חודש אדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(101 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חודש אדר''' הוא החודש השישי לבריאה, והחודש השנים-עשר למנין בני ישראל.
{{לעריכה}}
{{חודש אדר}}
'''חודש אדר''' הוא החודש השישי בשנה העברית, מ[[תשרי]], והחודש השנים-עשר מ[[ניסן]]. בחודש זה חלים [[ז' באדר]] - יום לידת משה רבינו, ו[[חג הפורים]], ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה".


שם החודש - "אדר", רומז לענינים רוחניים נעלים, הקשורים לחודש זה. אף על פי ששמות החדשים עלו עם בני ישראל מבבל, והיינו, שכל שמות החדשים הנקוטים בידינו כיום, אינם בלשון הקודש, אלא בלשון כשדים, והם בדרך כלל שמות פרסיים. ולכאורה, הכיצד זה מיחסים כונות רוחניות לשמות אלו? אך הענין הוא, כי באמת שמות החדשים -  שמות של קדושה הם, אשר שרשם בתורה, ורמוזים בהם ענינים רוחניים נעלים. ויש בהם ניצוצות נעלים דקדושה, בין אם הם בלשון כשדים ובין אם הם ב[[לשון הקודש]], אלא שנפלו בגלות לתוך ה[[קליפות]], עד שבאו בני ישראל לגאלם מהגלות ולגלות את משמעותם הרוחנית.
ב[[שנה מעוברת]] ישנם שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. פורים נחגג באדר השני{{הערה|במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, כדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה".}}, ובאדר הראשון מציינים [[פורים קטן]].


ולזה כיונו חז"ל באמרם: "שמות החדשים עלו בידם מבבל", והיינו, שהמשמעות הרוחנית של החודש - הרמוזה בשם של החודש - נתחדש ועלה מבבל.
==מעלת החודש==
[[קובץ:אדר נצחון דהיהודים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על מעלתו של חודש אדר: '''אזכיר עוד הפעם על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|הציון]] והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר''']]
===מרבים בשמחה===
[[קובץ:ריקודים-ב770-באדר.jpeg|ממוזער|250x|ריקודים ב[[770]] בחודש אדר (נראה הרב [[קותי ראפ]])]]
בגמרא מופיעה אימרתו של [[רב שמואל בר שילת]] בשם [[רב (אמורא)|רב]]: {{ציטוטון|כשם שמשנכנס [[אב (חודש)|אב]] ממעטין ב[[שמחה]], כך משנכנס אדר מרבין בשמחה}}{{הערה|תענית כט, א.}}. אימרה זו נפסקה להלכה ב[[רי"ף]] וב[[רא"ש]], ב[[מגן אברהם]]{{הערה|אורח חיים תקפו, ס"ק ה.}} ועוד{{הערה|אבל ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&pgnum=126 שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס], שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה [[חיים אליעזר שפירא|הרב ממונקאטש]] את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.}}.


== ענינו המיוחד וסגולותיו של חודש אדר ==
ב[[שנה מעוברת]], דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים '''ופסח'''" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.}}. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת [[משה רבינו]], ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.}}.


אדר - הוא מלשון "אדיר", שנאמר: "אדיר במרום ה'", וזהו סוד ריבוי השמחה בחודש זה, ואחז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה".
[[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).}}, והתבטא {{ציטוטון|ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון}}{{הערה|משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).}}.


יש בזה שני ענינים:
בשנת [[תשנ"ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ"ב]].}}.


א) מרבים בשמחה - לשון ציווי, שצריך אדם להרבות בשמחה.
===בריא מזליה===
באותה הסוגיא אומר [[רב פפא]]: {{ציטוטון|הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה {{קטן|[לכן בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב שרע מזלו, וישתדל לעשות זאת באדר שבריא מזלו]}}}}{{הערה|תענית כט, ב.}}.


