משולם רייך: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(←משפחתו) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' '''משולם (שילם) רייך''' (לפני [[תקצ"ד]]-[[תרס"ט]]) היה מחסידי חב"ד ב[[וורשה]], חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כ[[שד"ר]] עבור מעות [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | החסיד ר' '''משולם (שילם) רייך''' (לפני [[תקצ"ד]] - [[תרס"ט]]) היה מחסידי חב"ד ב[[וורשה]], חתנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כ[[שד"ר]] עבור מעות [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לפני שנת [[תקצ"ד]] לאביו ר' [[מאיר שכנא רייך]]. | נולד לפני שנת [[תקצ"ד]] לאביו ר' [[מאיר שכנא רייך]]. | ||
בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי | בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רבקה, בתו של הרב [[ברוך שלום שניאורסון]], בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
במשך מספר שנים התגורר ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. | במשך מספר שנים התגורר ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.}}, ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[ורשה]]. | ||
בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו{{הערה|1=[ | בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו{{הערה|1=[//www.merkazato.co.il/%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94/ בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש], בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.}}. | ||
התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בוורשה בסביבות שנת תרכ"ח{{הערה|כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.}}. | התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בוורשה בסביבות שנת תרכ"ח{{הערה|כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.}}. | ||
בשנת [[תרמ"ד]], לאחר הסתלקות דוד-אשתו [[אדמו"ר המהר"ש]], מונה על ידי רעייתו [[הרבנית רבקה]] להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר '''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]''' - ספר המלקט [[מאמר|מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מספרו [[תורה אור]], עם הגהות וביאורים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] | בשנת [[תרמ"ד]], לאחר הסתלקות דוד-אשתו [[אדמו"ר המהר"ש]], מונה על ידי רעייתו [[הרבנית רבקה]] להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר '''[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]''' - ספר המלקט [[מאמר|מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מספרו [[תורה אור]], עם הגהות וביאורים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר המהר"ש. | ||
הוא הגיע ל[[ווילנה]] יחד עם ר' [[רפאל מרדכי | הוא הגיע ל[[ווילנה]] יחד עם ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]] (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד). | ||
בשל טרדותיו בעיר, הדבר התעכב ובמהלך הזמן של הכנסת הספר לדפוס מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי [[קפוסט]], הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס. | בשל טרדותיו בעיר, הדבר התעכב ובמהלך הזמן של הכנסת הספר לדפוס מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי [[קפוסט]], הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס. | ||
לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'{{הערה|נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז.}}. | לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'{{הערה|נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז ([http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=29 אודות ר' משולם (שילם) רייך], בעריכת ר' [[יהושע מונדשיין]]).}}. | ||
במשך שנים ארוכות שימש כ[[שד"ר]] עבור [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.}}. | במשך שנים ארוכות שימש כ[[שד"ר]] עבור [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.}}. | ||
בחורף של שנת [[תרס"ט]] חלה את חוליו האחרון, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.}}. | בחורף של שנת [[תרס"ט]] חלה את חוליו האחרון, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.}}. | ||
התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' [[אברהם | התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' [[אברהם פרדקין]] (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' חיים משה דובער (בערל | *בנו, ר' [[חיים משה דובער רייך|חיים משה דובער (בערל) רייך]]{{הערה|אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.}}. | ||
*חתנו | :*חתנו, שלום יהודה גריבאוו | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:אישים בוורשה]] | [[קטגוריה:אישים בוורשה]] | ||
[[קטגוריה:שד"רים]] | [[קטגוריה:שד"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:29, 8 בינואר 2023
החסיד ר' משולם (שילם) רייך (לפני תקצ"ד - תרס"ט) היה מחסידי חב"ד בוורשה, חתנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, שעסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ושימש כשד"ר עבור מעות כולל חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לפני שנת תקצ"ד לאביו ר' מאיר שכנא רייך.
בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רבקה, בתו של הרב ברוך שלום שניאורסון, בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק.
במשך מספר שנים התגורר בליובאוויטש[1], ולאחר מכן קבע את מגוריו בורשה.
בשל היותו מקורב לחצר אדמו"רי בית גור, היה השליח לקשר המיוחד בין רבותינו נשיאינו ואדמו"רי קוצק וגור, ופרטים רבים מהיחס המיוחד בין השושלות נחשף באמצעותו[2].
התעסק בהדפסת ספרים בכלל, וספרי רבותינו נשיאינו בפרט, כך התעסק עם הבאתם לבית הדפוס של הספר "מאורי אור" (מאורות נתן), בוורשה בסביבות שנת תרכ"ח[3].
בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות דוד-אשתו אדמו"ר המהר"ש, מונה על ידי רעייתו הרבנית רבקה להדפיס את כתבי החסידות שהשאיר עבור הדפסת הספר לקוטי תורה לג' פרשיות - ספר המלקט מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן מספרו תורה אור, עם הגהות וביאורים מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
הוא הגיע לווילנה יחד עם ר' רפאל מרדכי שניאורסון (נכדו של הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש). במטרה לטפל בהדפסת הספר, ובמקביל התעסק בבתי דפוס נוספים בעיר בהדפסת ספרים נוספים של רבותינו נשיאינו, ביניהם: חלקו הראשון של ה"פסקי דינים", וה"לקוטי תורה" (שהדפסתו החלה בשנת תרמ"ד).
בשל טרדותיו בעיר, הדבר התעכב ובמהלך הזמן של הכנסת הספר לדפוס מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי קפוסט, הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס.
לטענת חלק מהחוקרים, התגורר במשך תקופה גם ביאסי שברומניה, בה הביא לבית הדפוס את 'לוחות הגלגלים'[4].
במשך שנים ארוכות שימש כשד"ר עבור כולל חב"ד בארץ הקודש[5].
בחורף של שנת תרס"ט חלה את חוליו האחרון, ואדמו"ר הרש"ב שלח את בנו אדמו"ר הריי"צ שיכנס לבקרו בדרך נסיעתו[6].
התגורר בסמיכות לבית האכסניה של ר' אברהם פרדקין (ליאדער), ולאחר פטירתו שוכנו בביתו תלמידי הישיבה, וחדרים אלו היו מכונים 'שילם'ס חדרים'.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' חיים משה דובער (בערל) רייך[7].
- חתנו, שלום יהודה גריבאוו
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תורת שלום ע' 2 ובהערה 4. אגרות קודש ח"ו ע' ער. ספר השיחות תש"ה ע' 46.
- ↑ בחצרות בית ה' - קוצק וליובאוויטש, בתוך גליון פנימיות של מרכז את"ה בארה"ק.
- ↑ כפר חב"ד, גליון 683, עמ' 71.
- ↑ נדפסו בשנים תרכ"ט, תר"ל, תרמ"ב. כראיה לדבריהם מביאים את ביקורו של ר' ברוך שלום שניאורסון ביאסי בשנת תרכ"ז (אודות ר' משולם (שילם) רייך, בעריכת ר' יהושע מונדשיין).
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ד אגרות תתקיז-כ. תקנד. תולדות חב"ד בארה"ק ע' רנז וע' רסח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' אגרית ריא וחלק ו' אגרת א'רטז.
- ↑ אגרת הרב"ש — מגדל עז ע' תרד. הערות המו"ל באגרות קודש אדמו"ר הצ"צ ע' תקיא.