יעקב יוסף כ"ץ – הבדלי גרסאות

א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
[[קובץ:ציון תולדות יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יעקב יוסף (ימין)]]
[[קובץ:ציון תולדות יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יעקב יוסף (ימין)]]
'''הרב יעקב יוסף הכהן כ"ץ''' הידוע כ'''רבי יעקב יוסף מפולנאה'''. הינו תלמידו המובהק של [[הבעל שם טוב]] ומחבר הספר החסידי הראשון שיצא בדפוס.
'''הרב יעקב יוסף הכהן כ"ץ''' הידוע כ'''רבי יעקב יוסף מפולנאה'''. הינו תלמידו המובהק של [[הבעל שם טוב]] ומחבר הספר החסידי הראשון שיצא בדפוס.
שורה 4: שורה 5:
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי [[רבי יהודה אריה ליב]] ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מ[[הבעל שם טוב]] שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים [[תק"ח]] - [[תקי"ב]] שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת [[תק"ל]], לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה ה[[יהודי|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).  
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי [[רבי יהודה אריה ליב]] ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מ[[הבעל שם טוב]] שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים [[תק"ח]] - [[תקי"ב]] שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת [[תק"ל]], לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה ה[[יהודי|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).  


באחד ממכתבי הבעש"ט שב[[גניזה החרסונית]]{{הערת שוליים|מכתב קמ"ב.}}, הוא מתארו:
באחד ממכתבי הבעש"ט שב[[גניזה החרסונית]]{{הערה|מכתב קמ"ב.}}, הוא מתארו:


:::''קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן...
:::''קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן...
שורה 10: שורה 11:
לאחר [[הסתלקות]] הבעש"ט בשנת [[תק"כ]] שימשו הרב יעקב יוסף ו[[המגיד ממזריטש]] כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כמחבר הספרים ומקרב היהודים לחסידות.
לאחר [[הסתלקות]] הבעש"ט בשנת [[תק"כ]] שימשו הרב יעקב יוסף ו[[המגיד ממזריטש]] כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כמחבר הספרים ומקרב היהודים לחסידות.


ר' יעקב יוסף נפטר ב[[כ"ד]] [[תשרי]] [[תקמ"ג]].
ר' יעקב יוסף נפטר ב[[כ"ד תשרי]] [[תקמ"ג]].


==אזכור תורתו בחסידות חב"ד==
==אזכור תורתו בחסידות חב"ד==
שיטת לימודו בכלל דומה לשיטת הלימוד אותה הנהיגו רבותינו נשיאנו, בכך שלומד לעומק את פשט הדברים, אך מדייק ומדקדק בכל פרט.
שיטת לימודו בכלל דומה לשיטת הלימוד אותה הנהיגו רבותינו נשיאנו, בכך שלומד לעומק את פשט הדברים, אך מדייק ומדקדק בכל פרט.
מלבד זאת, פעמים רבות מזכיר הרבי מלך המשיח את אמרותיו, והעיקריים שבהם:
מלבד זאת, פעמים רבות מזכיר הרבי את אמרותיו, והעיקריים שבהם:
על הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" אומר שההסתר בגלות גם הוא מוסתר.
על הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" אומר שההסתר בגלות גם הוא מוסתר.
הרבי מלך המשיח שליט"א מביא מבעל התולדות יעקב יוסף בפרשת תרומה את דברי ה[[בעש"ט]] כי 'הזולת הוא הראי' וכשרואים רע בשני זה מגיע מאיתנו".
הרבי מביא מבעל התולדות יעקב יוסף בפרשת תרומה את דברי ה[[בעש"ט]] כי 'הזולת הוא הראי' וכשרואים רע בשני זה מגיע מאיתנו".
כמוגם האגרת הידועה מהבעש"ט [[אגרת הגאולה]] (שעשה עליית נשמה בר"ה תק"ז ועלה גם להיכל המשיח ושאל אותו "אימתי קאתי מר" וענה לו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה") - נדפסה לראשונה בספרו [[בן פורת יוסף]].
כמו כן גם האגרת הידועה מהבעש"ט [[אגרת הגאולה]] (שעשה עליית נשמה בר"ה תק"ז ועלה גם להיכל המשיח ושאל אותו "אימתי קאתי מר" וענה לו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה") - נדפסה לראשונה בספרו בן פורת יוסף.


==ספריו==
==ספריו==
*בשנת [[תק"מ]] פרסם רבי יעקב יוסף את הספר "[[תולדות יעקב יוסף]]", בו הציג את תורת מורו.  
*בשנת [[תק"מ]] פרסם רבי יעקב יוסף את הספר "תולדות יעקב יוסף", בו הציג את תורת מורו.  
*ב[[תקמ"א]] פרסם את הספר "[[בן פורת יוסף]]"
*ב[[תקמ"א]] פרסם את הספר "בן פורת יוסף"
*בשנת [[תקמ"ב]] פרסם את הספר "צפנת פענח" (פירושים על ספר [[שמות]]). מייחסים לו גם את כתיבת הספר "כתונת פסים".
*בשנת [[תקמ"ב]] פרסם את הספר "צפנת פענח" (פירושים על ספר [[שמות]]). מייחסים לו גם את כתיבת הספר "כתונת פסים".