מגילת אנטיוכוס – הבדלי גרסאות

[[רבי סעדיה גאון]] חיבב מגילה זו מאוד, תרגם את המגילה ל[[לשון הקודש]] ולערבית, קבע שהיא חוברה כבר בימי החשמונאים{{הערה|בשונה מהמופיע בספר 'הלכות גדולות' (דפוס ורשה תרל"ה - עמוד 282) שהיא חוברה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. על קביעתו זו של הרס"ג קמו מערערים היות והוא מונה ב'ספר הגלוי' גם חלק מבני חשמונאי כמחברי המגילה בעוד שהם נהרגו בעיצומה של המלחמה.}}, הוסיף לה הקדמה והעיד שבימי קדם היתה מנוקדת ומפוסקת לפסוקים ופרשיות ומוטעמת בטעמי המקרא, ואף הביא ממנה ראיות בספרי ההלכה שלו.

[[הרבי]] מזכיר את המגילה כמה פעמים בשיחותיו, ומציין שהיא הובאה בספרי גדולי ישראל ולכן היא נחשבת למקור בר סמכא{{הערה|1=ראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4609&st=&pgnum=245 מוצאי זאת חנוכה תשל"ד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=338&hilite= מוצאי ש"פ מקץ תשל"ח].}}.

יש אומרים שמגילה זו היא מגילת בני חשמונאי המוזכרת ב[[הלכות גדולות]] וכפי שבכמה מקומות מוזכרת מגילת בני חשמונאי והכוונה למגילה שלנו, אך [[הרבי]] כותב שהמגילה המוזכרת שם היא [[ספר חשמונאים]].