ב) מרבים בשמחה - לשון הבטחה, שה' מבטיח שתרבה השמחה בישראל.
על כך שמזלו של חודש אדר הוא בריא, קשה לכאורה מקביעתם של חז"ל ש"אין [[מזל]] לישראל"{{הערה|שבת קנו, א.}}. כמה מהמפרשים ביארו זאת:


כי בחודש אדר נמחה עמלק, על ידי נפילתו של המן האגגי, אשר ביקש להשמיד וגו' ח"ו - את כל היהודים, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם.
ה[[ריטב"א]]{{הערה|שם=שם|תענית שם.}} ביאר שבחודשים אלו נגזר משמים שיהיה מזל לישראל. עוד ביאר, שכוונת הגמרא אינה למזל ממש, אלא לגזירות שמים הנקראות בלשון בני אדם "מזל". ה[[מהרש"א]]{{הערה|שם=שם}} הסביר שאף שאין מזל, אך "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה".


עוד רמז בשם "אדר" - א' דר, שממשיכים ה[[אל"ף]] - בחינת עצמותו ית', שיהיה דר בדירה בתחתונים ממש.
ה[[חת"ם סופר]]{{הערה|שו"ת אורח חיים שם.}} הסביר שזו מחלוקת בין הסוגיות, ולפי סוגיא זו אכן יש מזל לישראל; וכיון שההלכה היא שאין מזל, לכן לא נפסק כסוגיא זו שיש להעדיף משפט עם נכרי בחודש אדר.


ובחודש אדר נעשה הגילוי ד"אדיר במרום", ועל ידי זה אנו מתקרבים לביטול בעצם של כל הבריאה אל ה', למחיית עמלק בתכלית.
[[הרבי]] מסביר שההבדל בין חודש אדר לשאר השנה הוא, שבכל השנה יש לישראל מזל, וביכלתם להשפיע עליו בכח עליון - כדברי רש"י{{הערה|שבת שם.}} ש"על ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". אך בחודש אדר, המזל מצד עצמו הופך להיות "בריא" לטובת ישראל, ללא צורך בהתערבות עליונה מיוחדת, עד כדי כך שבריאות המזל ניכרת אפילו לאומות העולם{{הערה|דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב סעיף ז.}}.


נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים - על שם הפור הוא הגורל לפני המן, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעת, ולכן נתבטלה ע"י גילוי עצמותו ית' שלמעלה מעלה מטעם ודעת.
עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על ה[[גורל]] שערך [[המן]], בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך {{ציטוטון|אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן}} - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי [[עצם הנשמה]] בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.}}.


ובזה מתרבה השמחה, כי "אין שמחה כהתרת הספיקות" - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה ח"ו, כי ספק בגימטריא עמלק, ו"התרת הספיקות" - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימ"ש.
==ימי חב"ד==


על פי הנאמר בתוה"ק: "והחודש אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב".
===אירועים===
*[[ב' באדר]] [[תרצ"ח]] - התרחש גל המעצרים המפורסם ביותר של חסידים ברוסיה, בו נעצרו עשרות חסידים.
*[[ט' באדר]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע ל[[ארצות הברית]] יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון]] ואמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון]].
*[[י' באדר]] [[ת"ש]] - החלו הלימודים בישיבות [[תומכי תמימים]] החדשה ב[[ארצות הברית]].
*[[ט"ו באדר]] [[תרצ"ב]] - [[הרבי]] [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] בברלין עם ה[[יהודי]]ם ברחוב ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית".
*[[ט"ו באדר]] [[תשל"ח]] - [[הרבי]] שלח את הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]] והם התיישבו תחילה ב[[צפת]] ו[[ירושלים]].
*[[ט"ו באדר]] [[תשנ"ב]] - נחגג טקס [[הנחת אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]], ליד בנין [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[ט"ז באדר]] [[תש"ט]] - משלחת מיוחדת מטעם ממשלת [[ארצות הברית]] הגיעה לביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.
*[[כ"ד באדר א']] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר [[ריגה]], בטיסה לעיר שטוקהלם שבשוודיה, משם הפליג שלשה ימים לאחר מכן ל[[ארצות הברית]].
*[[כ"ה באדר]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר שטוקלהם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג ל[[ארצות הברית]].
*[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] הודיע על [[מבצע יום הולדת]].
*[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]] - התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].


