בית הכנסת אהל יצחק (יפו): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←היסטוריה) |
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהל יצחק 01.jpg|ממוזער|בית כנסת 'אוהל יצחק' ברחוב עין יעקב בתקופה בה פעל]] | [[קובץ:אהל יצחק 01.jpg|ממוזער|בית כנסת 'אוהל יצחק' ברחוב עין יעקב בתקופה בה פעל]] | ||
'''בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק'''' בשכונת נוה צדק (בעבר נקראה השכונה נווה שלום) על גבול [[תל אביב]]-[[יפו]], נקרא גם בשם '''עין יעקב''' על שם הרחוב בו הוא ממוקם. | '''בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק'''' בשכונת נוה צדק (בעבר נקראה השכונה נווה שלום) על גבול [[תל אביב]]-[[יפו]], נקרא גם בשם '''עין יעקב''' על שם הרחוב בו הוא ממוקם {{הערה|https://www.google.com/maps/@32.0622071,34.7636781,3a,75y,256.09h,79.52t/data=!3m6!1e1!3m4!1sldoxv2X0NxcrqCP7QHZ_vQ!2e0!7i13312!8i6656?entry=ttu מבט לכיוון בית הכנסת}}. | ||
בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת החב"דיים העתיקים שהוקמו על ידי חסידי חב"ד בארץ, שעומד כיום שומם ממתפללים. | בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת החב"דיים העתיקים שהוקמו על ידי חסידי חב"ד בארץ, שעומד כיום שומם ממתפללים. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:לוח הנצחה בית כנסת אהל יצחק יפו.jpg|ממוזער|לוח ההנצחה לחסיד לוי יצחק וקסלר]] | |||
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | ||
בשנת תר"ס מונה הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון, לרבה של [[קהילת חב"ד תל אביב]], והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב. | בשנת תר"ס מונה הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון, לרבה של [[קהילת חב"ד תל אביב]], והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב. | ||
יחד עם בית הכנסת נבנה | יחד עם בית הכנסת נבנה גם מקווה. אחד השותפים בהקמת בית הכנסת הוא הרב צבי ישעיהו גרינברג{{הערה|מתוך וויקפדיה, בערך בית הכנסת אהל יצחק תל אביב.}}. | ||
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | ||
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק". אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד לוי יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת{{הערה|1=מתוך לוח ההנצחה:"לזכר עולם יהי שם הנדיבים הרה''ת לוי יצחק ווקסלער ורעייתו הצנועה מרת מרים בה''ה''ח מו''ה דוד ז''ל שנדבו שבעים נאפילין לבנין בה''כ אשר לחסידי חב''ד פה עה''ק יפו ועבור זה זכו שיקרא בהכ''נ הזה אהל יצחק לעולם שנת קץ להגלות לפ''ק"}}. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | ||
הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים": | הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים": | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
{{ציטוטון|"בליל כ' כסלו נערכה סעודת י"ט כסלו בשכונת 'נוה שלום' בבית ידידינו הרב התמים מוהר"ס יודאסין נ"י, נתאספו בביתו ציבור גדול כ"י, ונערכה סעודה גדולה, השתעשעו בשירה זמרה וריקודים. הרב רס"י סיפר לפני הקהל את פרשת גדולת החג, והקהל היה שמח מאוד, באמצע הסעודה חזר הרס"י מאמר דא"ח. ידידנו אנ"ש הנאספים היטיבו את לבם במשקה ויצאו בריקודים וניגונים עד שעה שתים אחר חצות לילה. | {{ציטוטון|"בליל כ' כסלו נערכה סעודת י"ט כסלו בשכונת 'נוה שלום' בבית ידידינו הרב התמים מוהר"ס יודאסין נ"י, נתאספו בביתו ציבור גדול כ"י, ונערכה סעודה גדולה, השתעשעו בשירה זמרה וריקודים. הרב רס"י סיפר לפני הקהל את פרשת גדולת החג, והקהל היה שמח מאוד, באמצע הסעודה חזר הרס"י מאמר דא"ח. ידידנו אנ"ש הנאספים היטיבו את לבם במשקה ויצאו בריקודים וניגונים עד שעה שתים אחר חצות לילה. | ||
"יתן השי"ת שנזכה בקרוב להשתעשע יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בהרמת קרן ישראל והתורה והחסידות וגאולה שלימה כרצון כ"ק אד"ש לשמחת לבב כל ישראל".}} | "יתן השי"ת שנזכה בקרוב להשתעשע יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בהרמת קרן ישראל והתורה והחסידות וגאולה שלימה כרצון כ"ק אד"ש לשמחת לבב כל ישראל".}} | ||
