ונתנה תוקף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
+[[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט ונתנה תוקף, מתוך מחזור עתיק]]
+פיוט '''ונתנה תוקף''' הוא פיוט הנאמר ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], קודם [[אמירת קדושה|קדושת כתר]]. ב[[ארון קודש]] פתוח. נחשב כאחד הפיוטים החשובים ביותר. מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים.
-פיוט '''ונתנה תוקף''', מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים.
+הפיוט מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין, ראש השנה ויום כיפור - את החיל והרעדה, את המשפט, ואת הדרך לבטל את רוע הגזרה.
-הפיוט מיוחד בסגנונו שהוא מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין ראש השנה ויום כיפור, הן את החיל ורעדה, הן את המשפט, ואת הדרך לבטל את רע הגזרה.
+==מקור הפיוט==
+[[קובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]]
-הפיוט נחשב כאחד הפיוטים החשובים ביותר בתפילות [[מוסף לראש השנה]], [[מוסף ליום כיפור]]. ל[[מנהג חב"ד]] נאמר ב[[ארון קודש]] פתוח, קודם [[אמירת קדושה|קדושת כתר]] ב[[תפילת מוסף]].
+בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור הידוע המופיע בספר [[אור זרוע]] על רבי אמנון ממגנצא (כדלהלן). אך חוקרי הפיוטים, גם מבין היראים, טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנצא, משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [https://col.org.il/news/85568 כאן].}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]] או אצל רבי יניי (ינאי){{הערה|רבי יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה בימי התנאים או המוראים והוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, ונמנה בידי רס"ג, כמו גם אצל רבנו גרשום בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו.}}.
-[[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט ונתנה תוקף, מתוך מחזור עתיק]]
+יש שכתבו, שבאור זרוע לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים. ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון.
+תוכנו של חלק מהפיוט נזכר במאמרי חז"ל, בגמרא מסכת ראש השנה{{הערה|דף טז ע"ב}}.
+==מילות הפיוט==
+{{ציטוט|תוכן=
+וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף	קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא
+נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ
+וִיכּוֹן בְּחֶסֶד	כִּסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.
+אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא: דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד
+וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת
+וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ
+וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן,
+וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹּאמְרוּ: הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
+כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
+כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ כֵּן תַּעֲבִיר
+ וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶךָ
+וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיּוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
+כַּמָּה יַעֲבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
+מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת
+מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ
+מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה
+מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף
+מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי
+מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
-==מקור הפיוט==
+מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה,
-[[קובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]]
-בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור עם רבי אמנון ממגנצא בסיפור הידוע ומובא להלן.
+מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
-אך חוקרי הפיוטים גם מבין היראים טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנציא. משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [https://col.org.il/news/85568 כאן].}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]] או אצל יניי (ינאי)<ref>רבי יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה במאה ה-5 או ה-6 לספירה. יניי הוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, ונמנה בידי רס"ג,[1] כמו גם אצל רבנו גרשום[2] בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו, אך ברור שחי תחת השלטון הביזנטי בארץ ישראל.</ref>.
+מִי יִשָׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
-יש שכתבו על סמך שה[[אור זרוע]] לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים, ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון.
+מִי יִשָׁפֵל וּמִי יָרוּם
-חלק מהפיוט נזכר במאמרות חז"ל בגמרא מסכת ראש השנה<ref>דף טז ע"ב</ref>.
+וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
+}}
 ==על הפיוט==
-על הפירוט מפורסם מעשה מרטיט, אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט.
+על הפיוט מפורסם מעשה מרטיט (אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט). ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון, כותב הסיפור{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14580#p=128&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אור זרוע הלכות ראש השנה סימן רעו].}}:
-ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון כותב סיפור:
 ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגדולי הדור, להמיר את דתו.
@@ שורה 32: / שורה 74: @@
 ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה.
-סיפור זה מופע בעוד מקורות.
+==אצל [[הרבי]]==
-==אצל הרבי==
 ===אמיתות הסיפור===
-ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} מיום [[ח"י אלול]] [[תשל"ג]], כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות."
+ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות".
-אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק ברור בסיפור עצמו.
+אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק בסיפור עצמו.
 ===ביאורים בפיוט===
 ====כשאבא קורא====
-בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על-ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר:
+בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר:
 כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של [[יום כיפור|יום הקדוש]], וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]".
@@ שורה 54: / שורה 94: @@
 כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל.
-====תשובה תפלה וצדקה====
+====תשובה תפילה וצדקה====
-הרבי ביאר<ref>)ע"פ לקוטי שיחות חל"ד ע' 59 שיחת לפ' עקב ב, אות ה ואילך</ref> את קושיית המרש"א<ref>בחדושי אגדות במסכת ראש השנה.</ref> בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפלה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",.
+הרבי מבאר{{הערה|ראה לקוטי שיחות חל"ד ע' 59 שיחת לפ' עקב ב, אות ה ואילך}} את קושיית המרש"א{{הערה|בחדושי אגדות במסכת ראש השנה.}} בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפילה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",.
 וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ושינוי המקום, וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי.
 ====דירה בתחתונים====
-עוד ביאר הרבי<ref>בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה - ו' תשרי (ס"ח) </ref> שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'"  יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'.
+עוד ביאר הרבי{{הערה|בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה - ו' תשרי (ס"ח) }} שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'.
-שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תיהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, יותר מאשר חייו הפרטיים.
+שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, יותר מאשר חייו הפרטיים.
-מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם<ref>וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4</ref>.
+מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם{{הערה|1=וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4}}.
 ===מנהגי הרבי===
-הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט<ref>http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf</ref>.
+הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf מדריך תשרי - מכון הלכה חב"ד]}}.
-==אצל חסידים==
-המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]] היה אומר שההבדל בין [[בית כנסת]] של [[מתנגדים]] לשל [[חסידים]], שאצל המתנגדים עיקר הצעקה היית במילים "ותשובה ותפלה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה", ובבתי כנסיות חסידיים עיקר הצעקה הייתה "כי אתה הוא א-ל מלך חי וקיים".
-פתגם זה מבטא שאצל חסידים עיקר ענין הימים הנוראים הוא קבלת מלכותו של הקב"ה. ולא הגזר דין של האדם על חייו הפרטיים.
-ועוד היה מתוועד הרב [[מענדל פוטרפס]] שיש כאלו שלא בוכים ב"מי ימות", אלא ב"מי יחיה"... כיון שלא כל כך דואג אם הוא ימות, העיקר למה שהשני יחיה...,
-בכך רצה המשפיע לבטאות עד כמה מגונה הרגש קנאה.
 ==קישורים חיצוניים==
-* [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר ע"י רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית] {{COL}}
+* [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר על ידי רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית] {{COL}}
 * [https://col.org.il/news/113268 'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד], מותאם ל[[ניגון מפולטובה]] {{COL}}
-* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי תפלה ב-770]] {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי תפילה ב-770]] {{אינפו}}
 * גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף" httפפps://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/
+*'''[https://chabad.info/musicnews/1249822/ תפילת 'ונתנה תוקף' בנוסח הבעל תפילה ר' חיים שלום סגל עפולה, בביצוע נכדו שמוליק סופר]''' {{וידפו}}
+{{ראש השנה}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פיוטים]]
+[[קטגוריה:ראש השנה]]