התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי")
 
(202 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:הרבי עולה כשליח ציבור.jpeg|ממוזער|הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב770]]
התפלה בחסידות חב"ד בכלל ובמרכז חב"ד 770 הינה יסוד היסודות.
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.


כשנכנס<ref>ספר השיחות קיץ ה"ת עמ' 175.</ref> כ"ק אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת ואמר:
==מעלת התפילות במקום==
[[קובץ:תפילה מיוחדת ב770 בערב עם חבד.jpg|ממוזער|תפילה מיוחדת ב770 עם מקורבים ב[[ערב עם חב"ד 770]]]]
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.


יהי רצון אז די תפלות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק. (יהי רצון שהתפלות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג).
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|יום א' [[ניצבים]] ה'ש"ת [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}.


באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך להיות מקום לתפלה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד.
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].


'''סדרי התפלה ב-770''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.  
בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.}}.


==מעלת התפילות במקום==
מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כתשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. }} לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב.]]
[[770]] הוא בית הכנסת של [[הרבי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד החסידים{{הערה|[[התמים]]” חלק ב’ עמ’ קכו.}} הוא בית־המקדש שלנו.  


בשל כך, הרבי התייחס{{הערה|ו’ מרחשון תשמ”ז.}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל<ref>הגמרא בראש השנה דף ט"ז עמוד ב', כותבת שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל, הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.</ref>.
==סדר התפילה ב-770==
סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה.


==סדר התפלה ב770==
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]].
סדר התפלה בבית הכנסת [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפלה.


במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}.


ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות חב"ד, רבות ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין הרבי לטובה על כך<ref>ראה אגרות קודש ? . וכן הסכים הרבי עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב 770.</ref>.
==מנהג 770==
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים.


דלהלן נזכרו כמה מבעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.
כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]. ההדגשות אינם במקור.}}:


מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפלה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח, פעמים רבות הרבי עודד<ref>התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב 770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].</ref>.
{{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,


==השתתפות הרבי בתפלות==
- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.
===מקומו של הרבי===
מקומם הקבוע של רבותנו נשאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדורמית מזרחית של בית הכנסת<ref>לציין מקור</ref>.


הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במנין הרשמי ב 770, כאשר היה מגיע היה יושב סמוך לארון הקודש בזאל הקטן.
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}


הרבי שליט"א, נהג לשבת בשבתות וביומא דפגרא במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.  
כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.


בדרך כלל במהלך השבוע הרבי היה מגיע לתפלת שחרית רק בימי קריאת התורה, במנים של הבחורים של הישיבה, ועומד על סטנדר בפינה הצפונית מזרחית.
==השתתפות הרבי בתפילות==
[[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[תשמ"ה]]. יוצא ל[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]]


לתפלות מנחה ערבית היה מגיע, אך סירב לשבת במקום מיוחד בשיבלו אלא היה יושב על הספסל בפינה הצפונית מזרחית, ולא במקום הקבוע לאדמו"רי חב"ד, באמצע שנות הממ"ס הסכים שישמו סטנדרט על השולחן.
[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.


בתשמבשנת האבילות על הרבנית התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד.
עד [[תשמ]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה הרבי היה מגיע לתפילות מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה.


===השתתפות הרבי בתפלות===
ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל הרבי מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן.
עד תשמ"ח שנת האבילות על הרבנית חיה מושקא, הרבי התפלל עם הקהל תפלות מנחה וערבית בימי חול, ושחרית בשבת ויום טוב.
לבד מימי יארצייט וערב ראש השנה.


בתש"ד אחרי פטירת אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], וכן לאחר פטירת אימו הרבנית מרת חנה, התפלל הרבי לפני העמוד במנין של הישיבה, כאשר התפלות מתקיימות בזאל הקטן.
בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.


בתשמ"ח התפלל עם הציבור כל יום בשעה 10, ומכאן התחילה הסדר של תפלה בימי חול בשעה 10.
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת]]ות, ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת תפילות מנחה וערבית בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. גם בזה היו שינויים רבים עד שבהמשך נקבע המניין המרכזי של הרבי לכל התפילות במשך השנה בזאל הגדול (למעט פעמים בודדות בשנה בהם מתפלל הרבי בזאל הקטן).


==תפלה בימי חול==
בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]].
*תפלת שחרית הרשמית הנקראת [[המנין של הרבי]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר (במשך כל השעות מתקיימים מנינים קטנים ברחבי בית הכנסת).


בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הסמך.</ref> "אל תירא" ו"אך צדיקים".
===מקום הרבי בתפילה===
[[קובץ:הרבי, סיוון תשפ"ב.jpeg|350px|שמאל|ממוזער|מקומו של הרבי בתפילה, [[סיוון]] [[תשפ"ב]]]]
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}.


לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).


לאחר מכן מוכרז היום יום, וקטע בעניני גאולה ומשיח.
בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי [[התוועדות עם הרבי#לאחר כ"ב שבט תשמ"ח|להתוועד מדי שבת]] בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות.


בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת [[תש"נ]] והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.


*תפלת מנחה מתקיימת בשעה 3:15
===הרבי [[שליח ציבור|עובר לפני העמוד]]===
בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}.
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|תפלת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]].]]


* תפלת ערבית מתקיימת בחורף<ref>מלאחר שמחת תורה.</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי שמחת תורהה הזמן משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , ובקייץ<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30.
בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.}} בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.


==תפלת שבת==
בשנת [[תשמ"ח]], בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום לחזן משמאל ל[[ארון הקודש]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]] למשך מספר שנים).
בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.
===קבלת שבת===
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.


הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]],  בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאחשחציו השני חובר למילות [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|הכרזת יחי]],
ימים שהרבי עובר לפני העמוד:
*[[ו' תשרי]]: יום ההילולא של [[הרבנית חנה]].
*[[יו"ד שבט]]: יום ההילולא של [[הרבי הריי"צ]].
*[[כ"ב שבט]]: יום ההילולא של [[הרבנית חיה מושקא]]
*[[כ' מנחם אב]]: יום ההילולא של אביו [[לוי יצחק שניאורסון|הרב לוי יצחק]]


לעיתים הרבי עודד את השירה בכך בתנועות בידו הקדושה.
גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל ב[[זאל הגדול]], בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.


כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.
===הרבי אומר [[קדיש]]===
ימים שהרבי נוהג לומר [[קדיש]] ממקומו:
* יום שני של [[ראש השנה]]: על גיסתו [[הרבנית שיינא]] וגיסו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]].
* [[כ"ד תשרי]]: על סבתו הרבנית [[רחל ינובסקי]].
* [[י' כסלו]]: על דודו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]].
* [[י"ט כסלו]]: על דודתו מרת [[מרים גיטל שניאורסון]].
* [[י"ג אייר]]: על אחיו ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* [[כ"ג אלול]]: על סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
* [[כ"ה אלול]]: לא ידוע על מי{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].}}.


ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.
עד [[תשמ"ח]], שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]] במנין, היה הרבי מסיים פרקי [[משניות]] לפני התפילה ואומר אחריהם [[קדיש]].


===שבת שחרית===
===הזכות להתפלל במחיצת הרבי===
התפלה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.</ref>, לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.


נוהגים לנגן ב:
מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]].}} שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות ב[[אמונה]], אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי
*א-ל אדון<ref>אף שבדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"קל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].</ref>.
*בקדושה שחרית בקטע המתחיל "ממקומך"<ref>לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.</ref>


אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את [[היום יום]] של אותו היום.
==תפילה בימי חול==
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.


===תפלת המנחה===
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה.
:ה[[תמימים]] נוהגים לרקוד אחרי יציאת הרבי ולנגן [[יחי]] לזמן ארוך, ולאחרי זה את הניגונים: [[והוא גואלנו]], [[דידן נצח]], [[חי וקיים בגוף גשמי (ניגון)|חי וקיים בגוף גשמי]] ו[[בונים את הארמון (ניגון)|בונים את הארמון]].
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה.
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30.
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]].


בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.
==תפילת שבת==
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.
===קבלת שבת===
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].


לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח
הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום{{מקור}}.


עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.
לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.


===בעלי תפלה===
החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.


*הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}.
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של [[יחי אדוננו]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
*הרב לוי גאייר


==בימים נוראים==
===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]===
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת התהלים מתחילה ב-8:30 והתפילה ב-10:30.


בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "[[אבינו מלכנו]]". לבד אם חל בשבת.
נוהגים לנגן ב:
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי.
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}}
*בקדושה ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]].


קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.
אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום.


===בעלי תפלה בימים נוראים===
===תפילת המנחה===
התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]].


*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]
בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפילה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.


*הרב [[יוסף וינברג]], במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים
לאחר התפילה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית.


