נפתלי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''נפתלי הלברשטאם''' | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''נפתלי הלברשטאם''' ([[ב' תמוז]] [[תרפ"ח]], 20 ביוני 1928 - [[י"ז אדר א']] [[תשפ"ב]], 18 בפברואר 2022) היה ה[[אדמו"ר]] מטשאקווא ויושב ראש ועד הכשרות של [[העדה החרדית]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרבי יעקב האדמו"ר מטשאקווא, בנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד, בנו של רבי ברוך הלברשטאם, בנו של מייסד [[חסידות צאנז]], רבי [[חיים הלברשטאם]]. | |||
נולד לרבי יעקב האדמו"ר מטשאקווא, | |||
עם פטירתו של אביו ב[[ד' חשוון]] [[תשכ"ח]] החל למלאת את מקום אביו כאדמו"ר של חסידות טשאקאווא, אותה הקים אביו כשהתמנה לרבה של טשאקאווא בגיל 21, בבית מדרשו של אביו, אותו הקים לאחר שהתיישב בירושלים לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת [[תרצ"ה]] שם הקים את בית הכנסת וישיבת "דברי חיים צאנז-טשאקאווא" בשכונת גאולה. | |||
לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת [[תשע"ג]], מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו. | לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת [[תשע"ג]], מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו. | ||
אחיו היה הרב [[משה | אחיו היה הרב [[משה הלברשטם]], דיין בבית הדין של העדה החרדית. חתניו הם הרב שלמה גשטטנר (בנו של הרב נתן גשטטנר) [[מו"צ]] בעדה החרדית, רבי צבי כהנא האדמו"ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים (ענף של חסידות ספינקא), ורבי יצחק יהודה טברסקי [[ר"מ]] בישיבת [[רחמסטריווקא]]. | ||
נפטר ב[[י"ז אדר א']] [[תשפ"ב]]. | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ב[[חדר הרבי|חדרו]], אז הציע לו הרבי לשבת על כסא לידו. הרב הלברשטאם נרתע בהתחלה, אך הרבי הפציר בו עד שהסכים, והם דיברו ודנו במשך שעה ועשרים דקות בשלל נושאים חשובים בעולם היהדות. | נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ב[[חדר הרבי|חדרו]], אז הציע לו הרבי לשבת על כסא לידו. הרב הלברשטאם נרתע בהתחלה, אך הרבי הפציר בו עד שהסכים, והם דיברו ודנו במשך שעה ועשרים דקות בשלל נושאים חשובים בעולם היהדות. | ||
בשנת תשע"ג ערך ביקור בבית הכנסת של קהילת חב"ד | בשנת [[תשע"ג]] ערך ביקור בבית הכנסת של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] שב[[ירושלים]], התעניין במשך שעה ארוכה בכל פרטי מערכות המקווה השונות שבבניין, והתרשם מההידורים שבמקווה שנבנה לפי [[מקווה חב"ד|שיטתם]] של [[רבותינו נשאינו]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 19: | שורה 23: | ||
{{מיון רגיל:הלברשטם, נפתלי}} | {{מיון רגיל:הלברשטם, נפתלי}} | ||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:16, 3 בנובמבר 2024
הרב נפתלי הלברשטאם (ב' תמוז תרפ"ח, 20 ביוני 1928 - י"ז אדר א' תשפ"ב, 18 בפברואר 2022) היה האדמו"ר מטשאקווא ויושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי יעקב האדמו"ר מטשאקווא, בנו של רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד, בנו של רבי ברוך הלברשטאם, בנו של מייסד חסידות צאנז, רבי חיים הלברשטאם.
עם פטירתו של אביו בד' חשוון תשכ"ח החל למלאת את מקום אביו כאדמו"ר של חסידות טשאקאווא, אותה הקים אביו כשהתמנה לרבה של טשאקאווא בגיל 21, בבית מדרשו של אביו, אותו הקים לאחר שהתיישב בירושלים לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה שם הקים את בית הכנסת וישיבת "דברי חיים צאנז-טשאקאווא" בשכונת גאולה.
לאחר פטירתו של הרב יעקב בלוי שעמד בראש מערכת הכשרות של העדה החרדית, בשנת תשע"ג, מונה הרב הלברשטאם לממלא מקומו כיושב ראש ועד הכשרות של העדה החרדית, והוא אחראי על פסיקות הלכתיות ודינים הנקבעים בתחומים אלו.
אחיו היה הרב משה הלברשטם, דיין בבית הדין של העדה החרדית. חתניו הם הרב שלמה גשטטנר (בנו של הרב נתן גשטטנר) מו"צ בעדה החרדית, רבי צבי כהנא האדמו"ר מזידיטשוב ספינקא ירושלים (ענף של חסידות ספינקא), ורבי יצחק יהודה טברסקי ר"מ בישיבת רחמסטריווקא.
נפטר בי"ז אדר א' תשפ"ב.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נכנס ליחידות אצל הרבי בחדרו, אז הציע לו הרבי לשבת על כסא לידו. הרב הלברשטאם נרתע בהתחלה, אך הרבי הפציר בו עד שהסכים, והם דיברו ודנו במשך שעה ועשרים דקות בשלל נושאים חשובים בעולם היהדות.
בשנת תשע"ג ערך ביקור בבית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה שבירושלים, התעניין במשך שעה ארוכה בכל פרטי מערכות המקווה השונות שבבניין, והתרשם מההידורים שבמקווה שנבנה לפי שיטתם של רבותינו נשאינו.
