פינחס: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{קשר חב"די}} | ||
'''פינחס בן | {{פירוש נוסף|נוכחי=פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן|אחר=פרשה בשם זה|ראו=פרשת פינחס}} | ||
'''פינחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]]''' היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא, ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את ה[[מגיפה]] שפרצה בעקבות חטא בעל פעור. בשכר קנאותו זכה ל[[כוהנים|כהונה]] לו ולזרעו. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו, אלעזר בן אהרן הכהן, ולאמו שהייתה מזרע [[יוסף הצדיק]] וכן מזרע [[יתרו]]{{הערה|בבא בתרא קט, ב.}}. | |||
נולד לאביו, | |||
נקודת המפנה בחייו | נקודת המפנה בחייו הייתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל{{הערה|במדבר, פרק כה.}}. | ||
לגבי זה אמרו חז"ל{{ | לגבי זה אמרו חז"ל{{הערה|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים. | ||
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג | פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמת מדין את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"{{הערה|בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}. | ||
חבירו של | חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר יריחו, מכבר{{הערה|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערה|במדבר כא, לב.}}. | ||
פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] כאשר אביו | פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] כאשר אביו אלעזר וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערה|אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.}}. | ||
היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{ | היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערה|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}. | ||
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית | מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערה|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}. | ||
במעשה | במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו [[רוח הקודש]] למשך תקופה ארוכה{{הערה|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}. | ||
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ב[[ספר יהושע]]{{ | הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ב[[ספר יהושע]]{{הערה|[[בבא בתרא]] דף טו.}}. | ||
על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו | על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום. | ||
==אליהו הנביא== | ==אליהו הנביא== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{לשכתב|פסקה=כן}} | |||
אמרו חז"ל ש"פינחס זה [[אליהו]]"{{הערה|1=נסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי].}}. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"{{הערה|אגרות קודש שם.}}. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/10/75.htm שיחת י"ג תמוז תשי"ב]. ועוד.}}. | אמרו חז"ל ש"פינחס זה [[אליהו]]"{{הערה|1=נסמן ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי].}}. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"{{הערה|אגרות קודש שם.}}. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/10/75.htm שיחת י"ג תמוז תשי"ב]. ועוד.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:41, 14 במרץ 2024
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא, ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את המגיפה שפרצה בעקבות חטא בעל פעור. בשכר קנאותו זכה לכהונה לו ולזרעו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו, אלעזר בן אהרן הכהן, ולאמו שהייתה מזרע יוסף הצדיק וכן מזרע יתרו[1].
נקודת המפנה בחייו הייתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל[2].
לגבי זה אמרו חז"ל[3]: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמת מדין את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו יוסף הצדיק שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"[4].
חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר יריחו, מכבר[5] ואת העיירות שבחסותה[6].
פינחס שימש ככהן גדול ביום הכיפורים כאשר אביו אלעזר וסבו אהרן לא יכלו לעשות זאת[7].
היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור[8].
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של יהושע בן נון[9].
במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשך תקופה ארוכה[10].
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים בספר יהושע[11].
על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.
אליהו הנביא[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו.
אמרו חז"ל ש"פינחס זה אליהו"[12]. ואף שבסדר הזמנים, היה אליהו אחרי פינחס וראוי לומר "אליהו זה פינחס" ולא להיפך - ההסבר הפשוט הוא, שתלוי היכן מדברים, במקום שמדברים בפינחס אומרים "זה אליהו", ובמקום שמדברים באליהו אומרים "זה פינחס"[13]. ולפי פנימיות הענינים, הרי באמת אליהו היה קודם, כי היה קיים עוד מששת ימי בראשית[14].
הערות שוליים
- ↑ בבא בתרא קט, ב.
- ↑ במדבר, פרק כה.
- ↑ זבחים דף קא.
- ↑ בראשית לז, לו. סוטה דף מג.
- ↑ יעזר.
- ↑ במדבר כא, לב.
- ↑ אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק מז.
- ↑ במדבר רבה פרשה טז, א'.
- ↑ בראשית רבה פרשה ס', ג'.
- ↑ בבא בתרא דף טו.
- ↑ נסמן באגרות קודש חלק ג', אגרת תקי.
- ↑ אגרות קודש שם.
- ↑ שיחת י"ג תמוז תשי"ב. ועוד.