אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(46 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:אריה ליפסקער.png|ממוזער|250px|הרב ליפסקר]]
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[תרס"ו]][[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].


בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה [[משגיח]] ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].
בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].


בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו הגב' מלכה מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).
בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).


בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.


בשנת [[תש"ו]] ברח ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התיישב ב[[כפר חב"ד]] ומאוחר יותר היה בראש מקימי [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא תכנן את המוסדות וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - בית אריה).
בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
 
היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").


נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]].
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
* רעייתו, מלכה - נפטרה [[ה' אלול]] [[תשנ"ה]].
*בתו חיה צביה - נפטרה [[ט' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' יעקב גרוסמן - לוד.
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' [[מנחם מן ליפסקר]] - [[תל אביב]].
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי ב[[פילדלפיה]], [[ארצות הברית]].
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - [[קראון הייטס]].
*בתו מרת בת שבע - נפטרה [[א' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' [[פרץ פייגינסון]] - [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר]], רב העיר [[ערד]].
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] - [[ראשון לציון]].
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*ביתו מרת זהבה - רעיית ר' [[שניאור זלמן פערלאוו]] - [קראון הייטס]
*בנו, ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (קרית מלאכי)|יוסף יצחק ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בעבר - ב[[נצרת עלית]].}}.
*בתו מרת הניה רבקה - נפטרה [[ט"ו חשוון]] [[תשע"ה]]-, רעיית ר' [[יהושע רסקין (קרית מלאכי)|יהושע רסקין]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, ר' [[מוטי ליפסקר|מרדכי (מוטי) ליפסקר]] - לוד.


;בניו
{{הערות שוליים}}
* ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - ראש קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]] ולוחם מלחמות ה' למען ארץ ישראל עם ישראל ותורת ישראל תוך [[מסירות נפש]] וקידוש שם שמים.
* ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]]
* הרב [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]], רב העיר ערד.
* ר' [[ישראל רפאל ליפסקר|ישראל רפאל]] - [[ראשון לציון]].
* ר' פתחיה - נחלת הר חב"ד.
* ר' אליהו - קראון הייטס. נפטר כ׳ שבט ה׳תשע״ז
* ר' מנחם מן - תל אביב.
* ר' זלמן - שליח לפילדלפיה, ארצות הברית.
* ר' יוסף יצחק - נצרת עלית.
* ר' מרדכי - לוד.
 
;חתניו
 
* ר' יעקב גרוסמן - לוד.
* ר' פרץ פייגינסון - [[קראון הייטס]].
* ר' שניאור זלמן פרלוב - קראון הייטס.
* ר' יהושע רסקין - [[נחלת הר חב"ד]].
 
{{מיון רגיל:ליפסקר, אריה זאב}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, אריה זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]

גרסה אחרונה מ־06:54, 17 בדצמבר 2024

הרב ליפסקר

החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (י"ב טבת תרס"ו - י"ט מנחם אב תשל"ה) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב טבת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.

בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטובה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.

בשנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).

בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.

בשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ביציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").

נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעבר - בנצרת עלית.