י"ג מדות הרחמים: הבדלים בין גרסאות בדף
(בעריכה) |
|||
| (50 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''י"ג מדות הרחמים''' הם שלוש עשרה המידות שבהם קרא משה | {{יג מידות הרחמים}} | ||
'''י"ג מדות הרחמים''' הם שלוש עשרה המידות שבהם קרא משה ל[[הקב"ה]] לאחר חטא העגל. בקבלה ובחסידות מבואר כי י"ג מדות אלו הם המשכות ש[[למעלה מההשתלשלות]], ולמעלה מ[[שם הוי"ה]]. י"ג מדות הרחמים נקראים גם בשם י"ג מכילין דרחמי, וכן בשם י"ג תיקוני דיקנא. וכנגדם מכוונים [[י"ג מדות שהתורה נדרשת]] בהם. | |||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
י"ג מדות הרחמים מאירים בחודש [[אלול]], ומתגלים ב[[יום כיפור]]. | י"ג מדות הרחמים מאירים בחודש [[אלול]], ומתגלים ב[[יום כיפור]]. | ||
המשכה של י"ג מדות הרחמים מ[[חכמה סתימאה]] אינה אלא בבחינת י"ג תיקוני דיקנא. שהוא על דרך משל שהשערות אין להם ערך ויחוס כלל עם המוחין שבראש ואין עיקר חיות המוחין מתפשט בהם כלל. שאין מתפשט בשערות אלא הארה מצומצמת בלבד להיות להם אחיזה במוחין. וכך המשכת ההארה מ[[חכמה סתימאה]] להוות י"ג מדות הרחמים שהם מקור לבחינת עלמין, עולמות [[אבי"ע]], הוא רק על ידי צמצומים עצומים. | המשכה של י"ג מדות הרחמים מ[[חכמה סתימאה]] אינה אלא בבחינת י"ג תיקוני דיקנא. שהוא על דרך [[משל]] שהשערות אין להם ערך ויחוס כלל עם המוחין שבראש ואין עיקר חיות המוחין מתפשט בהם כלל. שאין מתפשט בשערות אלא הארה מצומצמת בלבד להיות להם אחיזה במוחין. וכך המשכת ההארה מ[[חכמה סתימאה]] להוות י"ג מדות הרחמים שהם מקור לבחינת עלמין, עולמות [[אבי"ע]], הוא רק על ידי צמצומים עצומים. | ||
י"ג מדות הרחמים הם רחמים גדולים בלי גבול, ואף על פי כן נקראו בשם מידות שנמשכות הם בבחינת גבול. | י"ג מדות הרחמים הם רחמים גדולים בלי גבול, ואף על פי כן נקראו בשם מידות שנמשכות הם בבחינת גבול. | ||
י"ב שבטים יחד עם שבט לוי הם י"ג שהם כנגד י"ג מדות הרחמים. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד י"ג מדות הרחמים. | י"ב שבטים יחד עם שבט לוי הם י"ג שהם כנגד י"ג מדות הרחמים. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד י"ג מדות הרחמים{{הערה|קדושת לוי פרשת כי תשא דיבור המתחיל 'ויעבור'. אור תורה (קה"ת) פרשת בהעלותך אות קלז.}}. | ||
כמו כן ל"שושנה" ישנם י"ג עלים, ולכן כנסת ישראל נמשלה לשושנה. | |||
==י"ג המדות== | ==י"ג המדות== | ||
י"ג המדות הם שלוש עשרה המדות המוזכרות בפסוקים (שמות לד, ו-ז): "ויעבר הוי"ה על פניו ויקרא הוי"ה הוי"ה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים". שלוש עשרה המדות מוזכרות החל משם הוי"ה הראשון ועד המילה "ונקה". | י"ג המדות הם שלוש עשרה המדות המוזכרות בפסוקים (שמות לד, ו-ז): "ויעבר הוי"ה על פניו ויקרא הוי"ה הוי"ה אל רחום וחנון [[ארך אפים]] ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים". שלוש עשרה המדות מוזכרות החל משם הוי"ה הראשון ועד המילה "ונקה". | ||
