הלכה למשה מסיני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''תלמוד תורה "צמח צדק"''' חב"ד בפתח תקווה, הוא מוסד חינוך חב"די לבנים, המשמש את קהילת חב"...")
 
אין תקציר עריכה
 
(57 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''[[תלמוד תורה]] "צמח צדק"''' חב"ד ב[[פתח תקווה]], הוא מוסד חינוך חב"די לבנים, המשמש את קהילת חב"ד בעיר וכן לומדים בו תלמידים מכל איזור מרכז הארץ. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה המוסד כ250 תלמידים.  
'''הלכה למשה מסיני''' אלו דינים שקיבלם [[משה רבינו]] מפי הגבורה ב[[הר סיני]] כחלק מה[[תורה שבעל פה]] ומסרם לעם ישראל.


==היסטוריה==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"{{הערה|תורה אור יתרו סז, ב}}.
עם התפתחותה של קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] וייסוד מוסדות חב"ד בעיר, נוצר הצורך לפתוח תלמוד תורה לבנים. בשלהי שנות הנונים הוקם התלמוד תורה על ידי הרב [[מאיר בוסטומסקי]] והרב [[יצחק אבוקסיס]], בסיוע בית חב"ד פתח תקווה בראשות הרב [[אשר דייטש]].


בראשית שנות הקמתו שכן התלמוד תורה וכיתות הגן במבנה ישן בשכונת שעריה בעיר. המבנה היה צר מהכיל את כל התלמידים וכמה כיתות נאלצו ללמוד בבתי כנסת סמוכים.
==רקע==
לפי המסופר ב[[תורה]], כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים [[הקב"ה]] לימדו את התורה, ובכללה ה[[תורה שבעל פה]].
כפי שנאמר בפסוק{{הערה|שמות כד, יב}}: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}.


בשנת [[תשס"ו]] עקב סכסוך בין עיריית פתח תקווה לבעלי המבנה, התלמוד תורה נדד לבתי כנסת שונים ולבסוף הקצתה העירייה בניין רחב ידיים שבעבר שימש את בית הספר 'עמל' במרכז העיר. המבנה, שלא היה בשימוש הרבה שנים, היה זקוק לשיפוץ מיידי, אך תלמידי החיידר נכנסו אליו ורק במשך השנים המבנה שופץ לרווחת התלמידים.
אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.


==פעילויות התלמוד תורה==
הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות}} זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.
בנוסף למבצעים מיוחדים לרגל תאריכים חסידיים בלוח השנה, מתקיים מידי שנה מבצע שינון משניות ו[[תניא]] בעל פה. התלמידים המעפילים למקומות הראשונים זוכים בפרסים יקרי ערך.


התלמוד תורה מקיים מסגרת של 'אבות ובנים' בו חוזרים התלמידים עם אביהם על החומר הנלמד.
==גדרם==
 
{{להשלים}}
התלמוד תורה מקיים מידי שנה, לקראת סיום שנת הלימודים, מסיבת סיום מפוארת. בה מעניקים תעודות הוקרה לתלמידים העולים לישיבות, ותלמידי הכיתות עולים לבמה למופע אומנותי חסידי.
 
במקביל לפעילות התלמוד תורה מקיימים התלמידים מהכיתות הגבוהות סניף פעיל של צבאות ה' - "חיילי מנחם" בשיתוף עם ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ובשיתוף עם בית חב"ד פתח תקווה. הסניף מארגן מפגשים שבועיים, מבצעי לימוד, וכינוסי "ראלי" לכל ילדי האיזור.
 
מידי שנה מתקיים במתחם התלמוד תורה דיי קעמפ [[גן ישראל אור הגאולה]]. בשנים האחרונות משתתפים בו למעלה ממאה חיילים.
 
==צוות התלמוד תורה==
*הרב [[מאיר בוסטומסקי]] - מנכ"ל המוסד.
*הרב אברהם פרקש - מנהל.
*הרב מנחם שאער - רכז חברתי חסידי.
*הרב שי סוקניק - מחנך.
*הרב אהרון מזרחי - מחנך.
*הרב משה אליאס - מחנך.
*הרב שמעון ריינהולד - מחנך.
*הרב טוביה פיש - מחנך.
 
===צוות התלמוד תורה בעבר===
*הרב [[יצחק אבוקסיס]] - מנהל חינוכי.
*הרב יוסף חדד - מנהל חינוכי.
*הרב [[אריאל מדר]] - מחנך המתיבתא.


==ראו גם==
==ראו גם==
[[גן ישראל אור הגאולה]]
*[[תורה שבעל פה]]
 
*[[תורה שבכתב]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/351234/ חידון הלכות פסח בתלמוד תורה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/400802/ גלריה מפתיחת שנת הלימודים] {{אינפו}}


[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פתח תקווה]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה אחרונה מ־09:18, 22 בספטמבר 2023

הלכה למשה מסיני אלו דינים שקיבלם משה רבינו מפי הגבורה בהר סיני כחלק מהתורה שבעל פה ומסרם לעם ישראל.

אדמו"ר הזקן מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי המסופר בתורה, כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים הקב"ה לימדו את התורה, ובכללה התורה שבעל פה. כפי שנאמר בפסוק[2]: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה[3].

אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.

הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא[4] זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.

גדרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תורה אור יתרו סז, ב
  2. שמות כד, יב
  3. רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
  4. רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות