דוד לייב מקלר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 172.56.197.65 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים כ) תגית: שחזור |
||
| (48 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דוד לייב מקלר (מעקלער, [[ | [[קובץ:דוד לייב מקלר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' דוד לייב מקלר]] | ||
ר' '''דוד לייב מקלר''' (מעקלער), [[תרנ"א]] - [[כ"ו ניסן]] [[תשל"ו]]) היה סופר והעורך של העיתון '[[מארגען זשורנאל]]' ו'דער טאג', וכן העורך והמתרגם של [[ספר הזכרונות]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
דוד לייב מקלר נולד בוילנה שבליטא בשנת [[ה'תרנ"א]]. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תרס"ז]] היגר ל[[ארצות הברית]], וזמן קצר לאחר מכן החל להשתתף בכתב העת '[[מארגען זשורנאל]]', על אף גילו הצעיר. | ||
[[ | שימש כנשיא ה'מועצה למען מוסדות צדקה וחסד בארץ ישראל', וכיו"ר 'ועד החינוך החרדי' ב[[ארצות הברית]]. | ||
{{ | לצד כתיבתו העיתונאית, שלח ידו גם בכתיבת ועריכת ספרים באידיש ובאנגלית, וספריו עסקו בעיקר בסיפורת חסידית. | ||
נפטר ביום שני [[כ"ו ניסן]] [[תשל"ו]] במרכז הרפואי לונג ביץ' שבניו יורק, בגיל 85. | |||
הותיר אחריו שני בנים, לאסטער וזאנע; בת, אירמה צוקרמן; אח, הרב יחיאל מקלר; שני בנים חורגים וחמישה נכדים. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
בעקבות התדרדרות מצב חינוך הילדים ב[[אמריקה]] והחוסר במוסדות חינוך חרדי, ובעידודו ובהכוונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] נוסד באמריקה בתחילת שנת [[תש"ב]] 'ועד חינוך חרדי' שמטרתו הייתה הן להפיץ את התעמולה בין ההורים אודות חשיבות החינוך החרדי דווקא עבור ילדיהם, והן לפקח על מוסדות חרדיים שאכן יהיו תואמים לשמם - חרדים. | |||
עם הקמת ועד זה מונה הרב מקלר ליו"ר הועד, לרגל המינוי שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ו עמ' קג.}} בו הוא מברכו על המינוי, מבהיר את חשיבות הענין, ומתעניין בתיכנון דרכי פעולת הועד, האם אכן יתאמו לשמו 'ועד חינוך '''חרדי''''. | |||
את המכתב שקיבל מהרבי הריי"צ פרסם הרב מקלר כעבור שבועיים בעיתון 'דער טאג' שיצא בתאריך ט"ו כסלו תש"ב, אך בכותרת למכתבו של הרבי הריי"צ בעיתון, הופיע שהרבי הריי"צ משבח את 'ועד החינוך' בהשמטת המילה 'החרדי'. הרבי הריי"צ התייחס להשמטה זו בחריפות ושלח{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ו עמ' קלג.}} לו מברק חריף, בו ביקש לפרסם כי שקר הדבר ואינו משבח '''כל''' ועד חינוך. בין השאר כותב לו הרבי ש"אינני יודע מי חיבר את השקר הגלוי הזה . . הנני מבקש את ידידי . . לפרסם בעיתון כי שקר הדבר ולא דיברתי בשיבחו של ועד חינוך שעדיין אינני יודע מה טיבו". כמו כן שיגרה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ו עמ' קלד.}} מזכירות הרבי הריי"צ מכתב דומה להנהלת העיתון וביקשה ממנה שיתקנו המעוות. | |||
בשנת תש"ג ניהל אדמו"ר הריי"צ מלחמת חורמה כנגד הסוכנות היהודית בארץ הקודש שפעלה רבות אז בקרב הפליטים שעלו לארץ ושלחה את ילדיהם למוסדות חינוך שאינם שומרי תורה ומצוות כדי להשכיח מהם רח"ל את היותם דתיים שומרי מצוות, וכחלק מהמאמצים כתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ז עמ' רכז.}} אדמו"ר הריי"צ קריאה לכל רבני ועסקני יהדות אמריקה שיתעוררו ויחלו לפעול למען הילדים והנערים שלוכדת הסוכנות היהודית. קריאה זו פורסמה בעיתון '[[מארגען זשורנאל]]' ו'דער טאג' שי"ל בכ' ניסן באותה שנה, אך עם כמה צינזורים שנעשו על ידי מערכת העיתון. וכתגובה שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ז ע' רכט.}} לר' מקלר בו הוא כותב לו שאין לאף אחד רשות לסלף את דבריו, ועל כן הוא מבקש להדפיס מחדש את דבריו ללא כל צינזורים. | |||