חלוקתם לי"ג מידות: א. | חלוקתם לי"ג מידות: א. [[א"ל|אל]]; ב. [[רחום]]; ג. [[וחנון]]; ד. [[ארך]] ה. [[אפים]]; ו. [[ורב חסד]]; ז. [[ואמת]]; ח. [[נוצר חסד]]; ט. [[לאלפים]]; י. [[נושא עון]]; י"א. [[ופשע]]; י"ב. [[וחטאה]]; י"ג. [[ונקה]]{{הערה|זוהי חלוקת המידות על פי דעת [[הזוהר]] וקבלת [[האריז"ל]]. ישנם שלוש דעות נוספות באופן חלוקת המדות, אבל ההכרעה המקובלת היא על פי דעה זו. להרחבה, ראו [[ליקוטי שיחות]] חלק ד' עמוד 1348.}}. | ||
כשרצה משה רבינו להמשיך את י"ג מדות הרחמים, כתוב "ושמתיך בנקרת הצור", ופירושו מבחינת צור עליון מקור ושרש כל ההתהוויות. וזהו כמו שנאמר "הביטו אל צור חצבתם, ונקרא צור כמו למשל צור החלמיש שמכים בו להוציא האש, שיסוד האש שבו הוא בכח ובהעלם ולא בפועל. | כשרצה משה רבינו להמשיך את י"ג מדות הרחמים, כתוב "ושמתיך בנקרת הצור", ופירושו מבחינת צור עליון מקור ושרש כל ההתהוויות. וזהו כמו שנאמר "הביטו אל צור חצבתם, ונקרא צור כמו למשל צור החלמיש שמכים בו להוציא האש, שיסוד האש שבו הוא בכח ובהעלם ולא בפועל. | ||
שמונת התיקונים הראשונים הם בבחינת מקיפים, ומשם נמשכים [[שמונה נסיכי אדם]]. | שמונת התיקונים הראשונים הם בבחינת מקיפים, ומשם נמשכים [[שמונה נסיכי אדם]]. | ||
==מקור המספר י"ג== | |||
מובא בעץ חיים{{הערה|חלק א' שער י"ג שער א"א פרקים ד-ה}} שבחיצוניות ה[[כתר]] יש [[אור פנימי]] ([[אריך אנפין]]) ו[[אור מקיף]]. | |||
באור המקיף עצמו יש שלוש בחינות זו למעלה מזו, שהן שלוש שמות הוי"ה{{הערה|כל אחת בניקוד אחר, המורה על אור פנימי, אור מקיף, ואור מקיף לשניהם בשווה}}, שהם 12 אותיות, ויחד עם עניינם הכללי הם 13. | |||
בפרטיות יותר נחלק המקיף עצמו לשלושה מקיפים זה למעלה מזה: [[מוחא סתימאה]] מאיר בו [[שם מ"ה]], עליו [[אויר]] שמאיר בו [[שם ס"ג]] ועליו [[גולגלתא]] שמאיר בו [[שם ע"ב]]. בכל אחד משלושת המקיפים נמצאות כל שלושת הבחינות (הנקראות ג' הויות): אור פנימי, אור מקיף ואור המקיף לשניהם בשווה, ויחד עם השם עצמו (ע"ב, ס"ג או מ"ה) יש באופן פרטי בכל אחד משלושת המקיפים י"ג בחינות. | |||
י"ג מידות הרחמים הם י"ג הבחינות שבמקיף העליון ביותר - הגולגלתא. | |||
==י"ג המדות של מיכה== | ==י"ג המדות של מיכה== | ||
מלבד י"ג מדות הרחמים שאמר משה, ישנם י"ג מדות שאמר מיכה שהם במיכה פרק ז פסוקים יח - כ. חלוקתם לשלוש עשרה מדות היא לפי סדר זה: א. מי אל כמוך; ב. | מלבד י"ג מדות הרחמים שאמר משה, ישנם י"ג מדות שאמר מיכה שהם במיכה פרק ז פסוקים יח - כ. חלוקתם לשלוש עשרה מדות היא לפי סדר זה: א. מי אל כמוך; ב. [[נושא עון]]; ג. ועבר על פשע ד. לשארית נחלתו; ה. לא החזיק לעד אפו; ו. כי חפץ חסד הוא; ז. ישוב ירחמנו; ח. יכבש עונתינו; ט. ותשליך במצלות ים כל חטאותם; י. תתן אמת ליעקב; יא. חסד לאברהם; יב. אשר נשבעת לאבתינו; יג. מימי קדם. | ||
ב[[תשליך]] אומרים את י"ג מדות שאמר מיכה, ומכוונים בהם כנגד י"ג מדות הרחמים שאמר משה. | ב[[תשליך]] אומרים את י"ג מדות שאמר מיכה, ומכוונים בהם כנגד י"ג מדות הרחמים שאמר משה. | ||
