקל"ו]] היה [[אדמו"ר הזקן]] נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.
+נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם [[אדמו"ר הזקן]] גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה]], [[מינסק]] ו[[שקלוב]].
+במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת [[החדרים]] לאחר מכן.
 ==האסיפה השנייה (תקל"ו)==
+בשנת [[תקל"ו]] התאספו תלמידי המגיד בשנית, החלטות האסיפה היו:
+* ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]]
+* ש[[אדמו"ר הזקן]] יתמנה להיות נשיא החסידים ב[[רוסיה]] ו[[ליטא]].
+* וש[[אדמו"ר הזקן]] ימשיך בתפקידו כמסדר הכללי.
+===החדרים===
+{{ערך מורחב|החדרים}}
+עם מינוי [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים הפיץ אדמו"ר הזקן כרוז לקהל החסידים לבוא ל[[ליאזנא]] וללמוד ולקבל הוראות על סדר לימודם ב[[ליאזנא]].
-===החדרים===
+אלו הם היו ההוראות:
+*חובה ללמוד [[גמרא]] בכל יום בעיון בחבורה אחת, הלימוד לא יהיה פחות מארבע שעות ביום.
+*במשך שבוע צריכים ללמוד שיעור קבוע ולהיות בקי בו.
+*צריכים ללמוד כל יום [[הדף היומי|דף]] גמרא ב[[גירסא]].
+*פעמיים בשבוע יתפלפלו ביניהם החסידים, על כך היה אחראי אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]].
+*חובה ללמוד כל יום [[הלכה]] במשך שעתיים ביום ולימוד ב[[שולחן ערוך]] סימן אחד ליום, על כך היה ממונה אחיו של אדמו"ר הזקן רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]].
+בהמשך הקים אדמו"ר הזקן מאותם חסידים שהגיעו ל[[ליאזנא]] והתמידו בלימודם את [[החדרים]].
 ==האסיפה השלישית (תקל"ז)==
 ===עליית החסידים לארה"ק===
+{{ערך מורחב|עליית החסידים}}
+כאמור עם החלטות האסיפה של תלמידי המגיד בשנת [[תקל"ו]] הוחלט ש[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] יסע ל[[ארץ הקודש]].
+לאחר [[חג הפסח]] של שנת [[תקל"ז]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] להצטרף לרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] בעלייתו ל[[ארץ הקודש]], תלמידי [[החדרים]] ב[[ליאזנא]] התעצבו מאוד וניסו לשכנעו להישאר ברוסיה.
+במשך שלושה חודשים נסע [[אדמו"ר הזקן]] ונדד בין ערים אולם בסוף רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] שכנעו אותו לחזור לביתו.
+זמן קצר לפני שהם יצאו לארץ ישראל התאספו תלמידי המגיד וקבעו את ההחלטות האחרונות על המשך דרכה של החסידות.
 ===תוצאות האסיפה===
+עם חזרתו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא קבע את מושבו ב[[ליאזנא]]{{הערה|לאחר שכנועים רבים מצד תושבי העיירה והבטחה לכלכל את תלמידי החדרים}}.
+כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לליאזנא הוא קבע תקנות מסודרות לגבי ההגעה לליאזנא אשר נקראו [[תקנות לאזניא]].
+בשנת [[תקל"ח]] הוקם החדר הראשון של אדמו"ר הזקן שהיווה הבסיס להקמת [[חסידות חב"ד]].
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ועידות]]