ליבוי: הבדלים בין גרסאות בדף
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליבוי''' או ליבאווא (כיום '''לִיֶפאיה''') היא עיר במערב לטביה, ובה נמל על הים הבלטי. נכון לשנת תשע"א לִיֶפאיה היא העיר השלישית בגדלה בלטביה בעלת אוכלוסייה של 84,300 | [[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]] | ||
'''ליבוי''' או ליבאווא (כיום '''לִיֶפאיה''') היא עיר במערב לטביה, ובה נמל על הים הבלטי. נכון לשנת תשע"א לִיֶפאיה היא העיר השלישית בגדלה בלטביה בעלת אוכלוסייה של 84,300 בעיר ישנה קהילה יהודית קטנה. | |||
==יהדות בעיר== | ==יהדות בעיר== | ||
בשנת [[תר"ס]] לערך היו בעיר כרבבת יהודים (כרבע מכל התושבים בעיר). | |||
לפי נתוני מפקד האוכלוסין בשנת [[תרצ"ה]] לערך היו בעיר כ7,500 יהודים. | לפי נתוני מפקד האוכלוסין בשנת [[תרצ"ה]] לערך היו בעיר כ7,500 יהודים. | ||
בשנת [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הנאצים, ובחודש [[אייר]] [[תש"ב]] נערך טבח ביהודי העיר בחולות | בשנת [[תש"א]] נכבשה העיר בידי הנאצים, ובחודש [[אייר]] [[תש"ב]] נערך טבח ביהודי העיר בחולות שעל ידי העיר, שהיה בין האכזריים במעשיהם של הנאצים. הלטבים שגרו בעיר עודדו את המעשים ואף כתבו על כך בדרך החיוב בכתבי העת שלהם. יש לציין שהטבח תועד במצלמות ביד חייל מחיל הים הגרמני, והוא אחד מהמקורות למעשים הנפשעים של הנאצים, ובעקבות כך ידוע עד היום 'טבח לייאפיה'. | ||
לאחר השמדת רוב מוחלט של יהודי העיר, רוכזו בגטו תחת שמירת המשטרה הלטבית 814 יהודים. כ150 יהודים מתו במהלך השהות בגטו, וב[[ערב יום הכיפורים]] [[תש"ד]] נטבחו שאר היהודים. כ20 יהודים שרדו את הפרעות. | לאחר השמדת רוב מוחלט של יהודי העיר, רוכזו בגטו תחת שמירת המשטרה הלטבית 814 יהודים. כ150 יהודים מתו במהלך השהות בגטו, וב[[ערב יום הכיפורים]] [[תש"ד]] נטבחו שאר היהודים. כ20 יהודים שרדו את הפרעות. | ||
==חסידות חב"ד בעיר{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] פרק י.}}== | ==חסידות חב"ד בעיר{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] פרק י.}}== | ||
אין עדויות ברורות מתי החלו חסידי חב"ד להתיישב בעיר, אך בשנת [[תרמ"ה]] כבר גדל דור שלישי (לפחות) של חסידי חב"ד בעיר, אז התגוררו בעיר עשרות רבות של משפחות. | אין עדויות ברורות מתי החלו חסידי חב"ד להתיישב בעיר, אך בשנת [[תרמ"ה]] כבר גדל דור שלישי (לפחות) של חסידי חב"ד בעיר, אז התגוררו בעיר עשרות רבות של משפחות. | ||
הרב [[יעקב לנדא]], (תרנ"ג - תשמ"ו), ששימש כ"רב החצר" בבית [[אדמו"ר הרש"ב]] ולימים כרבה של העיר בני ברק, יצא מ[[רוסיה]] בתחילת שנת [[תרפ"ח]] והלך לליבוי, שם התגורר גיסו. לקראת נסיעתו לליבוי כתב אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל חסדן - מחסידי חב"ד בעיר - | הרב [[יעקב לנדא]], ([[תרנ"ג]] - [[תשמ"ו]]), ששימש כ"רב החצר" בבית [[אדמו"ר הרש"ב]] ולימים כרבה של העיר בני ברק, יצא מ[[רוסיה]] בתחילת שנת [[תרפ"ח]] והלך לליבוי, שם התגורר גיסו. לקראת נסיעתו לליבוי כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' שמואל חסדן - מחסידי חב"ד בעיר - שיתייעץ עם הרב יעקב לנדא אודות ה'חדרים' שאודותם רצה הרב חסדן לדבר עמו (עם אדמו"ר הריי"צ). | ||