ענינם מבואר כי י"ג מדות שאמר מיכה הם בבחינת [[עתיק]], והם למעלה מן י"ג מדות שאמר משה. שמשה המשיך למטה ב[[זעיר אנפין]], שמדות אלו הם לחיי העולם הזה שהיה צריך משה לכך. וזהו לפי | ענינם מבואר כי י"ג מדות שאמר מיכה הם בבחינת [[עתיק]], והם למעלה מן י"ג מדות שאמר משה. שמשה המשיך למטה ב[[זעיר אנפין]], שמדות אלו הם לחיי העולם הזה שהיה צריך משה לכך. וזהו לפי ש[[הקב"ה]] אמר למשה "ועתה הניחה לי ויחר אפי וכו'", ועל זה נאמר במשה "ויקוד [[ארץ הקודש|ארצה]] וישתחו", שהשתחואה הוא המשכה שהמשיך למטה. אבל י"ג מדות רחמים שאמר מיכה הם י"ג מדות של [[אריך אנפין]] שהם לחיי ה[[נשמה|נשמות]] שהוא חיי אלקות. | ||
==שני שמות הוי"ה== | ==שני שמות הוי"ה== | ||
שני | כהקדמה לי"ג המדות מופיע בפסוק שני שני שמות [[הוי"ה]], וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי [[פסיק טעמא בגווייהו]]. ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם [[הוי"ה דלעילא]], שם הוי"ה באור אין סוף שלפני ה[[צמצום]], ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור ה[[קו]]. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין [[אור אין סוף]] לאור הקו. | ||
שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א [[בינה]] וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.שם זה יאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים", ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד - רק כ[[שם אלוקים]] לעומת שם הוי' - שיאיר לעתיד לבוא. | |||
וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] המאיר לתוך שם הוי'. | |||
עוד מבואר, ששם הוי"ה הראשון הוא בחינת תיקוני הראש, כמו הציץ שהוא בחינת [[רעוא דכל רעוין]], ושם הוי"ה השני הוא בחינת פאות הראש. | עוד מבואר, ששם הוי"ה הראשון הוא בחינת תיקוני הראש, כמו הציץ שהוא בחינת [[רעוא דכל רעוין]], ושם הוי"ה השני הוא בחינת פאות הראש. | ||
השם השני הוא [[שם הוי']] המאיר בזמן הזה שנמשך ונתגלה בעולם על ידי [[מתן תורה]], שאז האיר שם הוי', והיה זה גילוי גדול באין ערוך לעומת ההמשכה האלקית שהייתה בזמן ה[[אבות]] - לפני מתן תורה. כי בזמן [[האבות]] האיר רק שם שד-י, וכמו שכתוב: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי" לא נודעתי להם". | |||
שם שד-י הוא אור מצומצם ומוגבל, וכפירוש חז"ל, "שד-י" - שאמר לעולמו די, כלומר, שמגבלות ה[[נברא|נבראים]] בעולם באים משם שד-י, שהוא למטה לגמרי משם הוי" הבלי-גבול שהתחיל להאיר מזמן מתן תורה ואילך{{הערה|[[תורה אור]] נ. ג', [[אור התורה]] שם, [[ספר הערכים]] בערכו ובהמצוין שם}}. | |||
==תיקון ראשון "א"ל"== | |||
מתיקון הראשון שהוא תיקון [[א"ל]] נמשכים עולמות [[בי"ע]]. וזהו מה שנאמר באדרא רבא (ד' קל"ב ע"א) בעניין תלת עלמין דנפקין מתקונא קדמאה כו'. וזהו לכאורה פליאה גדולה איך יהיה דילוג המדרגה מבחינת י"ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]] אל [[עולם האצילות]] ושיומשך מזה ג' עולמות [[בי"ע]]. אלא הענין הוא משום שאדרבה כדי שיבוא האור עד למטה כל כך בעולמות [[בי"ע]] צריך שיבוא ממקום הנעלה ביותר, כי לעוצם הרוממת יוכל להשפיל את עצמו למטה יותר. וזהו שתיקון זה הוא "מי אל כמוך", שפירושו מי אל כמוך שיוכל לישפל את עצמו כך כל למטה מטה. | |||
