ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(44 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ג'ייקובסון, ישראל (5).jpg|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון]]
[[קובץ:;l;l;l;l.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'ייקובסון]]
הרב '''ישראל ג'ייקובסון'''{{הערה|מאויית ב[[יידיש]] גם '''דזייקאבסאן''', או '''דזשייקאבסאן'''.}} (במקור: '''פארעצקין''', [[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] - [[י"ז סיוון]] [[תשל"ה]]) היה מחשובי עסקני [[חסידות חב"ד]] בשנותיה הראשונות ב[[ארצות הברית]]. עמד בראש ארגון [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[פולין]] הכבושה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[הדר התורה]] שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].


[[קובץ:ישראל ג'ייקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון בשנות צעירותו]][[קובץ:;l;l;l;l.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'ייקובסון]]
==תולדות חיים==
'''ישראל ג'ייקובסון''' (פארעצקין) היה מחשובי עסקני [[חסידות חב"ד]] בשנותיה הראשונות ב[[ארצות הברית]]. עמד בראש ארגון [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[פולין]] הכבושה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. כיהן כ[[משפיע]] בישיבת הדר התורה שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].
[[קובץ:ישראל ג'ייקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון בשנות צעירותו]]
נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] (1896) בעיר [[זוראוויטש]], לאביו הרב [[יעקב לייב]] - משפחה חב"דית וותיקה, מצאצאי [[השל"ה]].
תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינס{{הערה|רב ליטאי [[ציונות|ציוני]] ממקימי תנועת [[הציונות הדתית|ה"מזרחי"]].}} בעיר לידא{{הערה|מכיון ששם למדו [[עברית]] ולימודי חול.}}, ובדרך לשם פגש בו ובאביו ב[[שד"ר]] של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים{{הערה|בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין.
הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחר מכן באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] שם נשאר עד לשנת [[תרע"ז]] (1916) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] על גדת נהר ה[[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]]. התגורר בעיר [[הומיל]] ביילורוסיה, בשנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ה]].


==תולדותיו==
בשנת [[תרפ"ו]] (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.
הרב ישראל ג'ייקובסון נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' בכסלו]] שנת ה'[[תרנ"ו]] (1896) בעיר זוראוויטש, למשפחה חבדית וותיקה, מצאצאי השל"ה.
תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחמ"כ רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינעס{{הערה|רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".}} בעיר לידא{{הערה| מכיון ששם למדו [[עברית]] ולימודי חול.}}, ורק מחמת מקרה שבדרך לישיבת לידא שכנע אותו א'{{הערה| בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין.
הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת".


וכן "ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס.
לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב [[בית הכנסת]] בשכונת מגוריו - [[בראנזוויל]].
אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חצי' ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחמ"כ באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] שם נשאר עד לשנת [[תרע"ז]] (1916) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] על גדת נהר ה[[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]]. התגורר בעיר [[הומיל]] ביילורוסיה, בשנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ה]].


בשנת [[תרפ"ו]] (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארה"ב ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם, אך בתפקיד זה לא נחל הצלחה רבה כשלחלק מהחסידים הצליח לעזור רק ביציאה מרוסיה ולחלקם לא הצליח לסייע כלל. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.
===עסקנות ציבורית===
כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.  


לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב [[בית הכנסת]] בשכונת מגוריו - בראנזוויל.
הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור אדמו"ר הריי"צ ומוסדותיו.


==תפקידיו ופועלו==
לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.  
 
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ל[[לטביה]] (משם טס
אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).


הקים בהוראת האדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארה"ב שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיו.
פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].


לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
===אחרית ימיו===
[[קובץ:מצבה ישראל ג'קבסון.jpg|ממוזער|מצבת ר' ישראל דזשייקאבסאן בבית החיים מנטפיורי בקווינס.]]
עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חבלארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], שיועד לבנות חב"דיות.


באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת - [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.  
מאז פרישתו לפנסיה והפסקת עבודתו כשוחט, הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה, ובשנים אלו אף ערך פעמיים מסיבה מפוארת של [[סיומי מסכתות|סיום הש"ס]]{{הערה|עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.}}.


נפטר ב[[ניו יורק]] ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975).
נפטר ב[[ניו יורק]] בגיל 79 ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975), ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].


