רעווא דרעווין (בשבת): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (תיקון קישור לפירושונים) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
במנוחה של יום ה[[שבת]] ישנם שלושה דרגות: [[ליל שבת]], [[יום השבת]], ושעת רעווא דרעווין. | במנוחה של יום ה[[שבת]] ישנם שלושה דרגות: [[ליל שבת]], [[יום השבת]], ושעת רעווא דרעווין. | ||
ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין ה[[מנוחה]], ללא כל קשר עם מנוחה '''ממלאכה''' (כי המנוחה דמלאכה | ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין ה[[מנוחה]], ללא כל קשר עם מנוחה '''ממלאכה''' (כי המנוחה דמלאכה הייתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"{{הערה|1=לשון [[תפילת שמונה עשרה]] במנחת השבת.}} - זמן שהוא מעין [[הגאולה]] העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה{{הערה|1=שיחת שבת פרשת מקץ, [[זאת חנוכה]] תשמ"ג.}}. | ||
התרגום של המילים מ[[ארמית]] הוא "רצון כל הרצונות". דרגת ה[[רצון]] האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל [[עשר הספירות]], וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר. | התרגום של המילים מ[[ארמית]] הוא "רצון כל הרצונות". דרגת ה[[רצון]] האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל [[עשר הספירות]], וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}. | בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר [[הקב"ה]] נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}. | ||
כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו [[בשר]] ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר | כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש{{הערה|על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו [[בשר בהמה ועוף|בשר]] ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר הייתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.}}, והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.}}. | ||
==סדר ניגונים== | ==סדר ניגונים== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סעודה שלישית]] | * [[בני היכלא]] | ||
* [[סעודה שלישית]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16265&CategoryID=2499 שיחת מוסר ברעווא דרעווין?]''', מכתב מעובד של הרבי בנוגע להנהגה הנכונה בזמן זה | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16265&CategoryID=2499 שיחת מוסר ברעווא דרעווין?]''', מכתב מעובד של הרבי בנוגע להנהגה הנכונה בזמן זה | ||
{{שבת}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:13, 20 ביוני 2024
רעווא דרעווין הוא כינוי לזמן תפילת המנחה ביום השבת אחר הצהריים, אז מאירה קדושתה של השבת בשיא התוקף. זמן זה הוא זמן מסוגל, וחסידים נוהגים לנצל זמן זה לנגן ניגוני געגועים חסידיים, ולחזור מאמרי דא"ח.
מעלתו של זמן זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במנוחה של יום השבת ישנם שלושה דרגות: ליל שבת, יום השבת, ושעת רעווא דרעווין.
ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין המנוחה, ללא כל קשר עם מנוחה ממלאכה (כי המנוחה דמלאכה הייתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"[1] - זמן שהוא מעין הגאולה העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה[2].
התרגום של המילים מארמית הוא "רצון כל הרצונות". דרגת הרצון האלוקי מורה על הארה אלוקית הנעלית מכל עשר הספירות, וכאשר בשעת 'רעווא דרעווין' מאיר 'רצון כל הרצונות' מורה הדבר על דרגת אלוקית נעלית ביותר.
בפיוט 'בני היכלא' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר הקב"ה נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין")[3].
כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש[4], והטעם הפנימי לכך היות שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין[5].
סדר ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
החסידים נוהגים מידי שבת לנצל זמן מיוחד זה לעריכת סדר ניגונים, בו מנגנים ניגוני התעוררות, וחוזרים מאמר שנאמר על ידי הרבי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת מוסר ברעווא דרעווין?, מכתב מעובד של הרבי בנוגע להנהגה הנכונה בזמן זה
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
הערות שוליים
- ↑ לשון תפילת שמונה עשרה במנחת השבת.
- ↑ שיחת שבת פרשת מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג.
- ↑ שיחת שבת פרשת תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.
- ↑ על פי לשון הכתוב (בשלח טז, יב-יג): "בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם. . ויהי בערב ותעל השליו. . ובבוקר הייתה שכבת הטל", שהשליו ירד ערב לפני שהחל לרדת המן, ועל פי דברי רש"י שהמן החל לרדת בט"ו אייר שחל באותה שנה ביום ראשון (על פי רש"י בשלח טז, א), נמצא שבין הערביים שלפניו שאז ירד השליו (רש"י בא יב, ו), היה בזמן רעווא דרעווין של שבת קודש י"ד אייר.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ב' לפרשת בשלח, על פי ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה פרשת בהעלותך.