בהמשך לזה, ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ז עמ' שצו.}} אדמו"ר הריי"צ מהרב מקלר ומהמו"ל של העיתון - הרב מאלקינסאן, לכתוב מאמרים שיעירו את דעת הקהל אודות העוולה שנעשית על ידי פעילי הסוכנות היהודית שמעבירים את ילדי הפליטים על דתם, והשיבו שדבריהם בעיתון צריכים להתחשב בדעת הרבנים היהודיים באמריקה, וכשידעו שיטתם הברורה אזי יעשו כמה שביכולתם לעורר את דעת הקהל אודות הצלת ילדי ישראל מידי שליחי הסוכנות היהודית, ובעקבות כך כינס [[אדמו"ר הריי"צ]] אסיפה של רבנים כדי שידונו בדרכי הפעולה כנגד הסוכנות. | |||
בחודש שבט [[תש"ד]] שיגר{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' קמ.}} אדמו"ר הריי"צ מכתב לחברי הנהלת ה'מכון המדעי היהודי' (באידיש - 'אידישן וויסנשאפטליכן אינסטיטוט' ובר"ת - 'איווא'), בו הוא מבקשם ומורה להם להמנע מחילול השם ולא לקיים כלל אסיפות בשבת, וכן שבכל מתחמי המשרדים והאולמות שלהם ישמרו על השבת גם בקרב המבקרים, ובהמשך לזה כתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' קעב.}} אדמו"ר הריי"צ לרב מקלר מכתב בו הוא מבקש ממנו ומכל חברי ההנהלה של העיתון '[[מארגען זשורנאל]]' שהיות ויש להם השפעה רבה על חברי ה'מכון המדעי היהודי', הרי מחובתם להשפיע על הנהלת ה'מכון' שלא יחללו את יום ה[[שבת]], במכתב אליו מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים נפלאים: "ידידי החכם הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני הסופרים בכביר כתביו המיוסדים על דעה ישרה ומלאים רגש נעלה בעל כשרונות מצוינים אי"א מר..". | |||
באותו הזמן, החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' רלז, רעז ובהנסמן שם.}} אדמו"ר הריי"צ בפעולות לחיזוק יהודי ויהדות רוסיה, כחלק מן הפעולות שלח{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ח עמ' שסח.}} אדמו"ר הריי"צ את הרב מקלר יחד עם חתנו - [[הרש"ג]], והחסידים הרב [[אפרים אליעזר ילס]] והרב [[אליעזר פרעדמעסקי]], לכמה מן הנציגים הממשלתיים של ארצות הברית ברוסיה הסובייטית, על מנת שיפעלו עליהם שיתנו אישור לשלוח משלחות של יהודים מאה"ק, אנגליה, וארצות הברית, לרוסיה שיבדקו ויחזקו את מצב הדת בקרב היהודים שם. | |||
כמו כן שימש הרב מקלר כאיש הקשר בין הרבי הריי"צ לד"ר ראזין בנוגע לתקציבים וחובות עבור מוסדות התורה באמריקה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"א עמ' עב.}}. | |||
==עריכת ספר הזכרונות== | |||
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}} | |||
בשנת [[ת"ש]] על פי בקשת הרב מקלר מסר לו [[אדמו"ר הריי"צ]] את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו"ר הריי"צ. | |||
ביום [[ה' תשרי]] [[תש"א]] הוא החל לפרסם בעיתון האידי '[[מארגען זשורנאל]]' סדרה של מאמרים בשם 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים ב[[חודש אדר]] [[תש"ב]]. כתבות אלו פורסמו לאחר מכן בתור [[ספר הזכרונות]] חלק א'. | |||