==תפקידיו==
==תפקידיו==
* יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
* יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
* חבר הנהלת [[אגודת התמימים]].
* חבר הנהלת [[אגודת התמימים]].
* [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* יו"ר ומנהל אירגון [[בית רבקה ניו יורק]].
* יו"ר ומנהל ארגון [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה ניו יורק]].
* גבאי כללי לחברה קדישא.
* גבאי כללי לחברה קדישא.
* [[משפיע]] מחלקת [[תומכי תמימים נוארק]].
* [[משפיע]] מחלקת [[תומכי תמימים נוארק]].
* מייסד ו[[משפיע]] [[ישיבת הדר התורה]] למקורבים.
* מייסד ו[[משפיע]] [[ישיבת הדר התורה]] למקורבים.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
 
*אשתו, מרת שיינא.
הרב ג'ייקובסון היה גיסו של ר' [[אהרון אליעזר צייטלין]], שניהם היו חתניו של ר' [[יהושע העשל לוין]].
*בתו, מרת חי'ה שרה, רעיית הרב [[שלמה זלמן הכט]] - [[שיקגו]].
 
*בתו, מרת רחל דוואשא, רעיית הרב [[מרדכי דוב אלטיין]] - שלוחים ב'ברונקס', ניו יורק, ובסוף ימיהם שבו ל [[קראון הייטס]].
לר' ישראל היו שלש בנות:
*בתו, מרת חוה (רוזן בזיוו"ר), רעיית מיכאל| 'מייקל' הרטהיימר - רו"ח - (בזיוו"ש), להם 2 ילדים, [[מנהטן]], [[ניו יורק]].
 
* שרה הכט רעייתו של הרב [[שלמה זלמן העכט]] משיקגו.
* רחל אלטיין רעייתו של הרב [[מרדכי דוב אלטיין]].
* חוה קפלן.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 58: שורה 59:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==


*[http://chabadlibrary.org/arum/zikaron/index.htm '''זכרון לבני ישראל'''] ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.
*[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/index.htm '''זכרון לבני ישראל'''] ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.
*[https://anash.org/our-man-in-america/ Our Man in America], כתבה אודות ר' ישראל באתר {{אנש}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'ייקובסון ישראל}}
{{מיון רגיל:ג'ייקובסון ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]

גרסה אחרונה מ־23:49, 20 באוגוסט 2024

הרב ישראל ג'ייקובסון
הרב ג'ייקובסון

הרב ישראל ג'ייקובסון[1] (במקור: פארעצקין, ג' כסלו תרנ"ו - י"ז סיוון תשל"ה) היה מחשובי עסקני חסידות חב"ד בשנותיה הראשונות בארצות הברית. עמד בראש ארגון אגודת חסידי חב"ד ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של אדמו"ר הריי"צ מפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה. כיהן כמשפיע בישיבת הדר התורה שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל ג'ייקובסון בשנות צעירותו

נולד ברוסיה בג' כסלו תרנ"ו (1896) בעיר זוראוויטש, לאביו הרב יעקב לייב - משפחה חב"דית וותיקה, מצאצאי השל"ה. תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינס[2] בעיר לידא[3], ובדרך לשם פגש בו ובאביו בשד"ר של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים[4] הלך להבחן בישיבת תומכי תמימים בעיירה ליובאוויטש, שם התקבל כתלמיד בחדרים ולאחר מכן באולם של ישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ' שם נשאר עד לשנת תרע"ז (1916) אז עקרה הישיבה לעיר קרמנצ'וג על גדת נהר הדנייפר ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה בחרסון. בין השאר, למד בישיבות: תומכי תמימים ליובאוויטש, תומכי תמימים שצעדרין, תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים חרסון - בשנים תרס"ח-תר"פ. התגורר בעיר הומיל ביילורוסיה, בשנים תר"פ-תרפ"ה.

בשנת תרפ"ו (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.

לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל בברוקלין שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל.

עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.

הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ את 'אגודת התמימים' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי חסידות. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור אדמו"ר הריי"צ ומוסדותיו.

לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת תרצ"ב (1932) הקים בניו יורק את ישיבת "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת תרצ"ט (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם בישיבת תומכי תמימים בעיר אטווצק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת תש"א (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית חיה מושקא. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - שיינא ובעלה מנחם מענדל הורנשטיין. בשנת תש"ד הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי דובער אלטיין, כראש ישיבה).

פעל רבות בענין קבלת הנשיאות של הרבי.

אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבת ר' ישראל דזשייקאבסאן בבית החיים מנטפיורי בקווינס.

עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר בית רבקה, שיועד לבנות חב"דיות.

מאז פרישתו לפנסיה והפסקת עבודתו כשוחט, הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה, ובשנים אלו אף ערך פעמיים מסיבה מפוארת של סיום הש"ס[5].

נפטר בניו יורק בגיל 79 בי"ז בסיוון תשל"ה (1975), ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

תפקידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מאויית ביידיש גם דזייקאבסאן, או דזשייקאבסאן.
  2. רב ליטאי ציוני ממקימי תנועת ה"מזרחי".
  3. מכיון ששם למדו עברית ולימודי חול.
  4. בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין. הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".
  5. עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.