מכיון שהכתוב תולה זאת בחודש (ולא ביום מסוים בחודש), נמצא לפי זה, הרי כל ימי החודש, הם ימי סגולה להפיכת הדברים והענינים השליליים - לטוב ולשמחה.
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[ו' באדר]] [[תרכ"ז]] - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד.
*[[כ"ה באדר]] [[תרס"א]] - מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של [[הרבי]], נולדה.


והיינו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה להפכם לשמחה וליום טוב - נראים לעיני בשר.
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ו' באדר]] [[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של [[הרבי]], נפטר.
*[[י"א באדר]] [[תקפ"ג]] - הרב [[מרדכי פוזנר]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]], נפטר.
* [[ט"ו באדר]] [[תשס"ז]] - הרב [[שלום חסקינד]], ממשמשי [[הרבי הריי"צ]], נפטר.
*[[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] - הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], נפטר.
*[[י"ח באדר]] [[תר"נ]] - הרב [[אברהם דוד לאוואט]], סב סבו של הרבי (מצד אמו), נפטר.
*[[כ"ח באדר]] [[תש"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]], חתנו של [[אדמו"ר מהר"ש]], נפטר.
*[[כ"ט באדר]] [[תרכ"ז]] - הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן וולס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר.


וזהו טעם ההלכה, ד"בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו' לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה" (ולגירסת הרא"ש - דתקיף מזליה).
==ראו גם==
*[[תענית אסתר]]
*[[חג הפורים]]
*[[שושן פורים]]
*[[שנה מעוברת]]


==חודש אדר כהכנה לחודש ניסן==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/adar לקוטי שיחות מועדים - חודש אדר] {{מפתח}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=241 חודש אדר הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים]''' {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2860805#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content 8 דברים ש(אולי) לא ידעתם על חודש אדר]''' {{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_0.html 'מרבים בשמחה': איך אפשר לשמוח כשעדיין יש המן'ים רבים?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


אמרו רז"ל: ב[[ניסן]] נגאלו ובניסן עתידים להגאל, וכך נפסקה ההלכה.


נמצא שבחודש אדר צריך לעשות את עבודת ההכנה לקראת הגאולה. בראש ובראשונה יש להסיר את סיבת הגלות שהיא היפך ה[[גאולה]]. שנית, צריך להתכונן למצב הטוב שיהיה בזמן הגאולה.
סיבת ה[[גלות]] היא כמו שכתוב בתפילה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ובחטא העיקרי על פי מארז"ל: "מקדש מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם", לכן ההכנה לגאולה צריכה להיות התאחדות של כל ישראל.
וכך אמרז"ל: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים", שבזה בא לידי ביטוי ענין האחדות בישראל, וההכנה לגאולה, כדלהלן:
בר"ח אדר היו כל בני ישראל משתווים בתרומתם - מחצית השקל לצרכי הקרבנות - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - ומתכללים - בהשתתפות כולם יחד - בקומה שלימה, להקריב קרבן לה', שנעשים כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, וזהו תיקון סיבת הגלות, המביא לגאולה.
ועוד זאת, מכריזין על הכלאים, על החובה לעקור ולשרש את הכלאים שצמחו בשדה. וענינו ברוחניות, שה[[קליפה]] וה[[סט"א]] שהיא "צד אחר" והיפך בתכלית מצד הקדושה, ואין לך "כלאים" - מין בשאינו מינו - כתערובות טוב ורע, וזה המצב השורר לדאבוננו עתה בזמן הגלות.
אבל בזמן הגאולה כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", תהיה הבריאה בקדושה - בלי תערובת של רע ח"ו. לכן בר"ח אדר משמיעין על הכלאים, כי זו עבודתנו בהכנה לגאולה (ניסן) - לעקור ולשרש את הרע המעורב בעולם.
יצוין גם, שביום [[ט' אדר ת"ש]], הגיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לארה"ב, והניח את היסודות לעבודת הפצת היהדות ומעינות החסידות בחלק התחתון של כדור הארץ, ובזה פתח את השלב האחרון בהכנה לגאולה השלימה על ידי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
{{סגל}}
{{חודשי השנה}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{הערות שוליים}}
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|*]]