המשכה של תיקון א"ל לעולמות [[בי"ע]] היא על ידי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], [[א"ל אדנ"י]]. ששם [[א"ל שד"י]] ממשיך מתיקון א"ל ל[[עולם הבריאה]], ושם [[א"ל הוי"ה]] ממשיך אל [[עולם היצירה]], ושם [[א"ל אדנ"י]] ממשיך ל[[עולם העשייה]]. | |||
מיקום על פי משנת חסידים: א"ל (מי א"ל כמוך) השערות הסמוכות לאזנים. | |||
==תיקון שביעי "ואמת"== | ==תיקון שביעי "ואמת"== | ||
תיקון השביעי מי"ג תיקוני דיקנא הוא תיקון "ואמת", שהוא מדה השביעית שאמר משה. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור ה[[חכמה סתימאה]] שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא | {{ערך מורחב|ערך=[[ואמת]]}} | ||
תיקון השביעי מי"ג תיקוני דיקנא הוא תיקון "ואמת", שהוא מדה השביעית שאמר משה. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור ה[[חכמה סתימאה]] שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות [[חכמה סתימאה]] שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד. | |||
==מזל "נוצר" ומזל "ונקה"== | ==מזל "נוצר" ומזל "ונקה"== | ||
מזל השמיני, מזל "נוצר", ומזל השלושה עשר, מזל "ונקה", הם מקורות של [[חכמה]] ו[[בינה]] של [[עולם האצילות]]. | מזל השמיני, מזל "[[נוצר]]", ומזל השלושה עשר, מזל "[[ונקה]]", הם מקורות של [[חכמה]] ו[[בינה]] של [[עולם האצילות]]. ש[[ספירת החכמה]] של עולם האצילות, הקרויה בשם [[אבא עילאה]], יונקת מן מזל נוצר, ו[[ספירת הבינה]] של עולם האצילות, הקרויה בשם [[אמא עילאה]] יונקת מן מזל ונקה. שמזל נוצר הוא שורש כל ה[[מים דוכרין]], ומזל ונקה הוא שורש כל [[מים נוקבין]]. | ||
בענין מזל "נוצר" שהוא שורש [[אבא עילאה]] מבואר כי "נוצר" הוא [[אותיות]] "צנור", ואותיות "[[רצון]]". ו"[[נוצר חסד]]" הוא מקור לחכמה כי "חסד" ב[[גימטריא]] ע"ב, כ[[שם ע"ב]] שהוא בבחינת [[חכמה]]. וכן מבואר כי [[החכמה מאין תמצא]], שמקור [[ספירת החכמה]] הוא מן האין, מספירת ה[[כתר]] שהיא בחינת רצון. ואין הארה זו רק בחינת המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור. | |||
==תיקון תשיעי "לאלפים"== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלפים]]}} | |||
תקון תשיעי של י"ג מדות הרחמים הוא תיקון "לאלפים", וענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:28, 10 בספטמבר 2022
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
י"ג מדות הרחמים הם שלוש עשרה המידות שבהם קרא משה להקב"ה לאחר חטא העגל. בקבלה ובחסידות מבואר כי י"ג מדות אלו הם המשכות שלמעלה מההשתלשלות, ולמעלה משם הוי"ה. י"ג מדות הרחמים נקראים גם בשם י"ג מכילין דרחמי, וכן בשם י"ג תיקוני דיקנא. וכנגדם מכוונים י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם.
ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
י"ג מדות הרחמים מאירים בחודש אלול, ומתגלים ביום כיפור.
המשכה של י"ג מדות הרחמים מחכמה סתימאה אינה אלא בבחינת י"ג תיקוני דיקנא. שהוא על דרך משל שהשערות אין להם ערך ויחוס כלל עם המוחין שבראש ואין עיקר חיות המוחין מתפשט בהם כלל. שאין מתפשט בשערות אלא הארה מצומצמת בלבד להיות להם אחיזה במוחין. וכך המשכת ההארה מחכמה סתימאה להוות י"ג מדות הרחמים שהם מקור לבחינת עלמין, עולמות אבי"ע, הוא רק על ידי צמצומים עצומים.
י"ג מדות הרחמים הם רחמים גדולים בלי גבול, ואף על פי כן נקראו בשם מידות שנמשכות הם בבחינת גבול.
י"ב שבטים יחד עם שבט לוי הם י"ג שהם כנגד י"ג מדות הרחמים. י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד י"ג מדות הרחמים[1].
כמו כן ל"שושנה" ישנם י"ג עלים, ולכן כנסת ישראל נמשלה לשושנה.
י"ג המדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
י"ג המדות הם שלוש עשרה המדות המוזכרות בפסוקים (שמות לד, ו-ז): "ויעבר הוי"ה על פניו ויקרא הוי"ה הוי"ה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים". שלוש עשרה המדות מוזכרות החל משם הוי"ה הראשון ועד המילה "ונקה".
חלוקתם לי"ג מידות: א. אל; ב. רחום; ג. וחנון; ד. ארך ה. אפים; ו. ורב חסד; ז. ואמת; ח. נוצר חסד; ט. לאלפים; י. נושא עון; י"א. ופשע; י"ב. וחטאה; י"ג. ונקה[2].
כשרצה משה רבינו להמשיך את י"ג מדות הרחמים, כתוב "ושמתיך בנקרת הצור", ופירושו מבחינת צור עליון מקור ושרש כל ההתהוויות. וזהו כמו שנאמר "הביטו אל צור חצבתם, ונקרא צור כמו למשל צור החלמיש שמכים בו להוציא האש, שיסוד האש שבו הוא בכח ובהעלם ולא בפועל.
שמונת התיקונים הראשונים הם בבחינת מקיפים, ומשם נמשכים שמונה נסיכי אדם.
מקור המספר י"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בעץ חיים[3] שבחיצוניות הכתר יש אור פנימי (אריך אנפין) ואור מקיף. באור המקיף עצמו יש שלוש בחינות זו למעלה מזו, שהן שלוש שמות הוי"ה[4], שהם 12 אותיות, ויחד עם עניינם הכללי הם 13.
