הלכה – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תיקון קישורים |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הלכה''' היא השם הכולל לכל ציוויי התורה הנוגעים ל[[מעשה]] בפועל בעולם. בניגוד למשא ומתן והדיעות השונות של ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[ראשונים]] והאחרונים, שנחשב '[[לימוד תורה]]'. | '''הלכה''' היא השם הכולל לכל ציוויי התורה הנוגעים ל[[מעשה]] בפועל בעולם. בניגוד למשא ומתן והדיעות השונות של ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[ראשונים]] והאחרונים, שנחשב '[[לימוד תורה]]'. | ||
פסק הלכה נקבע על ידי [[רב]], המקבל כח זה על ידי [[סמיכה לרבנות]]. | פסק הלכה נקבע על ידי [[רב (תואר)|רב]], המקבל כח זה על ידי [[סמיכה לרבנות]]. | ||
==קבלת סמיכה== | ==קבלת סמיכה== | ||
{{ערך מורחב|סמיכה לרבנות}} | {{ערך מורחב|סמיכה לרבנות}} | ||
ב[[חסידות חב"ד]] ישנה הקפדה מיוחדת על לימוד '''הלכה למעשה''', עד לקבלת [[סמיכה לרבנות]]. | ב[[חסידות חב"ד]] ישנה הקפדה מיוחדת על לימוד '''הלכה למעשה''', עד לקבלת [[סמיכה לרבנות]]. | ||
==לימוד 'אליבא דהלכתא'== | ==לימוד 'אליבא דהלכתא'== | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
לימוד 'אליבא דהלכתא' (- מילולית: לפי ההלכה) הוא לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה. ופירושו שגם כאשר לומדים [[נגלה]], [[גמרא]] ו[[ראשונים]], צריך שתהא מטרה ללמוד את ההלכה הפסוקה כפי שהיא מסוכמת ונפסקת ב[[שולחן ערוך]]. ישנן מסקנות שונות העולות מתוך ה[[פלפול]] בסוגיא, אך כאשר האדם רואה את ההלכה הפסוקה ומשתדל שמסקנותיו הלימודיות יהיו בהתאם, לימודו הוא באופן מיושר ואמיתי יותר. | לימוד 'אליבא דהלכתא' (- מילולית: לפי ההלכה) הוא לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה. ופירושו שגם כאשר לומדים [[נגלה]], [[גמרא]] ו[[ראשונים]], צריך שתהא מטרה ללמוד את ההלכה הפסוקה כפי שהיא מסוכמת ונפסקת ב[[שולחן ערוך]]. ישנן מסקנות שונות העולות מתוך ה[[פלפול]] בסוגיא, אך כאשר האדם רואה את ההלכה הפסוקה ומשתדל שמסקנותיו הלימודיות יהיו בהתאם, לימודו הוא באופן מיושר ואמיתי יותר. | ||
אדם שהינו [[ירא שמים]] יש לו חשש ומורא מיוחד לכוין להלכה הפסוקה, כדי לכוין ל[[רצון העליון]]. יש לו חשש מכך | אדם שהינו [[ירא שמים]] יש לו חשש ומורא מיוחד לכוין להלכה הפסוקה, כדי לכוין ל[[רצון העליון]]. יש לו חשש מכך שפסיקתו לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, ולכן יש לו הכנעה ו[[רצון]] מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, וביטול ה[[ישות]] וסברותיו הוא, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על ה[[אמת]] ולומר 'טעיתי' ואז הלימוד הוא אחר לגמרי. | ||
==כחו של פסק דין== | ==כחו של פסק דין== | ||
בתורת [[הרבי]] מודגש באופן מיוחד כחו של פסק דין, שפועל על העולם בפועל. | בתורת [[הרבי]] מודגש באופן מיוחד כחו של פסק דין, שפועל על העולם בפועל. דוגמה מוחשית לכך ניתן למצוא בעובדה שבדבריו בשבת לאחר שהוגש לרבי ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], קישר את הפסק להחלטת [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] לצמצם את תקציבי הנשק באופן משמעותי ולהמירם לכלכלת המדינה.{{הערה|שיחת שבת [[פרשת משפטים]] ה[[תשנ"ב]] וראה בארוכה בספר [[ימי בשורה]].}} גם ביחס לעניינים נוספים שהתרחשו בדרכי העולם, ביקש [[הרבי]] פסק דין של [[רב (תואר)|רב]]{{הערה|לדוגמה בתקופת [[משפט הספרים]] ביקש הרבי פסק הלכה בעניין בעלות הספרים מהרב [[אפרים פישל הרשקוביץ]] (קובץ 'ה' טבת דידן נצח נצחון הספרים (הרב [[משב באגאמילסקי]]) פרק ו'). וכן לגבי פרשיית [[מבצע אנטבה]] ביקש הרבי פסק הלכתי.}}. | ||
== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה == | == אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה == | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
מובא בגמרא{{הערה|ריש פרק שלישי של [[מסכת ברכות]].}} שאין לאדם ליפטר מחבירו אלא מדבר הלכה. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא "אוריתא הוא דקא מרתחא ליה". על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק ה[[תורה]], אך מכיון שמדובר כצואה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדבר להגיע לאמירות של "אין לו מוח בקדקדו". מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל הישות, ולמרות שמדובר בשכל אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם. | מובא בגמרא{{הערה|ריש פרק שלישי של [[מסכת ברכות]].}} שאין לאדם ליפטר מחבירו אלא מדבר הלכה. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא "אוריתא הוא דקא מרתחא ליה". על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק ה[[תורה]], אך מכיון שמדובר כצואה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדבר להגיע לאמירות של "אין לו מוח בקדקדו". מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל הישות, ולמרות שמדובר בשכל אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם. | ||
כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי{{ | כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}. | ||
==אמת לאמיתו== | ==אמת לאמיתו== | ||
| שורה 30: | שורה 29: | ||
===כל השונה הלכות בכל יום=== | ===כל השונה הלכות בכל יום=== | ||
מובא בגמרא{{הערה|מגילה כח, ב. נדה עג, א.}} "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]". ישנם כאלה שעליהם אמרו [[חז"ל]] שיש להם "חלק לעולם הבא" שזה מורה רק על רבע{{הערה|וכדברי הגמ' - | מובא בגמרא{{הערה|מגילה כח, ב. נדה עג, א.}} "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]". ישנם כאלה שעליהם אמרו [[חז"ל]] שיש להם "חלק לעולם הבא" שזה מורה רק על רבע{{הערה|וכדברי הגמ' - ראו בבא בתרא סג, א - האורמ לפלוני יהיה לו חלק בנכסי נותנים לו רובע נכסיו. וראה ב[[אור התורה]] בראשית (כרך ב') תכג, ב ואילך. סה"מ תרע"ט עמוד רמו. סה"מ תרפ"ט עמוד 167.}}, משום שמקבלים רק מרבע שם [[הוי']] שהוא האות ה' האחרונה, וזהו רק הארה משם הוי', אמנם הלומד הלכות בכל יום הוא "בן" עולם הבא, ובן יורש את הכל, וזאת משום שההלכות מושרשות בעצמותו של ה'. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מרא דאתרא]] | * [[מרא דאתרא]] | ||
*[[בית דין]] | * [[בית דין]] | ||
*[[סמיכה לרבנות]] | * [[סמיכה לרבנות]] | ||
* [[מכון הלכה חב"ד]] | |||
* [[הלכה למשה מסיני]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | [[קטגוריה:הלכה]] | ||