גרסה אחרונה מ־20:21, 11 ביוני 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש אדר הוא החודש השישי בשנה העברית, מתשרי, והחודש השנים-עשר מניסן. בחודש זה חלים ז' באדר - יום לידת משה רבינו, וחג הפורים, ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה".

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. פורים נחגג באדר השני[1], ובאדר הראשון מציינים פורים קטן.

מעלת החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי על מעלתו של חודש אדר: אזכיר עוד הפעם על הציון והזמן גרמא - אדר, נצחון דהיהודים (והיהדות) ועד ונהפוך הוא אורה ושמחה וששון ויקר

מרבים בשמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ריקודים ב770 בחודש אדר (נראה הרב קותי ראפ)

בגמרא מופיעה אימרתו של רב שמואל בר שילת בשם רב: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה"[2]. אימרה זו נפסקה להלכה ברי"ף וברא"ש, במגן אברהם[3] ועוד[4].

בשנה מעוברת, דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מרש"י על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים ופסח" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח[5]. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'[6]. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת משה רבינו, ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים[7].

הרבי הזכיר "שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר"[8]. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון[9], והתבטא "ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון"[10].

בשנת תשנ"ב הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"[11].

בריא מזליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה הסוגיא אומר רב פפא: "הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה [לכן בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב שרע מזלו, וישתדל לעשות זאת באדר שבריא מזלו]"[12].

על כך שמזלו של חודש אדר הוא בריא, קשה לכאורה מקביעתם של חז"ל ש"אין מזל לישראל"[13]. כמה מהמפרשים ביארו זאת:

הריטב"א[14] ביאר שבחודשים אלו נגזר משמים שיהיה מזל לישראל. עוד ביאר, שכוונת הגמרא אינה למזל ממש, אלא לגזירות שמים הנקראות בלשון בני אדם "מזל". המהרש"א[14] הסביר שאף שאין מזל, אך "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה".

החת"ם סופר[15] הסביר שזו מחלוקת בין הסוגיות, ולפי סוגיא זו אכן יש מזל לישראל; וכיון שההלכה היא שאין מזל, לכן לא נפסק כסוגיא זו שיש להעדיף משפט עם נכרי בחודש אדר.

הרבי מסביר שההבדל בין חודש אדר לשאר השנה הוא, שבכל השנה יש לישראל מזל, וביכלתם להשפיע עליו בכח עליון - כדברי רש"י[16] ש"על ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". אך בחודש אדר, המזל מצד עצמו הופך להיות "בריא" לטובת ישראל, ללא צורך בהתערבות עליונה מיוחדת, עד כדי כך שבריאות המזל ניכרת אפילו לאומות העולם[17].

עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על הגורל שערך המן, בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך "אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן" - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה[18]: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי עצם הנשמה בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל[19].

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול

הערות שוליים

  1. במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, כדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה".
  2. תענית כט, א.
  3. אורח חיים תקפו, ס"ק ה.
  4. אבל ראה שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס, שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה הרב ממונקאטש את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.
  5. שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.
  6. ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.
  7. לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.
  8. שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).
  9. ראה לדוגמא שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).
  10. משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי פנחס מנחם אלתר מגור (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).
  11. דבר מלכות תרומה תשנ"ב.
  12. תענית כט, ב.
  13. שבת קנו, א.
  14. 14.0 14.1 תענית שם.
  15. שו"ת אורח חיים שם.
  16. שבת שם.
  17. דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב סעיף ז.
  18. אסתר רבה ז, יא.
  19. דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.