בפרטיות יותר נחלק המקיף עצמו לשלושה מקיפים זה למעלה מזה: מוחא סתימאה מאיר בו שם מ"ה, עליו אויר שמאיר בו שם ס"ג ועליו גולגלתא שמאיר בו שם ע"ב. בכל אחד משלושת המקיפים נמצאות כל שלושת הבחינות (הנקראות ג' הויות): אור פנימי, אור מקיף ואור המקיף לשניהם בשווה, ויחד עם השם עצמו (ע"ב, ס"ג או מ"ה) יש באופן פרטי בכל אחד משלושת המקיפים י"ג בחינות.
י"ג מידות הרחמים הם י"ג הבחינות שבמקיף העליון ביותר - הגולגלתא.
י"ג המדות של מיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד י"ג מדות הרחמים שאמר משה, ישנם י"ג מדות שאמר מיכה שהם במיכה פרק ז פסוקים יח - כ. חלוקתם לשלוש עשרה מדות היא לפי סדר זה: א. מי אל כמוך; ב. נושא עון; ג. ועבר על פשע ד. לשארית נחלתו; ה. לא החזיק לעד אפו; ו. כי חפץ חסד הוא; ז. ישוב ירחמנו; ח. יכבש עונתינו; ט. ותשליך במצלות ים כל חטאותם; י. תתן אמת ליעקב; יא. חסד לאברהם; יב. אשר נשבעת לאבתינו; יג. מימי קדם.
בתשליך אומרים את י"ג מדות שאמר מיכה, ומכוונים בהם כנגד י"ג מדות הרחמים שאמר משה.
ענינם מבואר כי י"ג מדות שאמר מיכה הם בבחינת עתיק, והם למעלה מן י"ג מדות שאמר משה. שמשה המשיך למטה בזעיר אנפין, שמדות אלו הם לחיי העולם הזה שהיה צריך משה לכך. וזהו לפי שהקב"ה אמר למשה "ועתה הניחה לי ויחר אפי וכו'", ועל זה נאמר במשה "ויקוד ארצה וישתחו", שהשתחואה הוא המשכה שהמשיך למטה. אבל י"ג מדות רחמים שאמר מיכה הם י"ג מדות של אריך אנפין שהם לחיי הנשמות שהוא חיי אלקות.
שני שמות הוי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כהקדמה לי"ג המדות מופיע בפסוק שני שני שמות הוי"ה, וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי פסיק טעמא בגווייהו. ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם הוי"ה דלעילא, שם הוי"ה באור אין סוף שלפני הצמצום, ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור הקו. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין אור אין סוף לאור הקו.
שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א בינה וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.שם זה יאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים", ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד - רק כשם אלוקים לעומת שם הוי' - שיאיר לעתיד לבוא.
וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מסדר השתלשלות המאיר לתוך שם הוי'.
עוד מבואר, ששם הוי"ה הראשון הוא בחינת תיקוני הראש, כמו הציץ שהוא בחינת רעוא דכל רעוין, ושם הוי"ה השני הוא בחינת פאות הראש.
השם השני הוא שם הוי' המאיר בזמן הזה שנמשך ונתגלה בעולם על ידי מתן תורה, שאז האיר שם הוי', והיה זה גילוי גדול באין ערוך לעומת ההמשכה האלקית שהייתה בזמן האבות - לפני מתן תורה. כי בזמן האבות האיר רק שם שד-י, וכמו שכתוב: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי" לא נודעתי להם".
שם שד-י הוא אור מצומצם ומוגבל, וכפירוש חז"ל, "שד-י" - שאמר לעולמו די, כלומר, שמגבלות הנבראים בעולם באים משם שד-י, שהוא למטה לגמרי משם הוי" הבלי-גבול שהתחיל להאיר מזמן מתן תורה ואילך[5].