הרבי הריי"צ ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג עמ' שז.}} ממנו לשלוח לו את המאמרים שהוא מפרסם כדי לעבור עליהם בטרם שיודפסו בעיתון. | |||
ב[[אדר]] [[תש"ג]] ביקש{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמ' קסט.}} אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל הרב מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של הרב מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים. | |||
ישר עם חזרתו של הרב מקלר מאירופה בשנת [[תש"ח]] שיגר לו [[הרבי מלך המשיח]] עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב עמ' רפה.}} בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו. | |||
בפועל רק באמצע שנת [[תשי"ב]] החל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ב עמ' רמו.}} הרב מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי [[אדר]] [[תשי"ב]] - [[אלול]] [[תשי"ג]] פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער'. חלק ב' בתור ספר י"ל בשנת [[תשכ"ה]]. | |||
כמו כן הוא כתב סיפורים ששמע מהרבי הריי"צ וחתנו [[הרש"ג]] והוציא אותם לאור לאחר מכן כחלק ג' של ספר הזכרונות. | |||
[[הרבי]] לא קיבל רשימות אלו כמקור מוכח שזה נכתב על ידי הרבי הריי"צ, ואמר שר' דוד לייב הוסיף בהם כמה וכמה דברים משלו עצמו או ממה ששמע מ[[הרש"ג]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 47 עמ' 16.}}. | |||
==ספריו== | |||
*אנשי נס: סיפורי החסידים - תרצ"ו, אנגלית | |||
*אנשי נס: סיפורי הבעש"ט וחסידיו - תשכ"ד, אנגלית | |||
*מענטש און מאשין אין סאוויעטן לאנד (אנשים ומכונות במדינת הסובייטים) - תרצו; ווארשא | |||
*פון רבינס הויף - תרצ"א ניו יורק | |||
*האמת אודות הנרי פורד - אידיש, תרפ"ב, ניו יורק | |||
*ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות - תש"ז-תשל"ד, ניו יורק | |||
*פאנענקא - תרפ"ה, ניו יורק | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מקלר, דוד לייב}} | {{מיון רגיל:מקלר, דוד לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:סופרים]] | [[קטגוריה:סופרים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:31, 15 באוקטובר 2024
ר' דוד לייב מקלר (מעקלער), תרנ"א - כ"ו ניסן תשל"ו) היה סופר והעורך של העיתון 'מארגען זשורנאל' ו'דער טאג', וכן העורך והמתרגם של ספר הזכרונות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
דוד לייב מקלר נולד בוילנה שבליטא בשנת ה'תרנ"א.
בשנת תרס"ז היגר לארצות הברית, וזמן קצר לאחר מכן החל להשתתף בכתב העת 'מארגען זשורנאל', על אף גילו הצעיר.
שימש כנשיא ה'מועצה למען מוסדות צדקה וחסד בארץ ישראל', וכיו"ר 'ועד החינוך החרדי' בארצות הברית.
לצד כתיבתו העיתונאית, שלח ידו גם בכתיבת ועריכת ספרים באידיש ובאנגלית, וספריו עסקו בעיקר בסיפורת חסידית.
נפטר ביום שני כ"ו ניסן תשל"ו במרכז הרפואי לונג ביץ' שבניו יורק, בגיל 85.
הותיר אחריו שני בנים, לאסטער וזאנע; בת, אירמה צוקרמן; אח, הרב יחיאל מקלר; שני בנים חורגים וחמישה נכדים.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות התדרדרות מצב חינוך הילדים באמריקה והחוסר במוסדות חינוך חרדי, ובעידודו ובהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ נוסד באמריקה בתחילת שנת תש"ב 'ועד חינוך חרדי' שמטרתו הייתה הן להפיץ את התעמולה בין ההורים אודות חשיבות החינוך החרדי דווקא עבור ילדיהם, והן לפקח על מוסדות חרדיים שאכן יהיו תואמים לשמם - חרדים.
