משתמש:שמואל חיים/הרבי הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "==מנהל תומכי תמימים== מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תולדות הרבי הריי"צ}} | |||
מיד אחרי שאדמו"ר הריי"צ התחתן הוא החל לעבוד כ'''מנהל ישיבת תומכי תמימים''' ובלעזור ליהודי רוסיה. | |||
==מנהל תומכי תמימים== | ==מנהל תומכי תמימים== | ||
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. | מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. | ||
בעת הונת [[אדמו"ר הריי"צ]] כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וככמה פעמים שבהם נאסר או שהשיבה נסגרה. | |||
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]]. | |||
ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ. | |||
במשך השנים היה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט. | במשך השנים היה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט. | ||
[[הרבי]] אומר ש[[הרבי הריי"צ]] הינו מנהל הישיבה עד ביאת גואל צדק, ועד עולם. | |||
==פעולותיו באותו העת== | |||
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה וכמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנות לטובה. | |||
לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו. | |||
בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]]. | |||
אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים. | |||
בשנת [[תרס"ח]] השתתף באסיפת רבנים ב[[וילנה]]. | |||
בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]]. | |||
בעקבות פעולותיו העקשניות נאסר ככמה וכמה באותו העת. | |||
בשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[:קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:15, 22 ביוני 2021
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ |
מיד אחרי שאדמו"ר הריי"צ התחתן הוא החל לעבוד כמנהל ישיבת תומכי תמימים ובלעזור ליהודי רוסיה.
מנהל תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת תרנ"ח, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.
בעת הונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וככמה פעמים שבהם נאסר או שהשיבה נסגרה.
בכ' בסיוון בשנת תרס"ב נסגרה ליום אחד ישיבת תומכי תמימים בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.
ביום י"ד באייר תרס"ב הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.
במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל תמים בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול אדמו"ר הרש"ב, מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.
הרבי אומר שהרבי הריי"צ הינו מנהל הישיבה עד ביאת גואל צדק, ועד עולם.
פעולותיו באותו העת[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ כמה וכמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנות לטובה.
לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי מסירות נפש של ממש וסיכון חייו.
בשנת תרס"ד - תרס"ה בעת מלחמת רוסיה - יפן עזר לאביו אדמו"ר הרש"ב בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות בפסח.
אחרי המלחמה החלו פוגרומים ברוסיה ביהודים, אדמו"ר הריי"צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.
בשנת תרס"ח השתתף באסיפת רבנים בוילנה.
בשנת תר"ע סייע לאביו באסיפת הרבנים תר"ע.
בעקבות פעולותיו העקשניות נאסר ככמה וכמה באותו העת.
בשנת תרע"ד עזר להילחם במשפט בייליס ולהוכיח את חפותו של בייליס.