במשך השנים התפללו ב'עין יעקב', חסידים ידועים יותר וידועים פחות ועליהם נמנו: הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, הרה"ח איצ'ה חורגין, הרה"ח יונה לויטס, הרה"ח לייב כהן, הרה"ח ברוך פריז ועוד. ר' שמואל זלמנוב היה בעל תוקע בראש השנה, כשאחריו שימש בתפקיד ר' ברוך פריז. החסיד ר' לייב כהן נהג מפעם לפעם לחזור מאמר חסידות בבית הכנסת בשעת רעוא דרעוין. | במשך השנים התפללו ב'עין יעקב', חסידים ידועים יותר וידועים פחות ועליהם נמנו: הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, הרה"ח איצ'ה חורגין, הרה"ח יונה לויטס, הרה"ח לייב כהן, הרה"ח ברוך פריז ועוד. ר' שמואל זלמנוב היה בעל תוקע בראש השנה, כשאחריו שימש בתפקיד ר' ברוך פריז. החסיד ר' לייב כהן נהג מפעם לפעם לחזור מאמר חסידות בבית הכנסת בשעת רעוא דרעוין. | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
עם התמעטות הקהילה החב"דית באזור, התרוקן [[בית הכנסת]] ממתפללים, ובמשך שלושים שנה הוא עמד שומם ומצבו הלך והתדרדר, עד שבשנת [[תשע"ד]] קרס גג [[בית הכנסת]] ועזרת הנשים. | עם התמעטות הקהילה החב"דית באזור, התרוקן [[בית הכנסת]] ממתפללים, ובמשך שלושים שנה הוא עמד שומם ומצבו הלך והתדרדר, עד שבשנת [[תשע"ד]] קרס גג [[בית הכנסת]] ועזרת הנשים. | ||
בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. | בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.{{מקור}} | ||
==רבני בית הכנסת== | ==רבני בית הכנסת== | ||
| שורה 44: | שורה 46: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [בית כנסת חב"ד היסטורי עומד לפני הריסה ● וידאו מיוחד https://col.org.il/news/ | * [https://col.org.il/news/46608 בית כנסת חב"ד היסטורי עומד לפני הריסה ● וידאו מיוחד] {{חב"ד און ליין}} | ||
* | * [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/696.pdf כתבה על בתי כנסיות חב"ד בתל אביב] עמוד 42 {{בית משיח}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/130451 נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת החב"די העתיק ביפו]''' {{COL}} | |||
*{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=בימים ההם: חורבן בית כנסת חב"ד בתל אביב|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=1 ביולי 2018|כתובת=https://chabad.info/news/379131/}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:44, 25 בפברואר 2024
בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' בשכונת נוה צדק (בעבר נקראה השכונה נווה שלום) על גבול תל אביב-יפו, נקרא גם בשם עין יעקב על שם הרחוב בו הוא ממוקם [1].
בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת החב"דיים העתיקים שהוקמו על ידי חסידי חב"ד בארץ, שעומד כיום שומם ממתפללים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת תרס"ג על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' יחיאל אביגדור שמרלינג ור' יעקב קיפניס, שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה.
בשנת תר"ס מונה הרב שניאור זלמן סלונים מחברון, לרבה של קהילת חב"ד תל אביב, והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב.
יחד עם בית הכנסת נבנה גם מקווה. אחד השותפים בהקמת בית הכנסת הוא הרב צבי ישעיהו גרינברג[2].
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים".
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד לוי יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת[3]. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב".
הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים": "והנה ברוך ה' אין לי להתאונן על הקשר האמיץ שביני ובין עדתי בלי שום חילוק גזע ומפלגה... מצידי העמסתי עלי, לבד ההוראה והעצה לכל השואלים לבד זאת הנני נותן שיעורים בנגלה, בדא"ח, ולפרקים קרובים בהתוועדות".
להלן תיאור מהתוועדות י"ט כסלו תרצ"ז, עם הרב יודאסין כפי שפורסמה בזמנו בביטאון 'התמים':
""בליל כ' כסלו נערכה סעודת י"ט כסלו בשכונת 'נוה שלום' בבית ידידינו הרב התמים מוהר"ס יודאסין נ"י, נתאספו בביתו ציבור גדול כ"י, ונערכה סעודה גדולה, השתעשעו בשירה זמרה וריקודים. הרב רס"י סיפר לפני הקהל את פרשת גדולת החג, והקהל היה שמח מאוד, באמצע הסעודה חזר הרס"י מאמר דא"ח. ידידנו אנ"ש הנאספים היטיבו את לבם במשקה ויצאו בריקודים וניגונים עד שעה שתים אחר חצות לילה. "יתן השי"ת שנזכה בקרוב להשתעשע יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בהרמת קרן ישראל והתורה והחסידות וגאולה שלימה כרצון כ"ק אד"ש לשמחת לבב כל ישראל"."