עם הקמת ועד זה מונה הרב מקלר ליו"ר הועד, לרגל המינוי שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב[1] בו הוא מברכו על המינוי, מבהיר את חשיבות הענין, ומתעניין בתיכנון דרכי פעולת הועד, האם אכן יתאמו לשמו 'ועד חינוך חרדי'.
את המכתב שקיבל מהרבי הריי"צ פרסם הרב מקלר כעבור שבועיים בעיתון 'דער טאג' שיצא בתאריך ט"ו כסלו תש"ב, אך בכותרת למכתבו של הרבי הריי"צ בעיתון, הופיע שהרבי הריי"צ משבח את 'ועד החינוך' בהשמטת המילה 'החרדי'. הרבי הריי"צ התייחס להשמטה זו בחריפות ושלח[2] לו מברק חריף, בו ביקש לפרסם כי שקר הדבר ואינו משבח כל ועד חינוך. בין השאר כותב לו הרבי ש"אינני יודע מי חיבר את השקר הגלוי הזה . . הנני מבקש את ידידי . . לפרסם בעיתון כי שקר הדבר ולא דיברתי בשיבחו של ועד חינוך שעדיין אינני יודע מה טיבו". כמו כן שיגרה[3] מזכירות הרבי הריי"צ מכתב דומה להנהלת העיתון וביקשה ממנה שיתקנו המעוות.
בשנת תש"ג ניהל אדמו"ר הריי"צ מלחמת חורמה כנגד הסוכנות היהודית בארץ הקודש שפעלה רבות אז בקרב הפליטים שעלו לארץ ושלחה את ילדיהם למוסדות חינוך שאינם שומרי תורה ומצוות כדי להשכיח מהם רח"ל את היותם דתיים שומרי מצוות, וכחלק מהמאמצים כתב[4] אדמו"ר הריי"צ קריאה לכל רבני ועסקני יהדות אמריקה שיתעוררו ויחלו לפעול למען הילדים והנערים שלוכדת הסוכנות היהודית. קריאה זו פורסמה בעיתון 'מארגען זשורנאל' ו'דער טאג' שי"ל בכ' ניסן באותה שנה, אך עם כמה צינזורים שנעשו על ידי מערכת העיתון. וכתגובה שיגר אדמו"ר הריי"צ מכתב[5] לר' מקלר בו הוא כותב לו שאין לאף אחד רשות לסלף את דבריו, ועל כן הוא מבקש להדפיס מחדש את דבריו ללא כל צינזורים.
בהמשך לזה, ביקש[6] אדמו"ר הריי"צ מהרב מקלר ומהמו"ל של העיתון - הרב מאלקינסאן, לכתוב מאמרים שיעירו את דעת הקהל אודות העוולה שנעשית על ידי פעילי הסוכנות היהודית שמעבירים את ילדי הפליטים על דתם, והשיבו שדבריהם בעיתון צריכים להתחשב בדעת הרבנים היהודיים באמריקה, וכשידעו שיטתם הברורה אזי יעשו כמה שביכולתם לעורר את דעת הקהל אודות הצלת ילדי ישראל מידי שליחי הסוכנות היהודית, ובעקבות כך כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה של רבנים כדי שידונו בדרכי הפעולה כנגד הסוכנות.
בחודש שבט תש"ד שיגר[7] אדמו"ר הריי"צ מכתב לחברי הנהלת ה'מכון המדעי היהודי' (באידיש - 'אידישן וויסנשאפטליכן אינסטיטוט' ובר"ת - 'איווא'), בו הוא מבקשם ומורה להם להמנע מחילול השם ולא לקיים כלל אסיפות בשבת, וכן שבכל מתחמי המשרדים והאולמות שלהם ישמרו על השבת גם בקרב המבקרים, ובהמשך לזה כתב[8] אדמו"ר הריי"צ לרב מקלר מכתב בו הוא מבקש ממנו ומכל חברי ההנהלה של העיתון 'מארגען זשורנאל' שהיות ויש להם השפעה רבה על חברי ה'מכון המדעי היהודי', הרי מחובתם להשפיע על הנהלת ה'מכון' שלא יחללו את יום השבת, במכתב אליו מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים נפלאים: "ידידי החכם הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני הסופרים בכביר כתביו המיוסדים על דעה ישרה ומלאים רגש נעלה בעל כשרונות מצוינים אי"א מר..".
באותו הזמן, החל[9] אדמו"ר הריי"צ בפעולות לחיזוק יהודי ויהדות רוסיה, כחלק מן הפעולות שלח[10] אדמו"ר הריי"צ את הרב מקלר יחד עם חתנו - הרש"ג, והחסידים הרב אפרים אליעזר ילס והרב אליעזר פרעדמעסקי, לכמה מן הנציגים הממשלתיים של ארצות הברית ברוסיה הסובייטית, על מנת שיפעלו עליהם שיתנו אישור לשלוח משלחות של יהודים מאה"ק, אנגליה, וארצות הברית, לרוסיה שיבדקו ויחזקו את מצב הדת בקרב היהודים שם.
כמו כן שימש הרב מקלר כאיש הקשר בין הרבי הריי"צ לד"ר ראזין בנוגע לתקציבים וחובות עבור מוסדות התורה באמריקה[11].
עריכת ספר הזכרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ספר הזכרונות |
בשנת ת"ש על פי בקשת הרב מקלר מסר לו אדמו"ר הריי"צ את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו"ר הריי"צ.
ביום ה' תשרי תש"א הוא החל לפרסם בעיתון האידי 'מארגען זשורנאל' סדרה של מאמרים בשם 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסומה הוא סיים בחודש אדר תש"ב. כתבות אלו פורסמו לאחר מכן בתור ספר הזכרונות חלק א'.
הרבי הריי"צ ביקש[12] ממנו לשלוח לו את המאמרים שהוא מפרסם כדי לעבור עליהם בטרם שיודפסו בעיתון.
באדר תש"ג ביקש[13] אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל הרב מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של הרב מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים.
ישר עם חזרתו של הרב מקלר מאירופה בשנת תש"ח שיגר לו הרבי מלך המשיח עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב[14] בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו.
בפועל רק באמצע שנת תשי"ב החל[15] הרב מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי אדר תשי"ב - אלול תשי"ג פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער'. חלק ב' בתור ספר י"ל בשנת תשכ"ה.
כמו כן הוא כתב סיפורים ששמע מהרבי הריי"צ וחתנו הרש"ג והוציא אותם לאור לאחר מכן כחלק ג' של ספר הזכרונות.
הרבי לא קיבל רשימות אלו כמקור מוכח שזה נכתב על ידי הרבי הריי"צ, ואמר שר' דוד לייב הוסיף בהם כמה וכמה דברים משלו עצמו או ממה ששמע מהרש"ג[16].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אנשי נס: סיפורי החסידים - תרצ"ו, אנגלית
- אנשי נס: סיפורי הבעש"ט וחסידיו - תשכ"ד, אנגלית
- מענטש און מאשין אין סאוויעטן לאנד (אנשים ומכונות במדינת הסובייטים) - תרצו; ווארשא
- פון רבינס הויף - תרצ"א ניו יורק
- האמת אודות הנרי פורד - אידיש, תרפ"ב, ניו יורק
- ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות - תש"ז-תשל"ד, ניו יורק
- פאנענקא - תרפ"ה, ניו יורק
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קלג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קלד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ז עמ' רכז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ז ע' רכט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ז עמ' שצו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ח עמ' קמ.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ח עמ' קעב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ח עמ' רלז, רעז ובהנסמן שם.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ח עמ' שסח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"א עמ' עב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג עמ' שז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קסט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ב עמ' רפה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ב עמ' רמו.
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 47 עמ' 16.