הכהן כמורה הוראה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (נראה שהועתק מויקיפדיה) |
(המשך שכתוב. עברתי על 'מקורות בתלמוד ודברי חז"ל. כתוב שהם בני דעה בשונה מבהמה! לא משאר ישראל..., זה שאין מצוי צורבא מרבנן דמורי זה נתון קיים ולא עניין של סמכות, וזה לכלל הלוויים וגם בני יששכר, זה שנותנים לכהנים תרומה בכדי שיהיו פנויים בלימוד התורה לא אומר שיש להם דעת רחבה ובפרט שהמילים הללו לא מוזכרות.) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן | לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן [[בית המקדש]], היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''{{מקור}}. | ||
בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל. | בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל{{מקור}}. | ||
סמכות | סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה{{מקור}}. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום{{מקור}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו - | ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו - ופקד עליו ללמד ולהורות דרך השם ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, ג}}{{מקור|סיבה=מה המקור לכך שהוראה זו המשיכה אצל בני אהרון הכהנים ולא נשארה אצל הלויים?}}. | ||
==בית דין של כהנים== | ==בית דין של כהנים== | ||
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום- | בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יום של [[בית המקדש]] הייתה מנוהלת על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}. | ||
ב[[משנה]], נקראה ועידה זו בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות '''בית דין של הכהנים''' בעניין הפעילות היום יומית במקדש{{מקור}}, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם - חפש במקורות המובאות בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}. | |||
===הוראת כהן משיח=== | ===הוראת כהן משיח=== | ||
| שורה 23: | שורה 17: | ||
==מקורות בחומש== | ==מקורות בחומש== | ||
בפירושו לחומש, מעיר האבן עזרא על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם הספורנו{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]]. | |||
===הכהנים כדיינים במשפט העברי=== | |||
בחומש גם מובאות מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ונגעים{{מקור}}. בדין '''נגע הצרעת''' נתנה לכהנים הסמכות הבלעדית לקבוע בפועל את הטומאה והטהרה{{הערה|דברים כא, ה}}. | |||
בעניין [[עגלה ערופה]] מציין הספורנו, שהכהנים נבחרו לאלה ש"על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בשל היותם בקיאים בתכונות בני העם, ואולי בחקירתם יימצא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}. | |||
==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ||
בנביא מצויין כי ראוי לכהן להורות את חוקי התורה לכל העם ולהוכיחם כשחוטאים{{הערה|מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}{{הערה|אבן עזרא ורד"ק - הושע ד, ד}}. במקום נוסף בנביא, מובא שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים את העם, והשרים היו הולכים איתם כדי לכפות את העם לעשות כדבריהם{{הערה|דברי הימים ב יז, ח ברש"י}}. עוד מוזכר בנביא, כי כאשר עם ישראל חוטאים, מונע מהם ה' את הכהן שיורה להם את משפטיו, וכששבים בתשובה דואג להם ה' לשופט שיורה להם את דרך התורה{{הערה|דברי הימים ב טו, ג ע"פ פירוש הרלב"ג}}. | |||
ב[[ספר | ב[[ספר תהלים|ספר התהלים]] ודברי הימים{{מקור}} מתואר כי בזכות תפקידם של הכהנים כמורי צדק, הם זוכים ללבישת '''בגדי צדק'''{{הערה|תהלים קלב, ט ע"פ האבן עזרא}}. | ||
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ||
הוראתו של הכהן הייתה חשובה בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: [[רבי יהודה הנשיא]] שאל את [[רבי טרפון]] (שהיה כהן) מהו צריך להיות שוויו של השה בו יפדה את פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}}{{מקור|סיבה=זה שרבי יהודה שאל את הכהן לשוויו של השה בו יפדה את פטר החמור אינו מקור לכך שלהוראת הכהן הייתה חשיבות באופן כללי, הרבה יותר סביר שרבי יהודה שאל בגלל שמן הסתם כהן, שנדרש להלכה הזו פעמים רבות יש ידיעה מה הדין.}}. | |||
יש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז.}}. | |||
==בחלק הנסתר שבתורה== | ==בחלק הנסתר שבתורה== | ||
| שורה 50: | שורה 40: | ||
ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.}}. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של [[רבי יוחנן]] שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות{{הערה|מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.}}, אולם ב'''זוהר חדש''' מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור [[הוי"ה (שם)|השם המפורש]] בנכונות המקובלת{{הערה|זוהר חדש לבפר רות דף פב.}}. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] יחד{{הערה|השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר}}. | ב[[ספר הזוהר]], מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני [[קדושה|קודש]]{{הערה|רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.}}. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של [[רבי יוחנן]] שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות{{הערה|מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.}}, אולם ב'''זוהר חדש''' מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור [[הוי"ה (שם)|השם המפורש]] בנכונות המקובלת{{הערה|זוהר חדש לבפר רות דף פב.}}. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] יחד{{הערה|השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר}}. | ||
לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח ל[[קדוש ברוך הוא]], וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח}} השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת תרומה א}}. | לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח ל[[קדוש ברוך הוא]], וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח}} השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת תרומה א}}. | ||
בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז}} | בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע [[לחם]] ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו{{הערה|ספר רזיאל המלאך דף לו-ז}} | ||
| שורה 58: | שורה 48: | ||
בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח}} וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם{{הערה|ספר מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודף רנ"ג, ובדברי רבו [[המגיד ממזריטש]] בספר 'מגיד דבריו ליעקב' - חלק 'רמזי תורה' דף צא:.}}. | בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מ[[אדמו"ר הזקן]], שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן{{הערה|ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח}} וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם{{הערה|ספר מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודף רנ"ג, ובדברי רבו [[המגיד ממזריטש]] בספר 'מגיד דבריו ליעקב' - חלק 'רמזי תורה' דף צא:.}}. | ||
ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה | ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה {{*}} ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}. | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר | [[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסביר את הכח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמו"ר [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}. | ||
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}. | גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}. | ||
| שורה 67: | שורה 57: | ||
==מי הולך אל מי== | ==מי הולך אל מי== | ||
מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות{{הערה|כלי יקר ויקרא יד, ב. | מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות{{הערה|1=כלי יקר ויקרא יד, ב. {{*}} דברי הימים ב טו, ג וברש"י {{*}} מלאכי ב, ז ובמצודת דוד}}. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ספר '''תקנת השבים''' - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה) | *ספר '''תקנת השבים''' - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה) | ||
*ספר '''מאיר עיני ישרים''' - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה [[תש"י]] (דף מז) | *ספר '''מאיר עיני ישרים''' - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה [[תש"י]] (דף מז) | ||
* ספר '''גבורת יצחק''' - | * ספר '''גבורת יצחק''' - ארצות הברית תשנ"ז (דף שפ"ז) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:45, 13 ביוני 2024
לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן בית המקדש, היה קיים בית הדין של הכהנים[דרוש מקור].
בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין[1]. אולם, בסגנון המשנה מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל[דרוש מקור].
סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה[דרוש מקור]. בחלק הנסתר שבתורה מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום[דרוש מקור].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו - ופקד עליו ללמד ולהורות דרך השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות[2][דרוש מקור][מפני ש...].
בית דין של כהנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת המזבח, והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יום של בית המקדש הייתה מנוהלת על ידי ועידה מיוחדת של כהנים[דרוש מקור].
במשנה, נקראה ועידה זו בשם בית דין של כהנים או בשם זקני כהונה[3][דרוש מקור]. בנוסף לזהירות בית דין של הכהנים בעניין הפעילות היום יומית במקדש[דרוש מקור], ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה[דרוש מקור], כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה[4].
הוראת כהן משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורות בחומש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפירושו לחומש, מעיר האבן עזרא על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה[5], הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים[6], כלל שעליו מעיד גם הספורנו[7]. הרמב"ן, בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות[8]. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כמלאכי השרת.
הכהנים כדיינים במשפט העברי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחומש גם מובאות מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כדיינים על ענייני ריב ונגעים[דרוש מקור]. בדין נגע הצרעת נתנה לכהנים הסמכות הבלעדית לקבוע בפועל את הטומאה והטהרה[9].
בעניין עגלה ערופה מציין הספורנו, שהכהנים נבחרו לאלה ש"על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בשל היותם בקיאים בתכונות בני העם, ואולי בחקירתם יימצא שופך דם הנקי[10].