*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]
===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}.
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
*הרב לוי גאיער


*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]
==בימים נוראים==
בהנהגת [[הרבי]]{{מקור}}, כל תפילה ב[[ימים הנוראים]] מתחילה בניגון [[אבינו מלכנו]]. לבד אם חל בשבת.


*הרב [[אלעזר קעניג]], בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס
קודם [[תפילת ערבית]] של [[ראש השנה]] אחרי [[ערב ראש השנה (מנהגים)#אמירת תהלים קודם ערבית דראש השנה|אמירת תהלים]] היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.


*הרב [[שמואל זלמנוב]]
קודם תפילה [[כל נדרי]] נוהג הרבי לומר [[תהלים]] בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.


חיבר את מנגנת [[ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]
לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו.


*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]
קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.


*הרב [[משה טלישבסקי]], היה מתפלל בשבתות
בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת [[תשנ"ה]], מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]].


:ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
===בעלי תפילה בימים נוראים===
*הרב זלמן גולדשטיין.
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]].
*הרב [[יוסף וינברג]], במוצאי [[שבת סליחות]], וב[[ימים נוראים]].
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]].
*הרב [[אלעזר קעניג]]{{הערה|ב[[תשרי]] בשנות ה[[תש"ס]] וה[[תש"ע]]}}.
*הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]].
*הרב [[משה לברטוב]].
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]].
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
*הרב [[יוסף ויינברג]].
*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}.
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]].
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}.


==בעלי תקיעה==
בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב [[דוד רסקין]].


*הרב אליהו איידלמן
לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] להיות בעל תוקע.


הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,
בשנה הראשונה תקע בשופר גם ב[[תקיעות מיושב]], ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.


ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".
לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.


ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}}


*הרב יעקב הרצוג.
==בחג הסוכות==
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.
בעלי תפילה:
*הרב [[יוסף חיים גלבשטיין]]
*הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]
*בהושענא רבה היה עולה הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], והחל משנת [[תשפ"ב]] מחליפו הרב [[מאיר ווילשאנסקי]]


*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.
{{להשלים}}


==בשמני עצרת שמחת תורה==
==בשמיני עצרת שמחת תורה==
בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]].


סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הוראת]].  
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]].


מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:
מנהגים שונים במהלך [[שמחת תורה]]:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "[[אנא עבדא]]"
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]".


===בעלי תפלה===
===בעלי תפילה===
*הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט  
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה
*הרב [[ישראל דוכמן]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.


==קוראים בתורה==
==[[קריאת התורה]]==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון [[ ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ ספר תורה של הרבי]]. ועוד.
בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.
 
==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==
המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ב[[יום טוב]] שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים ב[[תפילת מוסף|מוסף]] אפילו חל ב[[שבת]] וכן [[יום הכיפורים]]"{{הערה|ב[[ראש השנה]] גם.}}.
 
בשעת [[נשיאת כפיים]] נוהג [[הרבי]] לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.
 
הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}.
 
מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]], ולא כשאר בני ארץ ישראל.
 
===חשיבות נשיאת כפיים ב-770===
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרבי לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_60.html מזכירו האישי של הרבי: כך רצה הרבי שיתפללו ב-770 • וידאו בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


==הערות שוליים==
{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

גרסה אחרונה מ־01:42, 30 בדצמבר 2024

הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב770

סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילה מיוחדת ב770 עם מקורבים בערב עם חב"ד 770

התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה[1] של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.

כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: "יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק" (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג)[2]. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד. הרבי מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל)[3], לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"[4].

770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור הששי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות[5]. וכמו שביאר הרבי בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל.

בשל כך, הרבי ייחס[6] להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל[7].

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח[8] לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפילה ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר התפילה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפילה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה[9].

מנהג 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג 770. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים.

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, רצו לשנות את מנהג הגבהת התורה שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת[10]:


שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל[11] מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו בצפת לעשות ברכת כהנים רק בתפילת מוסף של יום טוב, כי כך נהוג ב-770[12].

השתתפות הרבי בתפילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי, תשמ"ה. יוצא לזאל הקטן לשמוע את קריאת התורה בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה

הרבי הריי"צ מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

עד תשמ"ח[13] התפלל הרבי בציבור בימי חול בעיקר תפילות מנחה וערבית[14] ובימי הקריאה הרבי היה מגיע לתפילות מקריאת התורה עד סיום התפילה.