במשך השנים התפללו ב'עין יעקב', חסידים ידועים יותר וידועים פחות ועליהם נמנו: הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, הרה"ח איצ'ה חורגין, הרה"ח יונה לויטס, הרה"ח לייב כהן, הרה"ח ברוך פריז ועוד. ר' שמואל זלמנוב היה בעל תוקע בראש השנה, כשאחריו שימש בתפקיד ר' ברוך פריז. החסיד ר' לייב כהן נהג מפעם לפעם לחזור מאמר חסידות בבית הכנסת בשעת רעוא דרעוין.
בית הכנסת היה המרכז הרוחני של קהילת חב"ד בעיר, התקיימו בו שיעורים והתוועדויות, והוא היווה מגדלור להפצת תורת החסידות בין תושבי השכונה.
כאשר הגיע הרב אברהם יצחק קוק לארץ, הוא פתח את ביקוריו בבתי הכנסת בעיר בבית הכנסת 'אהל יצחק' של חסידי חב"ד, והביקור קיבל חשיפה תקשורתית בעיתוני היהדות החרדית של אותם ימים.
עם התמעטות הקהילה החב"דית באזור, התרוקן בית הכנסת ממתפללים, ובמשך שלושים שנה הוא עמד שומם ומצבו הלך והתדרדר, עד שבשנת תשע"ד קרס גג בית הכנסת ועזרת הנשים.
בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.[דרוש מקור]
רבני בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור זלמן סלונים מחברון - נפטר בי"א תמוז תרצ"ו
- הרב אלכסנדר סנדר יודאסין
מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברבות השנים הקהילה החב"דית באזור הנקרא 'נווה צדק' (וגם 'נווה שלום'), הלכה והידלדלה, ועם הזמן רוב המתפללים לא נמנו על קהילת חב"ד. לאחר כמה שנים עזבו המתפללים את בית הכנסת, ולפני כעשרים שנה נדם קול התפילה בבית כנסת חב"ד ברחוב 'עין יעקב'. בשנים האחרונות השתלטו עליו גורמים פליליים, ומשום כך חלונותיו נאטמו והוא מיועד כיום להריסה.
בשלב זה ביקשה העירייה לשפץ את בית הכנסת ולשכן בו גן ילדים בשל מצוקה במבנים ציבוריים עבור ילדי העיר, אך בהשתדלותם של מספר עסקנים הוכרז המבנה שאתר לשימור היסטורי, והחלו שיפוצים נרחבים במטרה לשקם את בית הכנסת ולהופכו לאתר היסטורי.
בשנתיים האחרונות פורסם מספר פעמים בתקשורת (בעיתונים 'בשבע', 'בקהילה' ועוד) על בית הכנסת הנטוש, והיו שקראו לגורמים חב"דיים רישמיים, להתערב ולקחת אחריות על בית הכנסת,
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית כנסת חב"ד היסטורי עומד לפני הריסה ● וידאו מיוחד
- כתבה על בתי כנסיות חב"ד בתל אביב עמוד 42
- נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת החב"די העתיק ביפו
- בימים ההם: חורבן בית כנסת חב"ד בתל אביב, חב"ד אינפו, 1 ביולי 2018
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ https://www.google.com/maps/@32.0622071,34.7636781,3a,75y,256.09h,79.52t/data=!3m6!1e1!3m4!1sldoxv2X0NxcrqCP7QHZ_vQ!2e0!7i13312!8i6656?entry=ttu מבט לכיוון בית הכנסת
- ↑ מתוך וויקפדיה, בערך בית הכנסת אהל יצחק תל אביב.
- ↑ מתוך לוח ההנצחה:"לזכר עולם יהי שם הנדיבים הרהת לוי יצחק ווקסלער ורעייתו הצנועה מרת מרים בההח מוה דוד זל שנדבו שבעים נאפילין לבנין בהכ אשר לחסידי חבד פה עהק יפו ועבור זה זכו שיקרא בהכנ הזה אהל יצחק לעולם שנת קץ להגלות לפק"