מקורות בספרי נביאים וכתובים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנביא מצויין כי ראוי לכהן להורות את חוקי התורה לכל העם ולהוכיחם כשחוטאים[11][12]. במקום נוסף בנביא, מובא שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים את העם, והשרים היו הולכים איתם כדי לכפות את העם לעשות כדבריהם[13]. עוד מוזכר בנביא, כי כאשר עם ישראל חוטאים, מונע מהם ה' את הכהן שיורה להם את משפטיו, וכששבים בתשובה דואג להם ה' לשופט שיורה להם את דרך התורה[14].
בספר התהלים ודברי הימים[דרוש מקור] מתואר כי בזכות תפקידם של הכהנים כמורי צדק, הם זוכים ללבישת בגדי צדק[15].
מקורות בתלמוד ודברי חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוראתו של הכהן הייתה חשובה בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה[16][דרוש מקור][מפני ש...].
יש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים[17].
בחלק הנסתר שבתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר הזוהר, מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני קודש[18]. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של רבי יוחנן שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות[19], אולם בזוהר חדש מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור השם המפורש בנכונות המקובלת[20]. ב'השמטות' לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד[21].
לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח לקדוש ברוך הוא, וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה[22]. בצורה יותר חריפה, רבי שמעון בן יוחאי משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה[23] השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה[24].
בספר 'רזיאל המלאך' מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע לחם ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו[25]
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מאדמו"ר הזקן, שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן[26] וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם[27].
האדמו"ר האמצעי האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו[28], הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם[29], והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי[30], וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש[31].
אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ז, מסר מאמר שמסביר את הכח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה[32].
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה[33].
הרבי מליובאוויטש, בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה[34]. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר ניצוץ היהדות בתוך כל יהודי ויהודי[35].
מי הולך אל מי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות[36]. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה[37]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר תקנת השבים - הרב צדוק הכהן מלובלין (מדף י"א והלאה)
- ספר מאיר עיני ישרים - מאת הרב מאיר שורצמן-וויניפג, קנדה תש"י (דף מז)
- ספר גבורת יצחק - ארצות הברית תשנ"ז (דף שפ"ז)
הערות שוליים
- ↑ שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה
- ↑ רמב"ם הלכות עבודה זרה א, ג
- ↑ משניות מסכת יומא א:ה
- ↑ משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב
- ↑ ויקרא טו, א
- ↑ ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"
- ↑ וידבר משה והכהנים הלוים; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט
- ↑ רמב"ן לחומש דברים יז:ח
- ↑ דברים כא, ה
- ↑ ספורנו דברים כא, ה
- ↑ מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם
- ↑ אבן עזרא ורד"ק - הושע ד, ד
- ↑ דברי הימים ב יז, ח ברש"י
- ↑ דברי הימים ב טו, ג ע"פ פירוש הרלב"ג
- ↑ תהלים קלב, ט ע"פ האבן עזרא
- ↑ כדוגמא: רבי יהודה הנשיא שאל את רבי טרפון (שהיה כהן) מהו צריך להיות שוויו של השה בו יפדה את פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א
- ↑ לחם פנים במספר קטן גימטריא גל שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז.
- ↑ רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג. זוהר חלק ג דף כג.
- ↑ מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב: זוהר חדש דף מב.
- ↑ זוהר חדש לבפר רות דף פב.
- ↑ השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר
- ↑ זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי
- ↑ ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח
- ↑ מדרש תנחומא לפרשת תרומה א
- ↑ ספר רזיאל המלאך דף לו-ז
- ↑ ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח
- ↑ ספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודף רנ"ג, ובדברי רבו המגיד ממזריטש בספר 'מגיד דבריו ליעקב' - חלק 'רמזי תורה' דף צא:.
- ↑ וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו
- ↑ כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק בראשית
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי "דרושי חתונה" חלק א דף קמה • ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.
- ↑ ספר מאמרי אדמו"ר המהר"ש תרכז דף שי.
- ↑ ספר פלח הרימון להלל מפאריץ' שמות דף תכז.
- ↑ שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג
- ↑ ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא.
- ↑ כלי יקר ויקרא יד, ב. • דברי הימים ב טו, ג וברש"י • מלאכי ב, ז ובמצודת דוד
- ↑ ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")