בשבת ויום טוב עד תשמ"ח[15] התפלל הרבי מנחה בערב שבת בזאל הקטן, קבלת שבת ושחרית בזאל הגדול, מנחה - כאשר היה התוועדות הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. ערבית מוצאי שבת בזאל הקטן.

בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת תפילות מנחה וערבית בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן. גם בזה היו שינויים רבים עד שבהמשך נקבע המניין המרכזי של הרבי לכל התפילות במשך השנה בזאל הגדול (למעט פעמים בודדות בשנה בהם מתפלל הרבי בזאל הקטן).

בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד בגן עדן התחתון[16], במיוחד לאחר כ"ז אדר תשנ"ב.

מקום הרבי בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קובץ:הרבי, סיוון תשפ"ב.jpeg
מקומו של הרבי בתפילה, סיוון תשפ"ב

מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת[17].

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).

בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי להתוועד מדי שבת בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת תש"נ והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

הרבי עובר לפני העמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן[18].

בשנת האבלות אחרי אימו הרבנית חנה שהסתלקה בו' תשרי תשכ"ה, התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"[19] בביתה ב-פרזדינט 1418, וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.

בשנת תשמ"ח, בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום לחזן משמאל לארון הקודש. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).

ימים שהרבי עובר לפני העמוד:

גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל בזאל הגדול, בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.

הרבי אומר קדיש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימים שהרבי נוהג לומר קדיש ממקומו:

עד תשמ"ח, שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות מנחה וערבית במנין, היה הרבי מסיים פרקי משניות לפני התפילה ואומר אחריהם קדיש.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות[דרוש מקור], דוגמה להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים[21] שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

תפילה בימי חול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מתפלל במנין שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מהחסידים והתמימים בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא המנין של הרבי. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת הרבי לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'[22].

  • תפילת שחרית מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
יומי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" בניגון עוצו עצה ו"אך צדיקים" בניגון כי אלוקים[23].
לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
לאחר מכן ילדי צבאות ה' מכריזים את הכרזת יחי.
בסיום התפילה מכריז הגבאי על זמן התפילה הבאה.
התמימים נוהגים לרקוד אחרי יציאת הרבי ולנגן יחי לזמן ארוך, ולאחרי זה את הניגונים: והוא גואלנו, דידן נצח, חי וקיים בגוף גשמי ובונים את הארמון.
לאחר מכן מוכרז פתגם היום יום היומי, וקטע בעניני גאולה ומשיח. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת חודש טבת תשפ"ד לפני הודעת סוף זמן התפילה הבאה.
  • תפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15.
בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
בימי תענית בה"ב, התפילה מתקיימת בסוף הצום.

תפילת שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות לזאל הגדול. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.

קבלת שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבלת שבת מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ[דרושה הבהרה] שאל את רשות הרבי לנגן בלכה דודי, והתחיל בניגון יחי (חיילי אדוננו), וכך נהוג עד היום[דרוש מקור].

לעיתים מעודד הרבי את השירה בתנועות בידו הקדושה.

החל מהשבת שאחרי כ"ז אדר תשנ"ב התחילו לרקוד עם המילים יחי אדוננו באותה המנגינה אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.

ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר לגבאים "גוט שבת".

שחרית ומוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפילה מתחילה בשעה 10[27], לבד משבת מברכים שאמירת התהלים מתחילה ב-8:30 והתפילה ב-10:30.

נוהגים לנגן ב:

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את פתגם היום יום של אותו היום.

תפילת המנחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקיץ מיד אחרי התפילה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים סדר ניגונים ולאחריו חזרת דא"ח עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימים נוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהנהגת הרבי[דרוש מקור], כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון אבינו מלכנו. לבד אם חל בשבת.

קודם תפילת ערבית של ראש השנה אחרי אמירת תהלים היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.

קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו.

קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת תשנ"ה) לנגן את ניגוני רבותינו נשיאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.

בשנת תשנ"ג לפני התקיעות, הכריז הרב יואל כהן, שהיות ובראש השנה יש את ענין הכתרת הקדוש ברוך הוא למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על קבלת המלכות של משיח צדקנו, וכל הקהל הכריז יחי אדוננו שלוש פעמים[31]. בשנת תשנ"ה הכריז זאת בבכיות הרב חיים שלום דובער ליפסקר, אך לפני התפילה[32]. החל משנת תשנ"ה, מידי שנה[33] הרב שלמה זלמן מאיעסקי מקריא בקול רם מתוך שיחת שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב[34]: "שייכות של יום הדין דראש השנה עם הגאולה ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה דקבלת מלכותו יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא בתלמוד בבלי, שקשור עם גלות, "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י דוד מלכא משיחא (שענינו ספירת המלכות)", ומסיים בהכרזת יחי אדוננו, שמהותה קבלת המלכות של מלך המשיח.