ב[[כ"ח ניסן]] עורר אותו אדמו"ר הריי"צ לקבל את הרבנות בעיר, וב[[י"ז תשרי]] [[תרפ"ט]] חתמו כ40 מראשי הקהילה החסידית בעיר על כתב מינוי לרבנות הקהילה. | ב[[כ"ח ניסן]] עורר אותו אדמו"ר הריי"צ לקבל את הרבנות בעיר, וב[[י"ז תשרי]] [[תרפ"ט]] חתמו כ40 מראשי הקהילה החסידית בעיר על כתב מינוי לרבנות הקהילה. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] אף היה דיון אודות מינוי הרב לנדא כרבה הכללי של העיר, וה[[רוגוצ'ובר|ראגאטשובער]] אף כתב על כך לקהילה היהודית בעיר. | בשנת [[תרצ"ב]] אף היה דיון אודות מינוי הרב לנדא כרבה הכללי של העיר, וה[[רוגוצ'ובר|ראגאטשובער]] אף כתב על כך לקהילה היהודית בעיר. | ||
{{עיירות בלטביה}} | {{עיירות בלטביה}} | ||
{{ | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לטביה]] | [[קטגוריה:לטביה]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:29, 28 באוקטובר 2020
ליבוי או ליבאווא (כיום לִיֶפאיה) היא עיר במערב לטביה, ובה נמל על הים הבלטי. נכון לשנת תשע"א לִיֶפאיה היא העיר השלישית בגדלה בלטביה בעלת אוכלוסייה של 84,300 בעיר ישנה קהילה יהודית קטנה.
יהדות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תר"ס לערך היו בעיר כרבבת יהודים (כרבע מכל התושבים בעיר).
לפי נתוני מפקד האוכלוסין בשנת תרצ"ה לערך היו בעיר כ7,500 יהודים.
בשנת תש"א נכבשה העיר בידי הנאצים, ובחודש אייר תש"ב נערך טבח ביהודי העיר בחולות שעל ידי העיר, שהיה בין האכזריים במעשיהם של הנאצים. הלטבים שגרו בעיר עודדו את המעשים ואף כתבו על כך בדרך החיוב בכתבי העת שלהם. יש לציין שהטבח תועד במצלמות ביד חייל מחיל הים הגרמני, והוא אחד מהמקורות למעשים הנפשעים של הנאצים, ובעקבות כך ידוע עד היום 'טבח לייאפיה'.
לאחר השמדת רוב מוחלט של יהודי העיר, רוכזו בגטו תחת שמירת המשטרה הלטבית 814 יהודים. כ150 יהודים מתו במהלך השהות בגטו, ובערב יום הכיפורים תש"ד נטבחו שאר היהודים. כ20 יהודים שרדו את הפרעות.
חסידות חב"ד בעיר[1][עריכה | עריכת קוד מקור]
אין עדויות ברורות מתי החלו חסידי חב"ד להתיישב בעיר, אך בשנת תרמ"ה כבר גדל דור שלישי (לפחות) של חסידי חב"ד בעיר, אז התגוררו בעיר עשרות רבות של משפחות.
הרב יעקב לנדא, (תרנ"ג - תשמ"ו), ששימש כ"רב החצר" בבית אדמו"ר הרש"ב ולימים כרבה של העיר בני ברק, יצא מרוסיה בתחילת שנת תרפ"ח והלך לליבוי, שם התגורר גיסו. לקראת נסיעתו לליבוי כתב אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל חסדן - מחסידי חב"ד בעיר - שיתייעץ עם הרב יעקב לנדא אודות ה'חדרים' שאודותם רצה הרב חסדן לדבר עמו (עם אדמו"ר הריי"צ).
בכ"ח ניסן עורר אותו אדמו"ר הריי"צ לקבל את הרבנות בעיר, ובי"ז תשרי תרפ"ט חתמו כ40 מראשי הקהילה החסידית בעיר על כתב מינוי לרבנות הקהילה.
בשנת תרצ"ב אף היה דיון אודות מינוי הרב לנדא כרבה הכללי של העיר, והראגאטשובער אף כתב על כך לקהילה היהודית בעיר.
| ערים בלטביה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא פרק י.