תיקון ראשון "א"ל"[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתיקון הראשון שהוא תיקון א"ל נמשכים עולמות בי"ע. וזהו מה שנאמר באדרא רבא (ד' קל"ב ע"א) בעניין תלת עלמין דנפקין מתקונא קדמאה כו'. וזהו לכאורה פליאה גדולה איך יהיה דילוג המדרגה מבחינת י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין אל עולם האצילות ושיומשך מזה ג' עולמות בי"ע. אלא הענין הוא משום שאדרבה כדי שיבוא האור עד למטה כל כך בעולמות בי"ע צריך שיבוא ממקום הנעלה ביותר, כי לעוצם הרוממת יוכל להשפיל את עצמו למטה יותר. וזהו שתיקון זה הוא "מי אל כמוך", שפירושו מי אל כמוך שיוכל לישפל את עצמו כך כל למטה מטה.
המשכה של תיקון א"ל לעולמות בי"ע היא על ידי שלושת השמות א"ל שד"י, א"ל הוי"ה, א"ל אדנ"י. ששם א"ל שד"י ממשיך מתיקון א"ל לעולם הבריאה, ושם א"ל הוי"ה ממשיך אל עולם היצירה, ושם א"ל אדנ"י ממשיך לעולם העשייה.
מיקום על פי משנת חסידים: א"ל (מי א"ל כמוך) השערות הסמוכות לאזנים.
תיקון שביעי "ואמת"[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ואמת |
תיקון השביעי מי"ג תיקוני דיקנא הוא תיקון "ואמת", שהוא מדה השביעית שאמר משה. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור החכמה סתימאה שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות חכמה סתימאה שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד.
מזל "נוצר" ומזל "ונקה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזל השמיני, מזל "נוצר", ומזל השלושה עשר, מזל "ונקה", הם מקורות של חכמה ובינה של עולם האצילות. שספירת החכמה של עולם האצילות, הקרויה בשם אבא עילאה, יונקת מן מזל נוצר, וספירת הבינה של עולם האצילות, הקרויה בשם אמא עילאה יונקת מן מזל ונקה. שמזל נוצר הוא שורש כל המים דוכרין, ומזל ונקה הוא שורש כל מים נוקבין.
בענין מזל "נוצר" שהוא שורש אבא עילאה מבואר כי "נוצר" הוא אותיות "צנור", ואותיות "רצון". ו"נוצר חסד" הוא מקור לחכמה כי "חסד" בגימטריא ע"ב, כשם ע"ב שהוא בבחינת חכמה. וכן מבואר כי החכמה מאין תמצא, שמקור ספירת החכמה הוא מן האין, מספירת הכתר שהיא בחינת רצון. ואין הארה זו רק בחינת המשכה מצומצמת כמו הקילוח דרך הצינור.
תיקון תשיעי "לאלפים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לאלפים |
תקון תשיעי של י"ג מדות הרחמים הוא תיקון "לאלפים", וענינו הוא בחינת אור פנימי. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת אור מקיף, ולכן הם שורש לשמונה נסיכי אדם. ותקון "לאלפים" הוא בחינת אאלפך חכמה אאלפך בינה, שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של אריך אנפין ויניקה זו היא בבחינת אור פנימי. ולכן האל"ף תמונתו היא יו"ד למעלה ויו"ד למטה ווי"ו באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום.
הערות שוליים
- ↑ קדושת לוי פרשת כי תשא דיבור המתחיל 'ויעבור'. אור תורה (קה"ת) פרשת בהעלותך אות קלז.
- ↑ זוהי חלוקת המידות על פי דעת הזוהר וקבלת האריז"ל. ישנם שלוש דעות נוספות באופן חלוקת המדות, אבל ההכרעה המקובלת היא על פי דעה זו. להרחבה, ראו ליקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1348.
- ↑ חלק א' שער י"ג שער א"א פרקים ד-ה
- ↑ כל אחת בניקוד אחר, המורה על אור פנימי, אור מקיף, ואור מקיף לשניהם בשווה
- ↑ תורה אור נ. ג', אור התורה שם, ספר הערכים בערכו ובהמצוין שם