בעלי תפילה בימים נוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעלי תקיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב דוד רסקין.

לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים להיות בעל תוקע.

בשנה הראשונה תקע בשופר גם בתקיעות מיושב, ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.

לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.

ראה עוד: השופרות של הרבי[38]

בחג הסוכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעלי תפילה:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשמיני עצרת שמחת תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל שמיני עצרת אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

בעלי תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קריאת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר ברכת כהנים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהג בבית המדרש שהכהנים נושאים כפיים באופן אותו כותב אדמו"ר הזקן בסידורו[39] "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים"[40].

בשעת נשיאת כפיים נוהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם והרבי נוהג לומר להם "יישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש בהם נוהגים רק ביום טוב כפי המנהג ב-770, ולא כשאר בני ארץ ישראל.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב מיום כ"ה תשרי תש"ח[41], כותב הרבי לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא בבית כנסת במקומו של הכהן, הנה המשנה[42] מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
באין ערוך מאשר נשיאת כפיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
"במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת ביטול גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך אור אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. לקוטי תורה, דרוש לפרשת בלק.
  2. יום א' ניצבים ה'ש"ת ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 175
  3. הערת הרבי: תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.
  4. שיחת ראש חודש סיון תש"י סעיף ו'
  5. "התמים" חלק ב' עמ' קכו.
  6. שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. אגרות קודש חלק ב' אגרת שה.
  7. הגמרא (מסכת ראש השנה טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.
  8. אגרות קודש חלק ב' אגרת דש.
  9. התחיל בזה החסיד הרב זושא ווילימובסקי כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר הפרטיזן מאת הרב שניאור זלמן ברגר.
  10. אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב לרב שלמה יוסף זווין. ההדגשות אינם במקור.
  11. סוכה לב סוף ע"ב.
  12. ראה מה שדן בזה בפרד"ס חב"ד גליון ט"ו, ט"ז, יז.
  13. למעט תשכ"ה.
  14. בדרך כלל, אך לא בקביעות.
  15. בשנת תשמ"ו התפלל הרבי בזאל הקטן בשבתות משבת מברכים אדר א', עד חג הפסח, מחמת קושי בהליכה.
  16. בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. בתשנ"ב מנחה לפני חלוקת הדולרים ביום ראשון. וכן בתעניות בה"ב עד תשמ"ח היה מנין מצומצם בסיום הצום.
  17. היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).
  18. מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת (מעשה מלך).
  19. הסתלקה בשבת ו' תשרי תשכ"ה בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת בז' תשרי. השבעה נמשכה עד ערב יום כיפור. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.
  20. ראה שבועון בית משיח גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב דובער שניאורסון.
  21. מפי המשפיע הרב שלמה זרחי.
  22. בכניסת הרבי מנגנים ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו', וביציאתו מנגנים ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה'. בשנים תשנ"ג-תשנ"ד היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.
  23. נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.
  24. מלאחר שמחת תורה.
  25. לפעמים בימים שאחרי שמחת תורה השעון בניו יורק משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.
  26. לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.
  27. יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.
  28. בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל בכ' מנחם אב תשכ"ג שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאמיל. מזכרון הרב חיים שלום דובער ליפסקר.
  29. לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.
  30. באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.
  31. יומן "בית רבינו שבבבל" מספר 15.
  32. שבועון בית משיח גיליון מספר 7 עמוד 32.
  33. מלבד שנות תשנ"ה ותשפ"א בהן הכריז הרב נחמן שפירא, ושנות תשנ"ח ותשנ"ט שהכריז הרב ליפסקר.
  34. ההקראה היא מהשיחה במקורה באידיש, כאן בתרגום לעברית.
  35. בתשרי בשנות התש"ס והתש"ע
  36. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מתשע"ט ניאות לבקשת הגבאים להתפלל גם בימים נוראים
  37. בעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך
  38. שופרות הרבי נחשפים.
  39. הובא בסידור תהלת ה' עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.
  40. בראש השנה גם.
  41. אגרות קודש חלק ב אגרת שה
  42. סוטה לז, ע"ב.