דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הרחבה, עריכה, עדכון)
 
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
'''דרך חיים''' הוא ספר [[מוסר]]י שנתחבר על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא]]ים. הספר נחשב כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].
'''דרך חיים''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו, המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא|חטאים]], ונחשב כספר יסוד בעבודת ה[[תשובה]] לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].


היו [[חסיד]]ים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.
==כתיבת הספר והוצאתו==
[[הרבי הריי"צ]] סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר [[אדמו"ר האמצעי]] ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "[[עטרת ראש]]" ו"[[שערי אורה]]"){{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 101 [בתרגום ללה"ק - ע' קד].}}.


הרבי {{הערת שוליים|1=[[לקוטי-שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [[אגרות קודש]] כרך יא ג'תשפב.}} המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה.
עם זאת, במקום אחר מספר הרבי הריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.}}. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.}}. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).}}.


אחד התאונן בפני הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך י ב'תתקצו.}} שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי:
==דפוסי הספר==
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקע"ט]] ב[[קאפוסט]], כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]] שנדפס בשני חלקים בשנים [[תקע"ז]] ו[[תקע"ח]].
 
ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.
 
בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ו[[מראי מקומות]]. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]].
 
בשנת [[תשע"ג]] הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י קה"ת. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת ועם מראי מקומות על הגיליון.
 
==אודות הספר==
הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי [[פריקת עול]]. היו חסידים שהספר פעל אצלם [[מרירות]] ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] היה מלמד בכפר, ועימו היה רק הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אסר עליו ללמוד בו, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.}}. ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב]] אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' [[מיכאל בלינר]] ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו{{הערה|"ר' מענדל" שם.}}. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד{{הערה|כפר חב"ד, גליון 495.}}.
 
גם החסיד ר' [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב זכריה מסקאליק]] כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "[[דרך חיים]]" ופורץ בבכי.
 
[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ב[[יחידות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]], לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . .
לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים".
 
כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא.
 
בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו}}.
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: "[[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת ה[[מוח]], והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת ה[[לב]]. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[סידור עם דא"ח|הסידור]] עם [[אמרי בינה]]"{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}. כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין ה[[מרירות]], שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד"{{הערה|ספר השיחות תש"ב ע' 89 [בתרגום ללה"ק - ע' פא].}}.
 
אחד התאונן בפני [[הרבי]] שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2996.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו].}}:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}


כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ח ב'תקעד.}}.
===הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר===
 
[[הרבי]] המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תשפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7429.htm כרך יט, אגרת ז'תכט].}}.
==הוצאת הספר==


הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט ב[[קאפוסט]], ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.
כאשר ראה [[אדמו"ר הרש]] את בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], בליל [[שביעי של פסח]] ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] - התבטא: {{ציטוטון|למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "[[אגרת התשובה]]" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו ה[[שמחה]], ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 53 [בתרגום ללה"ק - ע' נח].}}.


בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על-דבר הספר, וציונים מהמוציאים-לאור. ההוספות נערכו ע"י הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]]. בשנת [[תשע"ג]] נסדר הספר מחדש באותיות בהירות.
כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2248.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רמח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2574.htm ב'תקעד] (שם מורה ללמוד י"א פרקים בעל פה).}}. לבחורי ישיבה שלא [[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]] כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של [[פריקת עול]], וציין: {{ציטוטון|קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] {{מונחון|'''דער''' הערין|לקלוט, להפנים}}) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4976.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יד, אגרת ד'תתקעו].}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].
*[https://hebrewbooks.org/58810 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
*[https://hebrewbooks.org/58810 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/17-06-2021-18-02-43-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-112.pdf דרך חיים]''', סקירה על הספר בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 8
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

גרסה אחרונה מ־21:52, 24 בספטמבר 2024

שער הספר, דפוס קפוסט, תרע"ט

דרך חיים הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו, המבאר ענייני תשובה וחומרת החטאים, ונחשב כספר יסוד בעבודת התשובה לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר שערי תשובה.

כתיבת הספר והוצאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הריי"צ סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר אדמו"ר האמצעי ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "עטרת ראש" ו"שערי אורה")[1].

עם זאת, במקום אחר מספר הרבי הריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים[2]. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים[3]. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר[4].

דפוסי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט בקאפוסט, כחלק שלישי מהספר שערי תשובה שנדפס בשני חלקים בשנים תקע"ז ותקע"ח.

ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה בז'יטומיר בתרכ"ג. צילום מהוצאת ז'יטומיר הוציא הרבי בתשט"ו, בתוספת מפתחות, הערות וציונים.

בשנת תשס"ב הודפס הספר בתוספת קיצורים מאדמו"ר הריי"צ (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת תשס"ז - עד פרק יז), ביאור מר' הלל מפאריטש על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ומראי מקומות. ההוספות נערכו על ידי הרב גבריאל שפירא, והרב אליהו מטוסוב.

בשנת תשע"ג הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י קה"ת. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת ועם מראי מקומות על הגיליון.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי פריקת עול. היו חסידים שהספר פעל אצלם מרירות ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' שמואל גרונם אסתרמן היה מלמד בכפר, ועימו היה רק הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד שאדמו"ר הרש"ב אסר עליו ללמוד בו, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי[5]. ר' אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' מיכאל בלינר ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו[6]. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד[7].

גם החסיד ר' יעקב זכריה מסקאליק כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "דרך חיים" ופורץ בבכי.

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ביחידות:

כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש מחשבה, דיבור ומעשה, לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . . לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים".

כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא.

בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו

.

אדמו"ר הריי"צ אמר: "אדמו"ר הזקן התכוין לעבודת המוח, והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד שערי תשובה ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את הסידור עם אמרי בינה"[8]. כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין המרירות, שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד"[9].

אחד התאונן בפני הרבי שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי[10]:

ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.

הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי המליץ ללמוד בספר בחודש אלול כחלק מעבודת התשובה[11].

כאשר ראה אדמו"ר הרש"ב את בנו, אדמו"ר הריי"צ, בליל שביעי של פסח ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם קריאת שמע שעל המיטה - התבטא: "למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "אגרת התשובה" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו השמחה, ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה"[12].

כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה[13]. לבחורי ישיבה שלא שמרו על סדרי הישיבה כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של פריקת עול, וציין: "קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק כ"ק מו"ח אדמו"ר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
דער הערין) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו"
[14].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 101 [בתרגום ללה"ק - ע' קד].
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.
  4. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).
  5. אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.
  6. "ר' מענדל" שם.
  7. כפר חב"ד, גליון 495.
  8. ספר השיחות תש"ה ע' 52
  9. ספר השיחות תש"ב ע' 89 [בתרגום ללה"ק - ע' פא].
  10. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו.
  11. לקוטי שיחות חלק ב, עמ' 632. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תשפב. כרך יט, אגרת ז'תכט.
  12. ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 53 [בתרגום ללה"ק - ע' נח].
  13. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רמח. ב'תקעד (שם מורה ללמוד י"א פרקים בעל פה).
  14. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יד, אגרת ד'תתקעו.